שער החליפין הוא העמלה: כמה באמת עולה להעביר 200 אלף שקל לחו"ל

בנק שמתבקש לתמחר העברה של 200 אלף שקל לחשבון בחו"ל יענה בדרך כלל במספר אחד, עמלת העברה של כמה עשרות דולרים. המספר מדויק, והוא מכסה חלק קטן מהעלות.

מחיר של העברה בינלאומית מורכב מארבעה רכיבים נפרדים: עמלת ההעברה עצמה, עמלת חליפין על פעולת ההמרה, מרווח ההמרה שמוטמע בתוך שער המטבע, ולעיתים גם עמלה של בנק מתווך שנגרעת מהסכום בדרך ועמלה של הבנק שמקבל את הכסף בצד השני. שלושת הראשונים מופיעים בתעריפון. הרביעי מתגלה כשהכסף נוחת והסכום קטן ממה שנשלח.

מרווח ההמרה הוא העמלה שאיש אינו קורא לה עמלה

שער האמצע הוא נקודת האמצע בין המחיר שבו נסחר המטבע בקנייה לבין המחיר שבו הוא נסחר במכירה. זה השער שמופיע במחשבוני מטבע ובדיווחי המסחר, וכרגע הדולר נסחר סביב שלושה שקלים. בנק שמוכר לכם דולרים גובה מחיר גבוה מהשער הזה, וההפרש בין השניים הוא הכנסה שאינה מופיעה בשום שורה שכתוב עליה עמלה.

הפערים בין הבנקים בישראל מסתכמים במאות שקלים על אותה פעולה. מרווח ההמרה בבנקים הגדולים נע סביב אחוז אחד, בבנק ירושלים הוא מגיע ל-1.2%, ובוואן זירו הוא עומד על 0.5%. מעליו יושבת עמלת חליפין של כ-0.2% עם עמלת מינימום שנגבית גם על סכומים קטנים. בסך הכול, לפני שנגעו בעמלת ההעברה עצמה, מדובר בכ-1% עד 1.3% מהסכום המומר.

מה וייז עושה אחרת

וייז ממירה לפי שער האמצע עצמו וגובה עמלה בשורה נפרדת, שמוצגת על המסך לפני האישור. המשתמש רואה שני מספרים: כמה שקלים ייצאו מהחשבון וכמה מטבע זר יגיע ליעד. ההשוואה מול הבנק הופכת אפשרית, מפני ששני הצדדים מתומחרים באותה שפה.

לפי החברה, העמלה מורכבת מרכיב קבוע ומרכיב משתנה של 0.4% עד 2%, בהתאם למטבע. מטבעות סחירים כמו דולר, יורו וליש"ט יושבים בקצה הנמוך, ומטבעות נדירים יותר מטפסים כלפי מעלה. מעל שווי של 25 אלף דולר בהעברה אחת נכנסת הנחת כמות שמורידה את השיעור.

ההעברה של 200 אלף שקל, מספר מול מספר

המחשבון של החברה מתמחר העברה של 200 אלף שקל לחשבון דולרי בארצות הברית בכ-877 שקל, כלומר 0.44% מהסכום, אחרי הנחת הכמות. ההמרה מתבצעת בשער האמצע, ולכן זו כל העלות.

אותה העברה דרך בנק נראית אחרת. מרווח המרה של אחוז אחד על 200 אלף שקל שווה 2,000 שקל. עמלת חליפין של 0.2% מוסיפה 400 שקל. עמלת ההעברה לחו"ל מגיעה על גבי אלה, וגם עמלה אפשרית של בנק מתווך בדרך. הפער בין שני המסלולים באותה פעולה חוצה את 1,500 השקלים, ורובו נמצא ברכיב שהמשתמש אינו רואה בשום מקום.

בסכומים קטנים היחסים נשמרים. בעמוד הישראלי של החברה מופיעה דוגמה של העברת 3,000 שקל לחשבון יורו בעמלה של 19.11 שקל, כ-0.64% מהסכום. עמלת המינימום בבנק על פעולת חליפין לבדה מתקרבת לסכום הזה.

• הין קרוב לשפל של ארבעה עשורים: ארה״ב ויפן בחזית משותפת במט״ח

כמה זמן זה לוקח ומה המגבלות

החברה מדווחת ש-74% מההעברות מגיעות ליעד בתוך פחות מ-20 שניות, ו-95% בתוך פחות מיממה. הזמן בפועל תלוי באופן התשלום: העברה בנקאית מהחשבון הישראלי היא הזולה והאיטית יותר, תשלום בכרטיס אשראי או דביט מזרז את התהליך ומייקר אותו.

התשלום חייב לצאת מחשבון על שם המשתמש. הזיהוי הישראלי מתבצע מול דרכון או רישיון נהיגה, ובסכומים גבוהים המערכת מבקשת מסמכים על מקור הכסף ועל מטרת ההעברה. בקשה כזאת עוצרת את ההעברה עד שהמסמכים נבדקים, ולכן העברה דחופה של סכום גדול כדאי להתחיל כמה ימים מראש.

