קריפטו
צילום: קריפטו סי ישראל
סיכום שבוע בקריפטו

מורגן סטנלי: התחילה השנה השלילית בסייקל ה-4 שנתי של הביטקוין

אנליסטים אחרים אופטימיים יותר ומצפים לראלי סוף שנה; מה קורה עם סטרטג'י וחברות האוצר? שלל ידיעות מתחום המטבעות היציבים הפורח, אבל למה סירקל התרסקה לאחר הדוחות המצויינים?

גיא טל |

תחילת הסייקל השלילי בקריפטו?

מטבעות הקריפטו מדשדשים לאחרונה עם נטיה שלילית. הירידה משקפת בעיקר ביקוש אמריקאי חלש לביטקוין, כפי שמודגם על ידי מדד הפרמיה של קוינבייס, אשר מודד את פער המחירים בין בורסת קוינבייס (הפועלת בעיקר בארצות הברית) לבינאנס (הבורסה המובילה בשאר העולם, שאינה פעילה בארצות הברית), ונמצא ברצף השלילי הארוך ביותר שלו מאז התיקון של חודש אפריל. במקביל, גם מניות חברות הכרייה ומניות הקשורות למטבעות דיגיטליים הציגו הפסדים משמעותיים לאחרונה. 

הירידה בסנטימנט בארצות הברית מתרחשת במקביל לחוסר ודאות גובר סביב החלטת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב. על פי דיווחים, קיימת מחלוקת חריפה בקרב קובעי המדיניות בבנק המרכזי בנוגע לסיכון הגדול יותר כיום: אינפלציה מתמשכת או שוק עבודה מתרכך. חילוקי דעות אלו, שהתעצמו בעקבות השבתת הממשל שדחתה פרסום נתונים כלכליים מרכזיים, מותירה את הורדת הריבית בדצמבר פחות ברורה ממה שהיה נראה לפני מספר שבועות. הירידה או הדשדוש מלווים גם ביציאת הון של מיליארדי דולרים מקרנות הסל של הביטקוין.

יש כבר  מי שמתחיל לשדר סימני אזהרה. דני גלינדו, אנליסט ההשקעות של מורגן סטנלי, השווה את מצב השוק הנוכחי ל"עונת הסתיו" במחזור טבעי, שבה יש לקטוף רווחים לפני תחילת "החורף". גלינדו הסביר כי הביטקוין נוטה לנוע במחזור של שלוש שנות צמיחה ואחריהן שנת ירידה, וכי על המשקיעים לשמור על משמעת כיוון שתנודות מחזוריות הן חלק מתהליך ההתבגרות הרחב יותר של הנכס, וזאת לאחר שהביטקוין ירד זמנית מתחת לממוצע הנע ל-365 ימים שלו. אנליסטים אחרים אופטימיים יותר וסבורים ש"ראלי סנטה קלאוס" המסורתי, המאפיין את סוף דצמבר בשווקי המניות וגם בשוק הביטקוין, עשוי להביא לעליות מחירים לפני סוף השנה.


כאמור, הדשדוש משפיע גם על החברות הציבוריות הממוקדות בתחום הקריפטו. סטרטג'י, המחזיקה התאגידית הגדולה ביותר בביטקוין, נסחרה השבוע לזמן קצר מתחת לשווי הכולל של אחזקות הביטקוין שלה, כ-65.34 מיליארד דולר לעומת 66.59 מיליארד דולר, אירוע נדיר שמדגיש את הסנטימנט הדובי של חברות האוצר בשבועות ובחודשים האחרונים. בדרך כלל מניית החברה הייתה נעה בקורלציה גבוהה עם מחיר הביטקוין, אולם לאחרונה גם כשהביטקוין עולה המניה מתקשה להגיב בחיוב, וכשהביטקוין מדשדש או יורד המניה מגיבה בירידות חדות. המגמה מבטאת חשש גובר בקרב המשקיעים מפני הסיכונים התאגידיים וסיכון הדילול של החברה, הנגרמים, בין היתר, מהמשך גיוסי ההון שלה.



מבט בגרף יכול להצביע על כך שההתנתקות בין סטרטג'י והביטקוין התרחשה באזור יולי-אוגוסט. עד אז ישנו מתאם גבוה למדי בין מחיר המניה למחיר המטבע הדיגיטלי, ומשם המניה נעה בכיוון אחד, כלפי מטה, והביטקוין עולה ויורד. מתחילת השנה מניית סטרטג'י איבדה קרוב ל-40% בעוד הביטקוין טיפס בכ-15%.  


