אפל פיי, ביט, פייפאל או וייז: איזו אפליקציה מנצחת בכל אחד מחמשת מצבי התשלום

ארוחה משפחתית ב-600 שקל מייצרת חמש פעולות כסף שונות. האב מצמיד אייפון למסוף ומשלם באפל פיי. הבת מחזירה לו 150 שקל בביט. למחרת היא מזמינה נעליים מאתר אירופי דרך פייפאל. בסוף השבוע ההורים מעבירים 2,000 יורו לבן שלומד בברלין דרך וייז. בדרך לשדה התעופה הם מפעילים חניה בפנגו.

המסך נראה זהה בכל חמש הפעולות: מוציאים טלפון, מזדהים, הכסף זז. מתחת למסך רצים חמישה מסלולים עם מחיר שונה, תקרה שונה וכתובת אחרת ברגע שמשהו משתבש.

סקר של בנק ישראל מיפה לאן הכסף באמת הולך. כ-40% מהתשלומים באפליקציות ההעברה מגיעים לעסקים קטנים, בהם בעלי מקצועות חופשיים וסוחרים בשווקים. כ-29% עוברים בין חברים וכ-18% בין בני משפחה. עסקאות מעל 800 שקל מהוות כ-7% בלבד, ורובן תשלומי שכר דירה.

מי מרוויח כשמצמידים טלפון לקופה

אפל גובה מהמנפיקים הישראלים כ-0.05% בממוצע מכל עסקה שמתבצעת באפל פיי. בתחילת המשא ומתן אפל ביקשה 0.15% עד 0.2%, הבנקים וחברות האשראי סירבו, המגעים נמשכו חודשים והשירות הושק כאן במאי 2021. על קנייה של 1,000 שקל מדובר בכ-50 אגורות שיוצאות מהמנפיק, לא מהקונה.

גוגל אינה גובה מהמנפיקים נתח כזה מכל עסקה. ויזה ומאסטרקארד פתחו את שירותי הטוקניזציה שלהן בלי תשלום, וגוגל וולט נשענת עליהם. אצל אפל הארנק הוא שורת הכנסה בפני עצמה, אצל גוגל הוא תכונה שמחזיקה את המשתמש בתוך אנדרואיד. גוגל פיי עלתה לאוויר בישראל בדצמבר 2021, כשבעה חודשים אחרי אפל.

בית העסק משלם את אותה עמלת סליקה בשני המקרים. הצמדת טלפון אינה מייקרת את העסקה לחנות לעומת העברת כרטיס פיזי, והתשלום לאפל יוצא מהצד של המנפיק. מי משלם למי בכל עסקת כרטיס הוא הרקע שמסביר את כל השרשרת הזאת.

שלוש מהאפליקציות אינן מחזיקות כסף בכלל. אפל פיי, גוגל וולט ופנגו מפעילות אמצעי תשלום קיים. ביט, פייבוקס ופייפאל מחזיקות יתרה, ולכן חלים עליהן תקרות וכללי זיהוי אחרים. וייז נמצאת באמצע: היא מקבלת כסף כדי להעביר אותו הלאה בהמרה.

המפה: מה לפתוח בכל מצב

העברה לחבר או לבן משפחה

ביט ופייבוקס הן שתי האפשרויות המעשיות בישראל, והכסף זז בשניות. ביט גובה 0.6% על העברות מעל 25 אלף שקל בשנה, מינואר 2025. פייבוקס קיבלה אישור לגבות עמלה והודיעה שאינה גובה בשלב זה. שתיהן משלמות ריבית על יתרה של עד 20 אלף שקל, בשיעורים שמשתנים מעת לעת, וכדאי לקרוא את התקרות והעמלות שביט מפעילה ואת התנאים שפייבוקס מציבה ליתרה לפני שמשאירים שם כסף.

תשלום בקופה בישראל

אפל פיי וגוגל וולט מנצחות כאן, מפני שהן אינן אמצעי תשלום נפרד אלא מעטפת לכרטיס שכבר קיים. מסגרת האשראי, מועד החיוב, ההטבות ועמלת המרת המט"ח נשארות אצל המנפיק. השאלה המעשית היא איזה כרטיס יושב בברירת המחדל, ולכן מה קורה לכסף בעסקת אפל פיי ואיך גוגל וולט מתנהגת מול אותו מסוף חשובים יותר מהבחירה בין שני הארנקים.

• המהפכה בשוק התשלומים: ביט ופייבוקס יחוברו ישירות - ללא מעבר בבנק

בשני הארנקים מספר הכרטיס האמיתי אינו מגיע לבית העסק. במקומו נשלח אסימון, מספר דיגיטלי שמייצג את הכרטיס באותו מכשיר, ולצידו קוד שנוצר לאותה עסקה בלבד. פריצה למסוף או לאתר חושפת את האסימון ולא את הפלסטיק.

