שותפת הבלוקצ’יין של פייפאל, חברת Paxos, ביצעה שגיאה טכנולוגית נדירה שבה הנפיקה 300 טריליון דולר של המטבע היציב PYUSD, שמעוגן בדולר, במסגרת העברה פנימית. השגיאה תוקנה תוך 20 דקות, והחברה זיהתה את עודפי המטבע והשתמשה בפעולת “שריפה” כדי לבטל את הכמות המיותרת.

על פי הדיווח, לא הייתה פריצה אבטחתית, וכספי המשתמשים נשארו מוגנים. Paxos מסרה כי “מדובר בטעות פנימית טכנית”, וכי הטיפול המקצועי במקור השגיאה כבר נערך.

זהו אירוע חריג, שתפס את תשומת לב קהילת הקריפטו, במיוחד בגלל גודל ההנפקה. היות ואין בעולם מספיק דולרים פיזיים או דיגיטליים שיכולים לגבות סכום כזה. מדובר בסכום שהוא עולה על התמ"ג העולמי כולו. גם כל רזרבות המט"ח של מדינות העולם לא מגיעות לרמה כזו.

מטבע PYUSD, שפותח בשיתוף עם פייפאל, מוגדר כמטבע יציב שמגובה בדולר, אגרות ממשלתיות ונכסים נזילים אחרים, ומאפשר המרה 1:1 עם הדולר. נכון למועד האירוע, שווי השוק של PYUSD עמד על כמה מיליוני דולרים בלבד. 

• אחרי נפילה של 26% - בכירים בפייפאל מוכרים מניות
• פייפאל נכנסת ל-ChatGPT ומזנקת 14% במסחר המוקדם
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

האם הם אכן יציבים? 

במלים אחרות, אמנם ההודעה של Paxos ביקשה להבהיר כי לא נגרם נזק ממשי, אך השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא כיצד ייתכן שהמערכת איפשרה פעולה כזו מראש.

אירועים מסוג זה מעוררים חשש ביחס ליכולת של מטבעות יציבים לשמור על ההבטחה הבסיסית שלהם: יציבות. כאמור, Paxos התחייבה שה-PYUSD, שהושק בקיץ 2023, מגובה באופן כזה שתמיד ניתן יהיה לפדות אות ביחס של 1:1, אבל ההנפקה השגויה מעידה על כך שהקשר בין המטבע לבין הרזרבות שלו אינו אוטומטי, אלא מנוהל תפעולית, ובכך טמון סיכון מבני. והוא סיכון של המטבעות היציבים כולם, ולא רק של ה-PYUSD. 

נכון לאוקטובר 2025, השוק הגלובלי של המטבעות היציבים מוערך ביותר מרבע טריליון דולר. מטבעות כמו USDT, USDC, DAI ו־PYUSD זוכים לפופולריות גוברת בשימושים יומיומיים, מסחר בין־בנקאי, הלוואות קריפטו ופלטפורמות DeFi. רגולטורים בכל העולם, כולל באיחוד האירופי (חוק MiCA) ובארה"ב (הצהרות SEC), דורשים מהמנפיקים עמידה בסטנדרטים מחמירים של רזרבות, שקיפות, ועמידות במבחני לחץ. אבל אירועים כמו זה של Paxos מדגישים שהשוק עדיין רחוק מלהיות חסין, ושהאחריות התפעולית נותרת נקודת תורפה מרכזית.

• SpaceX מתקרבת לשווי של 800 מיליארד דולר ומאותתת על הנפקה אפשרית ב־2026
• מטא רוכשת את Limitless, המפתחת מוצרי AI לבישים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

אחד האתגרים המורכבים ביותר שמעסיקים כיום רגולטורים ברחבי העולם נוגע לאופן שבו מטבעות יציבים מתנהלים כאשר הם מונפקים או מופעלים על ידי יותר מגורם אחד (multi-issuer) או במדינות שונות במקביל. מטבעות אלו לעיתים מוצגים כמטבע אחד, אך בפועל הם מתנהלים תחת מודלים שבהם המטבע היציב אינו מונפק ומנוהל בידי גוף אחד, אלא מופעל באמצעות שיתוף פעולה של מספר גופים, שלעיתים כל אחד מהם אחראי על חלק אחר במערכת. 

וכך, ייתכן מצב ובו גוף אחד מחזיק ברזרבות הכספיות. גוף שני מפעיל את החוזה החכם. גוף שלישי אחראי על קבלת המשתמשים או הפצה. גוף רביעי מספק שירותי אכיפה וציות (compliance). הדבר נכון לגבי USDC, שמופעל על ידי סירקל Circle Internet -2.1%   וקוינבייס Coinbase -1.58%  . מצד אחד, במודלים כאלה יש פוטנציאל ליתר שקיפות וגמישות, אך גם סיכון לתיאום לקוי, פערי אחריות או תגובה איטית לאירועים, כמו תקלות טכניות או דרישת פדיון חריגה. לכן, רגולטורים החלו להתמקד לא רק בזהות המנפיק, אלא גם במבנה התפעולי של המטבע.

