הדולר יורד ל-2.98 שקלים - מה הסיבות להמשך החלשות המטבע האמריקאי?

הדולר נסחר סביב 2.98 שקלים וממשיך להתרחק מרמת 3 השקלים. שער הדולר הרציף  מבטא את המחיר הנוכחי כשהשקל ממשיך ליהנות משילוב של גורמים מקומיים וגלובליים שמעלים את ערכו ביחס לדולר. 

הטריגר המרכזי היום הגיע מארה"ב. מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-0.1%, והאינפלציה השנתית ירדה ל-3.4% לעומת 3.5% ביוני. אינפלציית הליבה עלתה ב-0.2% בחודש והקצב השנתי ירד ל-2.5% לעומת 2.6%. הנתונים חיזקו את ההערכה שהפדרל ריזרב יכול להמשיך להמתין עם העלאת ריבית נוספת. 

העלאת ריבית טובה למשקיעים בדולר - משקיעים מקבלים תשואה טובה יותר באפיקים סולידיים וזה מוביל לכך שהם עוברים לדולר ממטבעות אחרים, לרבות השקל. ברגע שהציפיות משתנות והסיכוי להעלאת ריבית בארה"ב יורד, אז האטרקטיביות בהתאמה של ההשקעה בדולר יורדת. אלו כלים שלובים - מול הירידה באטרקטיביות של הדולר יש עלייה באטרקטיביות של השקל. 

וול סטריט הגיבה בעליות, בעיקר במניות הטכנולוגיה. עבור השקל יש לכך השפעה ישירה. כאשר הנאסד"ק ו-S&P 500 עולים, שווי ההחזקות של הגופים המוסדיים בישראל בחו"ל גדל. כדי לשמור על רמת החשיפה למט"ח, קרנות הפנסיה, קופות הגמל וחברות הביטוח מוכרות חלק מהדולרים ורוכשות שקלים.

וול סטריט עולה - הדולר נמכר בישראל

זהו אחד המנגנונים החשובים ביותר בשוק המט"ח המקומי בשנים האחרונות. ככל שהיקף הנכסים שמנהלים המוסדיים בחו"ל גדל, כך גדלה גם ההשפעה שלהם על השקל.

ברבעון השני של 2026 מכרו הגופים המוסדיים מט"ח נטו בהיקף של כ-13.8 מיליארד דולר. במקביל, גם תושבי חוץ עברו למכירות מט"ח. באותו רבעון התחזק השקל בכ-5.9% מול הדולר.

המנגנון פועל גם בכיוון ההפוך. ירידות חדות בוול סטריט מקטינות את שווי ההחזקות הדולריות, ואז המוסדיים עשויים לקנות דולרים כדי להחזיר את החשיפה לרמה הרצויה. לכן הקשר בין וול סטריט לשקל הפך בשנים האחרונות הדוק במיוחד.

יצוא מכניס דולרים, יבוא מייצר ביקוש

מעבר למסחר היומי, יש לשקל בסיס כלכלי חזק יותר. חברות ישראליות שמייצאות תוכנה, שבבים, שירותים עסקיים, מערכות ביטחוניות ותרופות מקבלות חלק גדול מההכנסות במט"ח. כדי לשלם שכר, מסים והוצאות בישראל הן ממירות חלק מהכסף לשקלים.

מנגד, יבואנים צריכים דולרים כדי לשלם על מכוניות, דלק, ציוד אלקטרוני, חומרי גלם ומוצרים מחו"ל. לכן שער החליפין הוא גם תוצאה של מאזן יומיומי בין דולרים שנכנסים למשק לבין דולרים שיוצאים ממנו.

• או פי סי זינקה 10.4% והבנקים סגרו בעלייה: כך ננעל יום המסחר
• נעילה: ת״א 35 ירוק ברגע האחרון; אלביט צנחה 9.4%, הכשרה התחדשות זינקה 41%

לישראל יש לאורך זמן עודף משמעותי ביצוא השירותים, בעיקר בזכות ההייטק. לכך מצטרפים גיוסי הון, רכישות של חברות ישראליות והשקעות של משקיעים זרים, שמכניסים מט"ח נוסף למשק.

האינפלציה בארה"ב נותנת עוד דחיפה לשקל

ככל שהאינפלציה מתמתנת, קטן הצורך של הפד להחזיק מדיניות אגרסיבית יותר. ציפיות לריבית נמוכה יותר מפחיתות את האטרקטיביות היחסית של הדולר ותומכות בנכסים מסוכנים יותר, כולל מניות.

בימים שבהם שני הכוחות האלה פועלים יחד - דולר חלש בעולם ועליות בוול סטריט - השקל מקבל תמיכה כפולה: גם מהמוסדיים שמוכרים מט"ח וגם מירידה בביקוש לדולר בשווקים הגלובליים.

למרות זאת, הדולר יכול לשנות כיוון במהירות אם מחירי האנרגיה יעלו, האינפלציה בארה"ב תפתיע כלפי מעלה או הסיכון הביטחוני בישראל יגדל. נכון לעכשיו, ברמה של 2.98 שקלים, הכיוון נתמך בעיקר בזרמי הכסף: מכירות דולר מצד המוסדיים, עודף מט"ח מהיצוא וההשקעות, וסביבה גלובלית שנותנת פחות תמיכה למטבע האמריקאי.