יובל באר אבן
צילום: גל חרמוני

אחרי זינוק של כ-160% בשנתיים: האם נשאר עוד "בשר" במניות התקשורת?

אחרי שנתיים של תשואות חריגות (לטובה) לצד מגמות מעודדות בענף, תמחור מניות התקשורת כיום כבר פחות נדיב. האם הסקטור עדיין מעניין להשקעה?

יובל באר אבן |
נושאים בכתבה תקשורת

בטור שפרסמנו לפני כשנתיים, https://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/813643,סיפרנו על ביצועי החסר של מניות התקשורת ולמה לדעתנו הן מעניינות. בטור נכתב שלגישתנו השוק מפספס את השינויים בענף ושמדובר בהזדמנות. אגב כך גם נהגנו בניהול ההשקעות שלנו - מגדל הינה אחד המשקיעים הגדולים בישראל בענף התקשורת, כשבסלקום לקחנו חלק במהלך רכישת השליטה של קרן פורטיסימו.

מאז פרסום הטור, בזק עלתה ב-65%, פרטנר ב-140% וסלקום ב-161%, בזמן שמדד הייחוס ת"א 125 עלה ב-80% - כלומר תשואת יתר משמעותית לענף.

במצב השוק הנוכחי ובהינתן תמחור המניות, אנחנו סבורים שהתמונה בסקטור התקשורת דומה לתמונה הכללית בבורסה הישראלית – יש ערך להצפה לעתיד אך התמחור פחות נדיב מבעבר.

לצורך ההמחשה, מכפילי ה-EV\EBITDA של החברות שהיו באזור 4.5-5 לפני כשנתיים, כיום סביב 6 בדומה לחברות תקשורת אחרות בעולם וללא הדיסקאונט המשמעותי שהיה ב-2023. 

הענף השתנה בשנתיים האחרונות וישנן לא מעט מגמות מעודדות, שבעינינו מצדיקות את עליית מחירי המניות.

בטרם נמנה אותן, רק נזכיר שחברות התקשורת היום שונות מאלה שהכרנו בעבר: הן מציעות מגוון שירותים (סלולר, טלויזיה, קוי, תשתית אינטרנט ועוד), הן פחות ממונפות, הן נהנות מרגולציה אוהדת (בוודאי ביחס לעבר) והן יעילות תפעולית.

מגמות חיוביות בענף:

  1. הוצאות: דיברנו בעבר על קצב השקעות CAPEX גבוה שמעיב על תזרים המזומנים של החברות. ניכר שעיקר ההשקעות מאחורי החברות, כשבולטת בנושא הזה בזק אך גם בסלקום ופרטנר צפויה ירידה משמעותית.
קיראו עוד ב"שוק ההון"

    בנוסף, החברות השכילו להבין שאין סיבה לדמם במוצר הטלוויזיוני רק כדי להציע חבילת תקשורת שלמה אחת והחלו לערוך שינויים     במודל העסקי: חבירה למתחרים (יס והוט) לקבלת שירותי טלויזיה ובעצם לשאוף למודל של מיקור חוץ (גם אם חלקי) במוצר זה, כך     שההוצאות הגבוהות על רכש והפקה יפחתו. החברות התייעלו מאד בשנים האחרונות והן כיום רזות, בוודאי ביחס לעשור הקודם.

  1. הכנסות: ה-ARPU (הכנסה ממוצעת למשתמש) ממשיך לטפס, בין היתר עקב יציאת שחקנים אגרסיביים ועליית מחירים לדור 5. בנוסף, העליה במספר יציאות ישראלים לחו"ל (שירותי נדידה) הינה משמעותית לחברות לאור רמת הרווחיות הגבוהה. החששות מ-ESIM כרגע לא פוגשות את המציאות אך בהחלט מדובר באיום לטווח הבינוני-רחוק.
  2. החזר למשקיע ואטרקטיביות למשקיעים זרים: בזק מחלקת דיבידנד באופן עקבי (בתשואה נאה של כ-6%) וגם פרטנר וסלקום חזרו לחלק דיבידנד לראשונה מזה זמן רב. משקיעים זרים אוהבים מניות תשתיות ותקשורת עם תזרים יציב ומדיניות דיבידנד וכפי שראינו בהפצת המניות בבזק לאחרונה (בה המשקיעים הזרים היו דומיננטיים בצד הקונה), הם חוזרים להביע עניין במניות התקשורת.
  3. תמונה תחרותית: בשנים האחרונות ראינו לא מעט שינויים בהיבט התחרותי בענף, עם יציאת שחקנים כמו גולן טלקום ואקספון. לאחרונה יש שיח על מכירת הוט מובייל ובמידה ואכן הבעלות תתחלף/החברה תתמזג, השוק עשוי להפוך לרציונלי יותר ולהביא לעליית מחירים. רגישות החברות לכל עליית שקל אחד ב-ARPU היא דרמטית: כ-30-40 מיליון שקלים תוספת רווח לכל שקל עליה.
  4. סיפורים ייחודים ברמת החברה (מיקרו):

בזק – ברמה המסחרית, המניה סבלה תקופה מחששות להפצת מניות על ידי הבעלים, וכעת כשהמהלך בוצע והעננה ירדה, המניה עשויה להשתחרר. ברמה העסקית, החברה צפויה לסיים את ההסכם עם חלל תקשורת ועשויה לקבל את האישור המיוחל לביטול ההפרדה המבנית, שיביא לשיפור בתוצאות.

סלקום – החברה מחזיקה ברשת דינמיקה, קמעונאית מובילה בתחום הציוד שנהנית מרווחיות גבוהה וצמיחה מרשימה. החברה עשויה להציף ערך על ידי הנפקת הרשת.

פרטנר – בעוד כשנתיים צפויה ירידה בתשלומי ה-IRU (תשלום בגין שיתוף תשתיות) לבזק, שיביא לשיפור משמעותי בתזרים.

כמובן שקיימים גם סיכונים לסקטור – איום ה-ESIM על שירותי הנדידה הרווחיים, התגברות התחרות בתשתיות הסיבים האופטיים, אימוץ איטי יותר של דור 5 ועליית מחירים איטית יותר מהחזוי.

בראיה כוללת, כפי שכתבנו בפתיח – החברות איכותיות, תזרימיות ונהנות מדינמיקה ענפית חיובית אך המניות מתומחרות בנדיבות.

 

הכותב הוא מנהל השקעות עמיתים בחטיבת ההשקעות של מגדל ביטוח. האמור אינו ייעוץ אישי או התחייבות להשגת תשואה ולקבוצת מגדל יש זיקה לניירות הערך, הענפים והשווקים המוזכרים בכתבה וזאת בשל ניהול השקעות עבור עמיתים או עבור חברות הקבוצה. 


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח

מערכת ביזפורטל |

אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה  תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.

אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבורהמספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב. 


המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):



 


תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.