החשבון הרב-מטבעי, והכרטיס שאין

מישראל אפשר לשלוח מ-32 מטבעות ליעדים ב-103 מטבעות, להחזיק יתרה שקלית, ולקבל פרטי חשבון מקומיים ב-22 מטבעות. פרטי חשבון מקומיים משמעם שמעסיק או לקוח בחו"ל מעביר כסף כאילו מדובר בחשבון מקומי אצלו, בלי העברה בינלאומית ובלי העמלות שנלוות אליה. זו הנקודה המשמעותית לפרילנסרים שמקבלים תשלום מחו"ל.

כרטיס וייז אינו זמין לתושבי ישראל, והחברה כותבת זאת במפורש בעמוד הכרטיס הישראלי שלה. החיסכון עוצר בגבול ההעברה: תשלום בחנות בחו"ל עדיין מתבצע בכרטיס אשראי ישראלי, ושם ממתינה עמלת המרת מט"ח של כשלושה אחוזים על כל שקל, לצד שרשרת עמלות שלמה שמתחלקת בין המנפיק, הסולק והמותג הבינלאומי.

לתשלום לבית עסק בחו"ל התמונה שונה לגמרי. פייפאל מוסיף שכבת הגנה על העסקה מול המוכר, וזה צורך אחר מהעברת כסף בין שני חשבונות. הבחירה בין השניים תלויה בשאלה אם בצד השני עומד אדם או חנות, ושבעה מצבים מהחיים ממפים את ההכרעה בכל אחד מהם.

• העמלות שאתם משלמים בכרטיס האשראי ולא יודעים עליהן
• שלושה אחוזים על כל שקל בחו״ל: המספר שהופך חופשה ליקרה יותר

מי מפקח על זה

וייז פועלת בישראל תחת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, במסגרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. כספי הלקוחות מוחזקים בהפרדה מכספי החברה, במזומן בבנקים מסחריים גדולים ובנכסים נזילים בסיכון נמוך. ההפרדה נועדה להשאיר את הכסף זמין גם אם החברה עצמה נקלעת לקשיים.

יתרה בחשבון כזה היא כסף המוחזק אצל נותן שירות פיננסי, ולא פיקדון בנקאי. בישראל ממילא פועלת מערכת בנקאית בלי ביטוח פיקדונות ממשלתי, ולכן ההבדל נוגע בעיקר לשאלה מי מחזיק את הכסף ובאילו נכסים. מי שמשאיר יתרה גדולה לאורך זמן כדאי שיכיר את ההבחנה.

מה קורה כשמשהו משתבש

טעות במספר החשבון או במספר ה-IBAN של הנמען, מזהה החשבון הבינלאומי, היא התקלה היקרה ביותר. כסף שהגיע לחשבון של אדם אחר חוזר רק בשיתוף פעולה של הבנק המקבל ושל בעל החשבון, ותהליך כזה נמשך שבועות. בדיקה כפולה של הספרות לפני האישור שווה יותר מכל השוואת עמלות.

שער ההמרה שמוצג בעת ההזמנה נעול לפרק זמן קצוב. תשלום שמתעכב מעבר לחלון הזה מומר בשער חדש, והסכום שנוחת ביעד משתנה. בהעברות גדולות ההפרש מורגש בעשרות ומאות שקלים.

ומה עם רשות המסים

העברת כסף לחשבון בחו"ל היא העברה בין חשבונות של אותו אדם או מתנה, ובשני המקרים היא אינה יוצרת הכנסה. חובות הדיווח מתחילות בשלב אחר: תושב ישראל ממוסה על הכנסותיו בכל העולם, והחזקת נכסים בחו"ל בשווי שמעל 1.9 מיליון שקל מחייבת דיווח לרשות המסים גם כשלא נוצרה כל הכנסה. יתרה בחשבון זר, נדל"ן וניירות ערך נספרים יחד לצורך הרף הזה.

מתי הבנק עדיין עדיף

וייז היא כלי אחד מתוך ארגז הכלים שהצטבר בטלפון, והיא מטפלת בכסף שיוצא מהמדינה. בהעברות של מאות אלפי שקלים אפשר להתמקח על המרווח מול הבנקאי, ובחשבונות גדולים ההנחה שמתקבלת מצמצמת את הפער. יש גם יעדים ומטבעות שאינם נתמכים, ותשלומים שהצד המקבל דורש שיגיעו מחשבון בנק מסחרי, למשל בעסקאות נדל"ן ובתשלומים לרשויות בחו"ל.

הבדיקה עצמה נמשכת חמש דקות. שואלים את הבנק כמה שקלים ייגבו מהחשבון כדי ש-10,000 דולר יגיעו לצד השני, מזינים את אותה העברה במחשבון של השירות, ומשווים שני מספרים סופיים. על סכום כזה, בשער של שלושה שקלים לדולר, מרווח של אחוז אחד לבדו שווה 300 שקל.