המזומן בידי הציבור הוכפל בעשור והגיע לכ-130 מיליארד שקל
בסוף יוני החזיק הציבור בישראל שטרות ומטבעות בשווי של כ-130 מיליארד שקל, כמעט פי שניים מ-64.6 מיליארד שקל בסוף 2015. במחצית הראשונה של השנה נוספו כ-4.4 מיליארד שקל, גידול בשיעור 3.5% בתוך שישה חודשים, ובחישוב שנתי כ-7%. בכל 2025 העלייה הסתכמה ב-2.6%, וב-2024 הקצב היה נמוך עוד יותר.
ארה"ב ואירופה: יותר שטרות, פחות קניות בשטרות
התמונה דומה גם מעבר לים. בארה"ב הגיע שווי הדולרים שבמחזור באמצע אוקטובר לכ-2.49 טריליון דולר, לפי נתוני הפדרל ריזרב, לעומת כ-1.48 טריליון דולר באוקטובר 2016. זו עלייה של כ-68% בעשור, בזמן שהמזומן נדחק מהקופות: ב-2024 שילמו האמריקאים בשטרות על 14% בלבד מהרכישות וההעברות שלהם, לפי סקר יומני התשלום של הפד, לעומת 31% ב-2016. כרטיסי אשראי וכרטיסי דביט אחראים יחד לכ-65% מהתשלומים. הפער בין שני הנתונים מראה שהדולר משמש פחות לתשלום ויותר כחיסכון שמחזיקים ביד.
בגוש האירו עמד שווי השטרות במחזור בסוף ספטמבר על כ-1.63 טריליון אירו, לפי הבנק המרכזי האירופי, כמעט 50% יותר מבספטמבר 2016. באותו זמן ירד חלקו של המזומן בתשלומים בנקודות המכירה ל-52% מהעסקאות ב-2024, מ-59% ב-2022 ומ-72% ב-2019. כשבודקים את היחס בין מחזור המטבע לתוצר, ישראל נמצאת באמצע: לפי בנק ישראל היחס הגיע בסוף 2025 ל-6.4%, לעומת כ-10% בגוש האירו, כ-9% בשווייץ, כ-4% באוסטרליה וכ-3% בבריטניה. בארה"ב, לפי נתוני הפד ומשרד המסחר, השטרות שווים לכ-7.5% מהתוצר.
בקצה אחד נמצאת שוודיה. רק 5% מהשוודים שילמו במזומן בקנייה האחרונה שלהם בחנות ב-2025, לפי הבנק המרכזי השוודי, חצי מהשיעור של 2023. זו גם המדינה היחידה בהשוואה שערך בנק ישראל שבה יחס המזומן לתוצר יורד כבר שני עשורים. ועדיין, הבנק המרכזי שם ממליץ להגביל קניות במזומן בחנויות ל-10,000 כתרים, והממשלה הציעה חקיקה שתחזק את מעמד השטרות כהילך חוקי. בקצה השני נמצאת יפן, שבה שווים השטרות כ-115 טריליון ין, כשישית מהתוצר, אבל גם שם המגמה התהפכה: לפי הבנק המרכזי של יפן, השטרות במחזור ירדו בספטמבר ב-2% לעומת השנה הקודמת, אחרי ירידות גם ב-2024 וב-2025.
מה מחזיקים בבית, ואיך זה השתנה
החשבון הישראלי כולל כל שטר שנמצא מחוץ לבנקים, בארנקים, במגירות ובקופות של עסקים. כשמוסיפים את מה ששמור בכספות הבנקים ובכספומטים, מחזור המטבע כולו הגיע בסוף ספטמבר לכ-138.7 מיליארד שקל. כשלושה רבעים מהשווי מרוכזים בשטרות ה-200, שמספרם עובר את חצי המיליארד. זה השטר הנוח ביותר לאגירה של סכומים גדולים, ולכן הוא במוקד הוויכוח על ביטול שטרות ה-200 שקל ככלי נגד ההון השחור.
הקפיצה החדה ביותר נרשמה ב-2020: בשנה אחת של קורונה גדלו השטרות שאצל הציבור בכ-23%, מכ-79 מיליארד לכ-97 מיליארד שקל. ב-2021 וב-2022 הוא המשיך לטפס ב-5%-8% בשנה, ובשנת המלחמה, 2023, נוספו עוד כ-8%. אחר כך הגידול נרגע לפחות מ-3% בשנה. בממוצע לנפש מדובר היום ביותר מ-12 אלף שקל, לעומת פחות מ-8,000 שקל ב-2015, וזאת אף שהאוכלוסייה גדלה מאז בכחמישית.
הארנק הדיגיטלי כבר הדביק את המזומן בתשלומים השבועיים, ובכל זאת השטרות לא נעלמו מהשימוש. לפי יומני ההוצאות של הלמ"ס ל-2023, שבהם משקי בית מתעדים כל רכישה במשך שמונה ימים, 43% מהעסקאות היומיומיות עדיין נסגרות במזומן, בעיקר הקטנות. השימוש בשטרות גבוה יותר ביישובים ערביים וביישובים במעמד חברתי-כלכלי נמוך, שבהם יש פחות סניפים ופחות שירותי אשראי. כ-70% מהנשאלים בסקר שעורך בנק ישראל רוצים להמשיך לשלם במזומן גם בעתיד, ומי שבוחר בו מוותר לא פעם על הטבות, כמו ההנחות שזמינות למשלמים באפליקציות ונחסמות בפני משלמי מזומן.