קנייה באתר בחו"ל

פייפאל היא היחידה מבין השבע שמוסיפה מנגנון ליישוב מחלוקות מול המוכר בעסקאות מתאימות. המחיר נמצא בשער ההמרה: פייפאל מוסיפה כ-4% מעל שער הבסיס בהמרות לשקל בתשלומים אישיים וכ-3% בהמרות אחרות. תשלום ישיר בכרטיס משאיר את ההמרה אצל חברת האשראי, ושם עמלת המרת המט"ח נעה סביב 3%. מה פייפאל באמת מכסה קובע אם השכבה הזאת שווה את הפער.

העברת כסף לחו"ל

וייז נבנתה סביב הפעולה הזאת. היא מציגה את העמלה בשורה נפרדת ומשתמשת בשער האמצע במקום להטמיע רווח בתוך השער. הבדיקה הנכונה אינה השוואת אחוזים אלא שאלה אחת: כמה יגיע בפועל לחשבון של המקבל. התמחור של וייז מול הבנק מראה מתי הפער מצדיק את המעבר.

חניה, דלק וטעינה

פנגו לוקחת קטגוריה אחת, הרכב, ומרכזת בה חניה עירונית, חניונים, תדלוק, טעינה חשמלית ותחבורה ציבורית. היא אינה מתחרה בשש האחרות אלא מחליפה מדחן, כרטיס חניון והתחשבנות בתחנת דלק. מה פנגו גובה על כל שירות משנה בעיקר למי שחונה יומיום.

ההבדל האמיתי מתגלה כשמשהו משתבש

לקוח שילם 2,000 שקל בחנות באפל פיי ורוצה להחזיר את המוצר. העסקה קשורה לכרטיס שהוכנס לארנק, בית העסק מטפל בהחזר והזיכוי חוזר לאותו כרטיס. לפעמים יבקשו ממנו את ארבע הספרות האחרונות, והן שונות מאלה שמודפסות על הפלסטיק, מפני שהחנות ראתה מספר דיגיטלי.

• העמלות שאתם משלמים בכרטיס האשראי ולא יודעים עליהן
• שלושה אחוזים על כל שקל בחו״ל: המספר שהופך חופשה ליקרה יותר

אותו אדם התכוון להעביר 2,000 שקל בביט ליוסי מהעבודה ושלח ליוסי אחר. ההעברה אושרה, וביט מתייחסת אליה כפעולה סופית. בעסקת כרטיס יש צד שלישי שאפשר לפנות אליו, בהעברה בין אנשים אין. ההרגל שמונע את זה הוא לקרוא את שם המקבל ואת מספר הטלפון לפני האישור.

הכנסה נשארת הכנסה גם כשהיא מגיעה בביט

בעל עסק שמקבל תשלום באפליקציה מנהל הכנסה עסקית לכל דבר. אמצעי התשלום קובע איך הכסף מגיע, וחובות הדיווח והמס נקבעות לפי סוג העסק והעסקה. רשות המסים דורשת דיווח על העסקאות בתקופת הדיווח והפקת המסמכים הנדרשים.

הנקודה חדה במיוחד אצל עוסק שמקבל עשרות העברות קטנות. קל להרגיש שכל תשלום הוא העברה מחבר, ובספרים מדובר בהכנסה. הנתון שלפיו כ-40% מהתשלומים באפליקציות מגיעים לעסקים מסביר למה הנושא עלה לרדאר.

לאן השוק זז

בנק ישראל ומס"ב, מרכז הסליקה הבנקאי, מקדמים תשתית של בקשות תשלום מיידיות שמכונה R2P. בקשת תשלום תעבור מחשבון אחד לאחר, המשתמש יאשר והכסף יזוז בתוך שניות ישירות מהעובר ושב. בנק ישראל עדכן את עקרונות המערכת במהלך 2026 והוסיף בקשות מחזוריות וסדרות תשלומים.

ביט ופייבוקס צפויות להתחבר ישירות זו לזו. כשזה יקרה, השאלה אם יש לכם ביט או פייבוקס תאבד חלק מהמשמעות, והתחרות תעבור לריבית על היתרה, לעמלת המט"ח, לניהול כסף עם הילדים ולנוחות השימוש. שבע סיטואציות מהחיים מראות איך ההחלטה נראית בפועל.

ביט מחזיקה כיום, לפי הערכות בשוק, כ-90% מהעברות הכספים באפליקציות בישראל.