 

קיראו עוד ב"מטבעות דיגיטליים"

סטרטג'י לא לבד. על רקע ירידת ערך הביטקוין ורוויה בשוק, חברות מחזיקות קריפטו, המכונות "חברות אוצר", אשר התרבו בהשראת ההצלחה של מניית סטרטג'י, מתחילות לפנות לאסימונים פחות מוכרים ונזילים, מהלך המעלה חשש בנוגע לעלייה בתנודתיות בשווקים המסורתיים. מספר החברות הציבוריות המשקיעות בקריפטו זינק ליותר מ-200 חברות נכון לספטמבר, כשרובן התמקדו בביטקוין. אולם, בעקבות הירידות הביטקוין, חברות רבות, במיוחד מניות קטנות, מחפשות להגדיל את התשואות שלהן באמצעות אסימונים אקזוטיים ותנודתיים יותר. אנליסטים מזהירים כי התפשטות חברות האוצר לנכסים פחות נזילים מעלה את הסיכון, במיוחד בתקופה של ירידותחברות רבות שהתחרו בסטרטג'י נסחרות כעת מתחת לשווי הנכס הנקי של אחזקות הקריפטו שלהן, תופעה המעידה על דעיכת האמון של המשקיעים ביכולתן לייצר פרמיה, ומשקיעים קמעונאיים הפסידו סכומים גדולים על אחזקותיהם בחברות אלה.

 בכירים בחברות אוצר נכסים דיגיטליים מודים כי תלות בלעדית ברכישת אסימונים אינה אסטרטגיה בת קיימא לטווח ארוך. כפי שאחת החברות ציינה, עתיד החברות הללו תלוי ביכולתם לבצע החלטות השקעה חכמות ולעסוק בפעילויות נוספות מעבר להחזקת אסימונים בלבד, כגון השקת מטבעות יציבים משלהן או מיקוד בהשקעות שמניבות תשואה מנכסים מסורתיים על גבי הבלוקצ'יין. אנליסטים אף צופים כי יתכן ותתרחש התגבשות בשוק זה וכי מרבית חברות האוצר יסחרו לבסוף בדיסקאונט לשווי נכסיהם הדיגיטליים, וייתכן שיפשטו את הרגל או יהפכו ליעד לרכישה, כאשר הנכסים שברשותם שווים יותר מערך השוק שלהם.

 

רגולציה

יושב ראש רשות ניירות ערך האמריקאית, פול אטקינס, השיק לאחרונה את "פרויקט קריפטו", יוזמה שמטרתה לספק בהירות רגולטורית בנוגע לאופן שבו נכסים דיגיטליים מטופלים במסגרת חוקי ניירות הערך הפדרליים, ובכך לשים סוף לעשור של אי-ודאות בתחום. אטקינס, בנאום שנשא בפילדלפיה, הצהיר כי הפרויקט ישרטט "קווים ברורים" שיבחינו בין סוגים שונים של נכסי קריפטו ויאפשרו לחדשנות לפרוח במסגרת ברורה וצפויה, תוך שמירה על הגנת המשקיעים. הוא הדגיש כי רוב מטבעות הקריפטו הנסחרים כיום אינם נחשבים לניירות ערך בפני עצמם. לדבריו, הרשות תשקול בקרוב לבסס סיווג חדש למטבעות הקריפטו. 

המסגרת החדשה מתוכננת לחלק נכסים דיגיטליים לארבע קבוצות עיקריות: סחורות דיגיטליות או אסימוני רשת, הפועלים ברשת מבוזרת ולא מבטיחים רווח ניהולי; פריטי אספנות דיגיטליים, כגון NFT, הנרכשים לשימוש והנאה; כלי עזר דיגיטליים, המספקים גישה או הרשאות; וניירות ערך מיועדים לטוקניזציה,כלומר, ייצוגים מבוססי בלוקצ'יין של מכשירים פיננסיים מסורתיים. אטקינס תיאר את המאמץ כגישה "שפויה" שתסייע ליזמים ומשקיעים, ואישר כי הרשות מכינה חבילת פטורים שתפשט את גיוס ההון לפרויקטי קריפטו.