בבנק ישראל מתייחסים למזומן כאל גיבוי. הוא עובד גם כשאין חשמל, כשהרשת הסלולרית קורסת או כשמערכות הסליקה מותקפות בסייבר, ובמחלקת המטבע מתרגלים תרחישים של הפסקות חשמל ממושכות. בתקופות של מלחמה ומבצעים צבאיים יותר משפחות שומרות סכום בבית למקרה הצורך, וזה אחד ההסברים לכך שהשטרות ממשיכים להצטבר גם כשהקניות עוברות לטלפון.
התקרות: 6,000 שקל לעסק, 15,000 שקל בין אנשים
החוק לצמצום השימוש במזומן נכנס לתוקף ב-2019, והתקרות שלו הוחמרו באוגוסט 2022. מול עסק התקרה היא 6,000 שקל: עסקה עד הסכום הזה אפשר לשלם במזומן במלואה, ובעסקה גדולה יותר מותר לשלם במזומן עד 10% מהמחיר או 6,000 שקל, הנמוך מביניהם. בין שני אנשים פרטיים התקרה היא 15,000 שקל עם אותו כלל של 10%, וברכישת רכב מאדם פרטי היא עולה ל-50,000 שקל. אדם פרטי שמוכר משהו לעסק רשאי לקבל ממנו במזומן עד 15,000 שקל. שכר עבודה עד 6,000 שקל מותר לשלם בשטרות, אבל כשהשכר גבוה יותר, אסור לשלם אותו במזומן כבר מהשקל הראשון. מתנה מותרת במזומן עד 15,000 שקל, הלוואה או תרומה עד 6,000 שקל, ותייר רשאי לשלם לעסק במזומן עד 40,000 שקל. בין קרובי משפחה ההגבלות אינן חלות, חוץ מתשלום שכר.
- בלי אפליקציה אין הנחה: 53% מהישראלים נענשים על שימוש במזומן ונאלצים לשלם יותר
- בנק ישראל: הארנק הדיגיטלי הדביק את המזומן - 47% משלמים בו מדי שבוע, לעומת 5% ב-2019
בפועל, מי שקונה מאדם פרטי ספה ושולחן ב-12,000 שקל יכול לשלם את כל הסכום בשטרות. מי שקונה ממנו רכב משומש ב-120,000 שקל רשאי לשלם במזומן עד 12,000 שקל, שהם 10% מהמחיר. ושיפוץ של 30,000 שקל אצל קבלן רשום מאפשר לשלם במזומן 3,000 שקל בלבד, משום שהוא נמוך מ-6,000.
גם צ'קים נכנסו לחוק. בין אנשים פרטיים, צ'ק של יותר מ-5,000 שקל חייב לשאת את שם המקבל, וצ'ק שאדם פרטי נותן לעסק חייב לשאת את שם העסק בכל סכום. הסבה של צ'ק מותרת כשבגבו רשומים שם המסב ומספר תעודת הזהות שלו. מי שחורג משלם לפי גובה ההפרה: אדם פרטי משלם קנס מנהלי של 10% על הפרה של עד 25,000 שקל, 15% עד 50,000 שקל ו-25% מעל זה, ועסק משלם עיצום כספי של 15%, 20% או 30%. בשיפוץ של 30,000 שקל שבו שולמו 13,000 שקל במזומן, סכום ההפרה הוא 10,000 שקל, הקנס של בעל הבית מגיע ל-1,000 שקל והעיצום של הקבלן ל-1,500 שקל.
ברכישת דירה החוק מוסיף חובת דיווח. רוכש שמגיש הצהרה למיסוי מקרקעין צריך לפרט איך תשולם התמורה, במזומן, בהעברה בנקאית או בצ'ק, כך שהסכומים יתאימו למחיר המלא, ובלי הסימון הזה לא יונפק אישור המסים לעסקה. משכנתא נחשבת לתשלום בהעברה בנקאית. מי שעדיין אינו יודע את פרטי התשלום ביום ההצהרה רשאי להשלים אותם עד שישה חודשים מקבלת החזקה בנכס. באתר רשות המסים פועל סימולטור אנונימי שמחשב את הסכום המרבי שמותר לשלם במזומן בכל עסקה, ואת גובה הקנס על חריגה.
רשות המסים מציגה את מטרת החוק כצמצום של העלמות מס, הלבנת הון ומימון פעילות פלילית. שטר שעובר מיד ליד אינו משאיר רישום, ובענפים שבהם נהוג לשלם בשטרות, כמו שיפוצים, הובלות ועבודות בית, קשה לאכוף את התקרות בלי שהלקוח עצמו ידווח.
מחזור המטבע הכולל, כ-138.7 מיליארד שקל בסוף ספטמבר, נמוך מעט מהשיא של יוני, כ-139.4 מיליארד שקל. נתוני הרבעון השלישי יראו אם הקצב של תחילת השנה נבלם, או שהשטרות ממשיכים להצטבר בבתים.
