הדולר מאבד 0.9% - למה זה טוב לארה״ב?
התנודתיות בשוק המט"ח נמשכת במקביל לטלטלה שעוברים השווקים הפיננסים בצל ההתפתחויות האחרונות במלחמת הסחר
שער הדולר מאבד עוד 0.9% ונסחר לפי מחיר של 3.62 שקל לדולר אחד. ההסבר לכך הוא ששער הדולר פועל הפוך מהמגמות בוול-סטריט. בשעה שהבורסה בארה״ב עולה, היא מעלה יחד איתה את החשיפה היחסית של הגופים המוסדיים בישראל לדולר, מה שמאלץ אותם למכור דולרים תמורת שקלים. בתורם, המכירות האלה יוצרים לחצי היצע שדוחפים את הדולר למטה. בשבוע האחרון עלה ה-S&P 500 בלמעלה מ-7%, שעה שצמד הדולר-שקל ירד ב-1.6%. הצמד היה בשיא בתחילת אפריל, אז נסחר ב-3.8 שקל, וירד ב-5.2% למחירו היום - דולר שקל רציף 0.03%
המוסדיים מחזיקים בהיקף עצום של נכסים דולריים - השווי נאמד בכ-3 טריליון שקל. אלה מהווים כ-22% מסך הנכסים בתיקי המוסדיים. זה נחשב שיעור חשיפה גבוה יחסית. כדי להבין את השפעת המוסדיים על שער הדולר, נניח וה-S&P 500 עלה או ירד ב-1%. במקרה כזה נוצר פער של 30 מיליארד שקל ללמעלה או למטה. הסיבה שהמוסדיים כל כך חשופים לדולר ביחס למוסדיים במדינות אחרות היא שיש פה יותר מדי כסף ולא מספיק נכסים - ולכן צריך לשים חלק מהביצים בחו״ל.
לא רק אל מול השקל נחלש הדולר, אלא גם ביחס לסל המטבעות הבין־לאומי. דולר חלש הוא טוב לטראמפ וטוב לארה״ב. מדד הדולר, שמודד את ערכו אל מול סל של מטבעות זרים, ירד השבוע לרמה הנמוכה ביותר מאז 2022, על רקע המתיחות בין הנשיא דונלד טראמפ, לראשי הפדרל ריזרב. במקביל, האירו עלה אתמול ב-1.3% מול הדולר, כאשר גם הין היפני והפרנק השוויצרי התחזקו מול המטבע האמריקאי. מאז השבעתו של טראמפ ירד הדולר בחדות ובסך הכל איבד כ-10% מערכו.
דולר חלש טוב לארה״ב - בגלל שזה יוצר מצב בו יבואנים צריכים לשלם יותר בכדי לייבא סחורות ומנגד, יצואנים מקבלים יותר דולרים כשהם מייצאים סחורות. מציאות כזו יוצרת מצב בו הכדאיות הכלכלית של הייבוא קטנה בעוד הכדאיות הכלכלית של יצור לייצוא, וממילא גם ייצור לצריכה מקומית עולה בהרבה. דולר חלש טוב לטראמפ - כי זה טוב לתעשיינים האמריקנים, שבין היתר בחרו בו בגלל הבטחתו ׳להחזיר עטרה ליושנה׳ ולהעיר את הסקטור התעשייתי בארה״ב.
- רוצים להשקיע במט"ח -הנה מכשיר שכנראה לא שמעתם עליו, אבל הוא השיטה המועדפת
- שער הדולר נופל ב-2%; "השקל עדיין זול, יש לו לאן להתחזק"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהצד השני של המטבע, דולר חלש תורם לאינפלציה מאחר וסחורות שכן מיובאות עולות יותר כסף עבור היבואן, ממה שמתגלגל הלאה לצרכן. ומהצד של פועלי הייצור - ברגע שיש מפעלים שמייצאים סחורות אל מחוץ לגבולות המדינה, ייתכן ושכרם ישתפר, תהליך שלדעת חלק מהכלכלנים תורם להתגברות האינפלציה, וזה קרה גם בשיראל - תראו מה קרה ליוקר המחיה באיזור תל אביב עם תעשיית ההיי־טק לייצוא.
שוק המט״ח: הזירה הנזילה והכאוטית בעולם - אבל יש לו כיוון ברור
שוק המט״ח הוא כר פורה לספקולנטים. הוא נזיל מאוד, יש בו המון שחקנים עם אינטרסים שונים: גופים מוסדיים, יבואנים, יצואנים, בנקים מרכזיים, סוחרים ספקולנטים ועוד. תיתכן תקופה שלאורכה ימדדו ביקושים גדולים לדולר אך השקל לא יחלש, אלא יתחזק. והפוך - תיתכן תקופה בה ימדדו ביקושים מצרפיים גדולים לשקל אבל הדולר לא ירד. הכיוון שאליו הולך הדולר בתקופה של ימים בודדים, שבועות ספורים או חודשים אחדים אינו ניתן לניבוי גם בימי רגיעה, על אחת כמה וכמה כשהמחזיק במושכות הוא דונאלד טראמפ.
אבל המגמה הכללית של הדולר היא היחלשות אל מול השקל. בשנות האלפיים היינו ממירים דולר ׳ברחוב׳ לפי שער המרה של 5 שקל לדולר. ב-2020 כבר התחלנו לחשוב על לעבור ל-3 שקל עבור דולר אחד. השקל מתחזק לאורך השנים וימשיך לעשות זאת. הסיבה: אנחנו מייצרים יותר, אנחנו מייצאים יותר וזה מביא לתנועות הון ששוחקות את הדולר. כדי שתוכלו להגן על התיק שלכם מפני שחיקה של המט״ח, הכנו בעבר מדריך לגידור הדולרים שלכם מפני שחיקה לאורך זמן.