מטבעות יציבים

המטבעות היציבים, הצמודים למטבע פיאט (מטבע מדינתי רגיל) ממשיכים להיות במרכז תשומת הלב בעולם הפיננסי הדיגיטלי, וגם השבוע הם סיפקו שלל ידיעות. ההתקדמות של המטבעות היציבים מתרחשת בשני כיוונים משלימים – חקיקה או רגולציה, ופיתוחים עסקיים. בשני התחומים ניכרת התקדמות ניכרת כל הזמן.

 בתחום הרגולטורי, מעבר לחוק ה-GENIUS שאושר בארצו הברית והעניק דחיפה משמעותית לתחום, גם מדינות נוספות מתקדמות בנושא. הבנק המרכזי של אנגליה הציג הצעות חדשות בנוגע למטבעות יציבים, המעידות על ריכוך בגישתו, לאחר ביקורת מצד תעשיית הקריפטו על הצעות קודמות שהיו מחמירות יתר על המידה בהשוואה למדינות אחרות. ההצעה החדשה מאפשרת למנפיקי מטבעות יציבים להשקיע עד 60% מהנכסים המגבים אותם בחוב ממשלתי לטווח קצר, במקום לדרוש מהם להחזיק את כל הנכסים בחשבונות שאינם נושאי ריבית בבנק המרכזי, וזאת מתוך הכרה בכך שהמנפיקים מרוויחים מהשקעת הנכסים. עם זאת, הבנק המרכזי עדיין נותר דבק בתוכניות שאינן פופולריות בענף, לקבוע מגבלות זמניות על סכום המטבעות היציבים שאנשים פרטיים ועסקים יכולים להחזיק, כאשר המגבלות המוצעות עומדות על 20,000 ליש"ט ליחידים ו-10 מיליון ליש"ט לעסקים.


 לאחרונה אושרו תעודות סל שמאפשרות סטייקינג שמספק תשואה שוטפת בנוסף לשינויי הערך של נכס הבסיס. חברת רדסטון מעריכה כי נכסי קריפטו נושאי תשואה צפויים לצמוח במהירות בעקבות חקיקת חוק GENIUS בארצות הברית. על אף שנכסים דיגיטליים נושאי תשואה מהווים כיום רק 8% עד 11% משוק הקריפטו, לעומת 55% עד 65% בשוק הפיננסי המסורתי, הפער הזה מהווה הזדמנות גדולה לזרימת הון משמעותית מצד משקיעים מוסדיים שעד כה נמנעו מהשקעות מן הסוג הזה, עקב היעדר מדדי סיכון ברורים. בעקבות החקיקה, שוק המטבעות היציבים נושאי הריבית כבר קפץ בכ-300% בשנה האחרונה, כאשר ההתפתחות הרגולטורית צפויה להוביל חברות פיננסיות גדולות נוספות להיכנס לתחום.


ובתחום העסקי, ויזה משיקה תוכנית פיילוט חדשה המאפשרת לעסקים לבצע תשלומים כשהמשלם שולח מטבע פיאט, והמקבל יכול לבחור לקבל את הכספים ישירות לארנקי מטבע יציב תואמים ומאושרים במטבעות יציבים המגובים בדולר האמריקאי, וזאת באמצעות פלטפורמת "ויזה דירקט". הפיילוט, המכוון לעסקים בינלאומיים, פלטפורמות שוק, יוצרי תוכן ופרילנסרים, נועד לשפר את המהירות והנגישות של תשלומים גלובליים, ולאפשר העברת כספים תוך דקות במקום ימים, במיוחד בשווקים עם תנודתיות מטבע או תשתיות בנקאיות מוגבלות. יוזמה זו משלימה תוכנית פיילוט קודמת של ויזה המאפשרת לעסקים לממן מראש חשבונות תשלום באמצעות מטבעות יציבים, ושתיהן מדגישות את המעבר של החברה לשימוש רחב יותר בטכנולוגיית בלוקצ'יין.

 

במקביל, נמשכות השקות של מטבעות יציבים חדשים, והפעם מטעם מדינה. קירגיזסטן השיקה מטבע יציב לאומי בשווי העולה על 50 מיליון דולר בשם USDKG, המגובה בזהב וצמוד לדולר האמריקאי ביחס של אחד לאחד, כאשר המטבע נועד לשמש לתשלומים חוצי גבולות וסחר בינלאומי. מנפיקת המטבע הוא חברה ממשלתית הנמצאת בשליטת משרד האוצר של המדינה, שמתכנן לתמוך בו בסכום של עד חצי מיליארד דולר, עם יעד עתידי של שני מיליארד דולר. במקביל להשקת המטבע הדיגיטלי הלאומי, ממשלת קירגיזסטן הורתה על הפסקה מיידית של פעילות כריית מטבעות קריפטו ברחבי המדינה, וזאת בשל החמרה במחסור בחשמל הנגרמת מירידה דרסטית במפלס המים בתחנת הכוח ההידרואלקטרית הראשית.

