מעתה: חוק צמצום השימוש במזומן יחול גם על צ'יינג'ים

עד היום היו נותני שירותים פיננסים (נש"פ, אשר בעבר כונו "צ'יינג'ים") פטורים מחוק צמצום השימוש במזומן, דהיינו: הם יכלו לנכות צ'קים למזומן ללא הגבלה. כעת נכנס לתוקפו תיקון לחוק, המשנה את המצב.

חוק צמצום השימוש במזומן משנת 2018, נולד כחלק ממהלך רחב – כלכלי ופוליטי – שמטרתו, כפי שהוצגה על ידי נציגי האוצר, לצמצם את ההון השחור ולהיאבק בהעלמות מס. בשנים הראשונות לא נאכף החוק, לצורך הסתגלות.

בהמשך נכנסה לתוקף הגבלה על סחירות צ'קים מעל 10,000 שקל יותר מפעם אחת (למעט נש"פ). בינתיים היה פטור לעסקאות עם "תושבי האיזור" (פלסטינים) עד שנת 2023. לאחר מספר שנים צומצמו התקרות מ-50,000 שקל לעסקה בין אנשים פרטיים ל-15,000 שקל, ומ-11,000 שקל ל-6,000 שקל כאשר מעורב עוסק.

עובדתית החוק לא מגשים את מטרתו, לצמצם את השימוש במזומן, מכיוון שהמזומן בשוק לא הצטמצם וכמות השטרות רק עלתה עם השנים. מספר הסברים לכך, כגון המעבר מגורמי הפשיעה (המעטים) למשקי הבית (הרבים), משיכת כספים מהבנק בשל התקופות המאתגרות האחרונות במדינה, והקושי להכניס מזומן לבנקים, מה שמחייב שהוא ימשיך להתגלגל מיד ליד בשוק.

• כיצד בדיוק דיינים דתיים יפסקו בנושאים כלכליים מורכבים?
• בג"ץ סירב שוב לעצור את חקיקת חוק התקשורת של קרעי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הגמ"חים והפלסטינים הוחרגו מהחוק

לצד הגבלות על הציבור הרחב ועל עסקים, נותרו מחוץ לחוק אוכלוסיות וגופים מסוימים. בראשם עמדו הגמ"חים, אשר לא הוכפפו למלוא מגבלות החוק בשל רגישות חברתית ופוליטית ומעמדם בקהילות שונות, ופלסטינים ביהודה ושומרון, אשר קיבלו פטור חלקי מתוך הכרה במורכבות הכלכלית והרגולטורית בשטחים (הוראה זו בוטלה בהמשך) ונותני השירותים הפיננסים.

להחרגות אלה היו גורמים רבים, אך בעיקרן העובדה שמדובר באוכלוסיות שאין להן פתרון אחר מלבד שימוש במזומן. למעשה המחוקק עודד מציאת פתרונות לחסרי חשבונות בנק ועד אז החריג את הגופים הללו. בפועל, עד עתה לא נמצאו פתרונות יעילים לחסרי החשבונות, והמחוקק ומשרד האוצר כנראה שכחו אותם.

עתה, בחסות המלחמה, פוצל מחוק ההסדרים החלק של המלחמה בהון השחור. הוא הועבר לוועדת החוקה, שאינה הוועדה הטבעית לדון בתיקון כזה. בדיון הראשון הביע היו"ר שמחה רוטמן באוזני נציגי האוצר ורשות המיסים כעס על כך שהחוק אינו עובד, אולם לאחר מכן קבע במפתיע דיון נוסף והתיקון אושר.

• עבד חודשים בלי שקל - חברו טען: "אתה שותף, לא עובד"
• קנתה מזרן וקיבלה בור במיטה: החנות תשיב את הכסף?
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה

גופים רבים הגישו התנגדויות לתיקון. בין היתר נטען, כי בהעדר למזומן לאוכלוסיות שצורכות אותו, הרי שלאחר סגירת האפשרות (היחידה) של אותן אוכלוסיות לנכות צ'קים - ייכנסו לתמונה ארגוני פשיעה, וכל פעילות המזומן תתרחש מתחת למכ"ם, ולא כפי שהיא מתרחשת כיום בגופים רשמיים ומדווחים.

מה יעשו העובדים הזרים?

התיקון קובע, כי ניכיון שיקים למזומן כבר לא יוחרג מחוק צמצום השימוש במזומן, כך שאדם פרטי לא יוכל לנכות שיק של מעל 6,000 שקל למזומן. תקרות ניכיון שטר למזומן על ידי עוסק הוגבלו לגובה של 25,000 שקל ובלבד שמסר לנש"פ קבלה וחשבוניות עם מספר הקצאה (לפי "חשבוניות ישראל"). כמו כן הוגבלה קבלת מזומן על שיק מט"ח עד 25,000 שקל, ואותו סכום על שיק החזר הלוואה.

בפועל, האוצר שכח את הסיבות בגינן החוק החריג מלכתחילה את אותם גופים וקבע שרק לאחר שיימצא פתרון למזומן תבוטל ההחרגה - אך פתרון כזה לא נמצא, ולמרות זאת בוטלה ההחרגה. למשל: מה יעשו רבבות העובדים הזרים חסרי חשבון בנק, אשר מקבלים שיק משכורת? האם הם לא יוכלו לקבל שכר? הדבר עלול לגרום לתוהו ובוהו באיזורים בהם הם מרוכזים ולצמיחתו של שוק אפור וגרירת האיזור לפשע.

ככל הנראה תוגש עתירה לבג"ץ נגד התיקון, בתקווה שהמחוקק יחשוב שוב על כדאיות התיקון, הפוגע באוכלוסיות מוחלשות בלי לתת פתרון, ואף פוגע בחופש העיסוק של נותני השירותים הפיננסים. התמונה הכוללת תמשיך להיות מורכבת.

עו"ד אורי גולדמן, יו"ר (משותף) של ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, נטל חלק בדיונים על התיקון.