לכן, יותר ויותר רגולטורים, כולל הבנק המרכזי האירופי, הרשות הבריטית FCA, וה-SEC האמריקאית, מזהים כולם את הצורך להקים מנגנוני פיקוח בינלאומיים מתואמים, שיבטיחו שהרזרבות נגזרות ממודל נגיש, שקוף ומבוקר בכל מדינה שבה המטבע פועל. בייחוד במצבים שבהם הרשות המנפיקה עצמה פועלת מחוץ לתחום השיפוט של המדינה המשתמשת. במקרה המדובר, Paxos אמנם פועלת בארה"ב, אך PYUSD יכול להיות מוחזק, נסחר וממומש גם מחוץ לארה"ב.

וכך, הרגולטורים דנים באפשרות של הקמת “קרן גיבוי רב-לאומית” שתתפקד כמעין רשת ביטחון, אם וכאשר מנפיק מקומי ייכנס לקשיים תזרימיים או מבניים. כל זה מדגיש עד כמה הניהול של מטבעות יציבים חורג מהתחום הטכנולוגי בלבד, והופך לשאלה מוסדית-גלובלית שחייבת לכלול תיאום מערכתי ברמה על־לאומית.

מה אומרים בפד? 

במהלך נאום שנשא בכנס פינטק הסביר מייקל בר, סגן יו"ר הפיקוח של Federal Reserve System כי למטבעות יציבים יש פוטנציאל להפוך לכלי תשלומים מתקדם, יעיל ומהיר יותר, אם יוסדרו כראוי. “יכולות תשלום טובות יותר יכולות לעזור למוסדות פיננסיים ולעסקים לנהל נזילות בעלות נמוכה יותר,” אמר. “זה גם יכול לאפשר לאנשים לקבל את המשכורות שלהם מהר יותר ולנהל את הכספים שלהם בצורה יעילה יותר”.

בר הדגיש את אחד השימושים המרכזיים בהם, שהוא הפחתת החיכוך בתשלומים בינלאומיים, העברות כספים, מימון סחר וניהול מזומנים חוצה גבולות, באופן מהיר וזול יותר ממערכות הבנקאות המסורתיות.

עם זאת, ציין בר ציין את הסיכונים: המטבעות היציבים פועלים ברובם על רשתות גלובליות פתוחות, דבר המאפשר שימוש בהם על ידי שחקנים פליליים. “גורמים עוינים יכולים לרכוש מטבעות בשווקים משניים שאין בהם דרישות לזיהוי לקוחות,” הזהיר. כדי להתמודד עם הסיכון הזה, הוא הציע לעבור למערכות בהן רק גורמים מזוהים ומורשים יכולים לפעול, תוך ביצוע בקרות “הכר את הלקוח” (KYC). בנוסף, ציין כי טכנולוגיות בינה מלאכותית עשויות לסייע בזיהוי עסקאות חריגות ובהפחתת אזעקות שווא במערכות ניטור פיננסיות.

ובהקשר האירוע הנוכחי, ציין את הרגישות של המטבעות היציבים ל-"ריצות": “מטבעות יציבים הם סוג של ‘כסף פרטי’ – הם ניתנים לפדיון מיידי בערכם הנקוב, אבל אין להם ביטוח פיקדונות או גישה לנזילות מהבנק המרכזי. לכן איכות הנכסים ששומרים המנפיקים במאזן שלהם קריטית ליציבותם,” הסביר.

בר הדגיש את הצורך בהחלת דרישות הון ונזילות מחמירות, פיקוח רציף ובקרות על נכסי הרזרבה של מנפיקי המטבעות היציבים. רק כך ניתן להבטיח שמטבעות אלה יהיו אמצעי תשלום אמין ולא מקור לסיכון מערכתי. 

בשורה התחתונה

הסיפור של Paxos הוא אמנם "רק" תקלה טכנית ואנקדוטה על 300 טריליון שהתקיימו במשך כמה דקות, אך גם תמרור אזהרה למטבעות יציבים. העובדה שמטבע שמוגדר “יציב” הצליח לייצר מאות טריליוני דולרים משום מקום, גם אם לרגע קצר, ממחישה עד כמה העולם הפיננסי החדש נשען על מערכת שיכולה להשתנות בשורת קוד אחת. הביזור שבו מתגאה עולם הקריפטו עדיין רחוק מלהיות שקוף, וגם מערכות שמבוססות על רגולציה נושאות בתוכן סיכון. האירוע אולי הסתיים ללא נזק ממשי, אבל הוא מחדד את אחת השאלות המרכזיות של העשור הקרוב: האם אפשר לסמוך על יציבות שמנוהלות חברות פרטיות באמצעות אלגוריתם, או שיום אחד גם השורה הקטנה בקוד עלולה להפוך למשבר פיננסי גלובלי. ניתן רק לדמיין מה היה קורה אילו אותם 300 טריליון היו נכנסים לתוך המערכת.