הדולר שוב ב-3 שקלים: השיא בוול סטריט מחזק את השקל

הדולרדולר שקל רציף שוב נסחר מתחת ל-3 שקלים. התחזקות בוול סטריט מובילה למכירת דולרים בישראל. איך זה קורה, ולמה יש מתאם הפוך בין וול סטריט לשער הדולר? התשובה עוברת דרך תיקי הפנסיה, הגמל והביטוח של הציבור, שמחזיקים מאות מיליארדי שקלים במניות ובאגרות חוב בחו"ל.

מדד S&P 500 עלה אמש ב-1.8% וסגר בשיא של 7,736.5 נקודות. דאו ג'ונס התקדם ב-1.7% לשיא של 54,085.9 נקודות, ואילו נאסד"ק זינק ב-2.6%. בתוך ארבעה ימי מסחר טיפס נאסד"ק בכ-8.9%. העליות האלה מגדילות במהירות את השווי השקלי והדולרי של הנכסים הזרים שמנהלים המוסדיים בישראל.

מנהלי החיסכון קובעים בדרך כלל טווח רצוי לחשיפה למטבע חוץ. נניח שקרן מנהלת תיק של 100 מיליארד שקל, מחזיקה 30 מיליארד שקל בנכסים בארה"ב ומגדרת מחצית מהחשיפה הדולרית. אם המניות האמריקאיות עולות ב-10%, שווי הנכסים בחו"ל מטפס ל-33 מיליארד שקל. גם שיעור החשיפה למטבע חוץ עולה, אף שהקרן עצמה לא רכשה מניה נוספת.

כדי להחזיר את החשיפה לטווח שנקבע, הקרן מוכרת דולרים, בדרך כלל באמצעות עסקאות עתידיות והחלף. כאשר גופים גדולים רבים מבצעים פעולה דומה באותו זמן, נוצר היצע משמעותי של מטבע אמריקאי מול השקל. זו הסיבה שהקשר בין וול סטריט לשער הדולר-שקל הפך חזק בשנים האחרונות: מדדים עולים מובילים לעסקאות גידור ולמכירת דולרים, ואילו ירידות חדות עשויות לייצר פעולה הפוכה ורכישת דולרים.

הנתונים הרשמיים ממחישים את היקף הכוח הזה. ברבעון הרביעי של 2025 מכרו המוסדיים מטבע חוץ בהיקף נטו של כ-13.2 מיליארד דולר, לעומת 10.4 מיליארד דולר ברבעון השלישי. גם ברבעון הראשון של 2026 נמשכו מכירות המט"ח מצד המוסדיים והמגזר העסקי, ואלה תמכו בהתחזקות השקל. הדולר כבר ירד בעבר מתחת ל-3 שקלים והעלה מחדש את שאלת הגבול התחתון של המטבע. זה מעט התהפך בחודשים האחרונים אחרי שהדולר נפל ל-2.9 שקלים והמוסדיים החלו להעלות חשיפה לדולר. אבל בשבוע האחרון על רקע העליות, המגמה של החלשות הדולר חוזרת.    

למה הדולר יורד?

המסחר הנוכחי סביב 3 שקלים קשור בראש ובראשונה לזרימת הכספים של מנהלי החיסכון. אבל, גם גורמים נוספים תומכים בשקל. התקווה להסדרה בין ארה"ב לאיראן ולפתיחת מצר הורמוז הורידה את מחיר הנפט, חיזקה את שוקי המניות והפחיתה את פרמיית הסיכון של האזור. כל אלה פועלים באותו כיוון: משקיעים עוברים לנכסי סיכון, הביקוש למטבעות מקלט מתמתן, והערכת הסיכון של ישראל משתפרת, אם כי זה מאוד תנודתי.

במקביל, הדולר נחלש בחודש האחרון מול סל המטבעות בעולם בכ-1%. בישראל המהלך חד יותר בשל פעילות המוסדיים והמאפיינים המבניים של המשק, בהם עודף בחשבון השוטף, הכנסות של חברות הייטק בדולרים והשקעות זרות בחברות מקומיות. המרות שכר, תשלומי מסים ועסקאות רכישה בענף הטכנולוגיה מוסיפות מעת לעת היצע מט"ח.

גם סביבת הריבית מספקת לשקל תמיכה מסוימת. ריבית בנק ישראל עומדת על 3.5%, לעומת טווח של 3.5%-3.75% בארה"ב. הפער קטן יחסית, בעוד האינפלציה בישראל עומדת על 1.6% ב-12 החודשים האחרונים. שקל חזק אמור לוזיל יבוא, נסיעות לחו"ל ורכישות בדולרים, ובמקביל מקשה על יצואנים ועל חברות שמקבלות הכנסות במטבע זר ומשלמות חלק גדול מהוצאותיהן בשקלים. התחזקות השקל כבר הציבה את סוגיית הריבית במרכז הדיון.