- 2.גולדפינגר 25/04/2025 12:05הגב לתגובה זוארהב לא תחזור לימי גדולתה כמעצמה יצרנית כמו שהיה בשנות ה60. ארהב עברה לכלכלה של שרותים ותעשית המידע שאינה מוגבלת במיקום גאוגרפי.
- 1.אהבתי את הכתבה (ל"ת)מישל 25/04/2025 10:51הגב לתגובה זו

הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק אוף אמריקה
הכלכלנים מצפים לעלייה של 14% בשער הדולר ביחס לשקל בטווח הארוך, מה יקרה בטווח הקצר ומה הם חושבים על שאחר המטבעות?
בדוח מעודכן של בנק אוף אמריקה מסבירים הכלכלנים מדוע הם צופים לחולשת הדולר בעולם, למעט מול מספר מצומצם של מטבעות, לרבות השקל. הבנק צופה שהדולר, שנסחר כיום בסביבות 3.35 שקל, דולר שקל רציף 0.03% עשוי להגיע בטווח הארוך לשער שווי המשקל הכלכלי של כ-3.8 שקל - עלייה של כ-14% שתשקף את השווי ההוגן של המטבע הישראלי מול האמריקני.
הכלכלנים של הבנק ממשיכים לצפות ל"ירידה מתונה של הדולר בסביבה מאקרו כלכלית מעט סטגפלציונית", אולם זו לא חולשה דרמטית אלא בתיקון לאחר תקופה של עלייה משמעותית. הכלכלנים מדגישים כי "למרות החזרה האחרונה בציפיות להפחתת ריבית, אנו נותרים דוביים באופן כללי מול רוב מטבעות ה-G10". אך להבדיל מתחזיות קודמות של הבנק על ירידה דרמטית בשער הדולר, התחזית כעת מתונה. ונעשה סדר - הדולר צפוי להיחלש בעולם, אבל להתחזק מול השקל.
השווי ההוגן של השקל מול הדולר - 3.8 שקל לדולר
הכלכלנים מסבירים כי שערי המטבעות שהם מנתחים ומחירי היעד נגזרים ממודל FX Compass. זהו כלי של בנק ההשקעות שבודק את השווי ההוגן של מטבעות לטווח הארוך על בסיס גורמים כלכליים פונדמנטליים. המודל מנסה לענות על השאלה - מה יחסי המטבעות (יחסי השערים) בין כל המטבעות.
לפי מודל זה, השקל הישראלי נמצא כיום בפער לרעה של 13.7% מול הדולר. בהתבסס על השער הנוכחי של 3.35 שקל לדולר, השער ההוגן לפי הבנק צריך להיות בסביבות 3.8 שקל לדולר. להערכת בנק אוף אמריקה, השקל חזק יותר ממה שהנתונים הכלכליים מצדיקים וזה יכול לקרות מסיבות שונות - ביקוש גבוה לשקל מצד משקיעים זרים, הזרמת הון זר גדולה, או אמון גבוה במשק הישראלי למרות האתגרים הגיאופוליטיים. אבל המסקנה הברורה שלהם היא שיש מקום משמעותי להחלשת השקל בעתיד. הדולר עשוי להתחזק באופן ניכר מול השקל. עם זאת, בתחזית אין תוקף זמן להגעה לשיווי המשקל כשבדוח עצמו הכלכלנים מתייחסים למחיר יעד קרוב באזור השער הנוכחי ואף נמוך במעט מ-3 שקלים. במילים אחרות, כנראה שבבנק מעריכים עלייה של השקל ואז החלשות דרמטית.
- ת"א 35 איבד 1.2%, מדד הבנקים נפל 3.5%
- השבבים משכו למעלה, חברות הביטוח למטה - נעילה מעורבת בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבנק מדגיש שמצב זה של "הערכת-יתר" של השקל אינו בר קיימא לטווח הארוך, והשוק בסופו של דבר יתקן את עצמו לכיוון השער ההוגן. כל זה יקרה כשהדולר כאמור צפוי להיחלש מעט בעולם המשמעות היא שהכלכלנים בעצם צופים להתחזקות משמעותית יותר של יתר המטבעות מול השקל. חשוב להזכיר כאן שתחזיות על שער הדולר ומט"ח בכלל, הן תחזיות מאוד מורכבות. להבדיל מאנליסט שמנתח דוחות של חברה שתלויה במספר פרמטרים גדול אבל תחום, הגורמים המשפיעים על מט"ח הם כמעט אין סופיים. הגורמים הבסיסיים המשפיעים על הדולר הם אומנם ברורים - תנועות הון, תנועות של יבואנים ויצואנים, השפעות של הבדלי הריבית בין ישראל לארה"ב, אך לזה מצטרפים בשוטף שורה של פרמטרים לרבות - מצב גיאופוליטי, תזוזות של משקיעים זרים, תזוזות של הגופים המוסדיים, שינוים שנובעים ממצב ביטחוני ועוד. על פניו, ובהתאם להערכות של כלכלנים ובתי השקעות, הנתונים הבסיסיים מחזקים את העלייה בשקל מול הדולר שכן התנועות הן יותר לכיוון של יצוא ומכירת דולרים ורכישת שקלים, וכך גם תנועות ההון. מבחינה זו, התחזית של בנק אוף אמריקה יחסית מפתיעה.