 

חברת ין-פי-וואי-סי היפנית, המנפיקה המקומית הראשונה של מטבע יציב צמוד לין היפני, מעריכה כי מנפיקי מטבעות יציבים יוכלו להפוך בתוך מספר שנים לרוכשים מרכזיים של אגרות חוב ממשלתיות יפניות ולהשפיע על המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי היפני. המטבע היציב YPYC , שהושק בסוף אוקטובר, נועד לחזק את נוכחות היין בשוק הדיגיטלי הגדל במהירות, הנשלט כיום כמעט באופן מוחלט על ידי מטבעות יציבים הצמודים לדולר האמריקאי, ובכך להפחית עלויות גידור ועסקאות עבור חברות יפניות. מנכ"ל החברה ציין כי כיוון שהבנק המרכזי היפני מצמצם את רכישות האג"ח שלו, מנפיקי מטבעות יציבים ימלאו את החלל כרוכשים דומיננטיים, כאשר ההשקעות שלהם באגרות חוב יהיו מושפעות ישירות מהיצע וביקוש למטבעות היציבים עצמם.

 

חברת סירקל הציבורית, מנפיקת המטבע היציב השני בגודלו בשוק ה-USDC, פרסמה השבוע את דוחותיה הכספיות והיכתה את התחזיות בפער. למרות הביצועים המעולים מניית החברה התרסקה במסחר ביום שלאחר הדוחות. הסיבה העיקרית היא הירידה בתשואה מהנכסים המגבים עקב ירידת הריבית. המודל העסקי של מנפיקי המטבעות היציבים הוא השקעה של הנכסים המגבים בנכסים נטולי סיכון. התשואה הזו תלויה כמובן בריבית, בעיקר של הבנק המרכזי האמריקאי, וזו במגמת ירידה (לסקירת הדוחות בהרחבה). 

חדשות נוספות מהשבוע האחרון

חברת קוינבייס הודיעה כי היא עוזבת את מדינת דלאוור ותתאגד מחדש בטקסס. בכך היא מצטרפת למגמה הולכת וגוברת של חברות בעלות שווי גבוה שעוברות מדלאוור בשל שינויים בסביבת המשפט התאגידי שלה, תופעה שכונתה "דקזיט". קוינבייס, בעלת שווי שוק של כמעט 82 מיליארד דולר, הסבירה באמצעות היועץ המשפטי הראשי שלה כי למרות שדלאוור הייתה ידועה בעבר בסביבה רגולטורית שקופה וברורה, ובכבוד להחלטות דירקטוריונים, שופטי המדינה הרחיבו לאחרונה את הסטנדרטים המשפטיים האקטיביסטים שלהם, מה שהגביר את הסיכון לתביעות בעלי מניות והגיע לשיאו בפסיקה נגד חבילת השכר של אילון מאסק בטסלה. המעבר לטקסס, המציעה סביבה עסקית אטרקטיבית יותר, כללי מס ידידותיים יותר ובהירות רגולטורית הולכת וגוברת בתחום הקריפטו, הופך את טקסס למרכז חדש וצומח עבור חברות גדולות בכלל וחברות קריפטו בפרט.

 

מה עשו המטבעות הגדולים בשבוע האחרון

השבוע נרשמה תנודתיות גבוהה ומגמה מעורבת.

ביטקוין: המטבע המוביל נסחר בתחום של בין 99 אלף ל-105 אלף כבר כמה ימים ולא מצליח לפרוץ כלפי מעלה או מטה. כעת נסחר המטבע תמורת 102.4 אלף דולר, ירידה של כאחוז לעומת מחירו לפני שבוע. 

את'ריום: טיפס בפחות מאחוז בשבוע האחרון ומחירו כעת 3457 דולר.

ריפל: עליה של 5% בשבוע האחרון מביאה את מחירו ל-2.47 דולר.

בייננס קוין: נסחר תמורת 962 דולר, ללא שינוי לעומת מחירו לפני שבוע.

סולנה: ירדה בכ-5% למחיר של 155 דולר למטבע.

טרון: עליה של כ-2% למחיר 0.295 דולר. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה