צילום: Istock

האם הנפילה החדה במניות סלקום ופרטנר היא הזדמנות?

התחרות בענף ירדה, החברות יעילות והסקטור יציב יותר, ובכל זאת יש 3 סיבות לחששות של המשקיעים. האם החששות מוגזמים והמניות עשויות לעלות?

יובל באר אבן | 17/04/2023 15:34 (10)

נושאים בכתבה אנליסטים מנתחים המלצות אנליסטים מניות מומלצות מניות תקשורת סלולאר סלולר סלקום פלאפון פרטנר תקשורת תקשורת סלולרית

בתקופות של חוסר וודאות, הן ביטחונית והן כלכלית-פוליטית, מצופה ממניות חברות תקשורת לתפקד טוב יחסית. הציפייה נובעת מכך שהביקוש קשיח (ב-2023 סלולר ואינטרנט זה מוצר צריכה בסיסי) וההוצאה החודשית של הצרכן על תקשורת אינה מהגבוהות בסל הצריכה (בוודאי ביחס לדיור, מזון, תיירות וכדומה).

אולם, מתחילת השנה מניות חברות הסלולר מציגות תשואות חסר: פרטנר פרטנר -0.06% ירדה ב-33% וסלקום סלקום 1.66% ירדה ב-29%, זאת בזמן שת"א 125 ירד ב-5% ומדד המניות העולמי עלה ב-7%.

מהיכן מגיעים ביצועי החסר הללו והאם מחירי המניות מגלמות תמחור אטרקטיבי? ננסה להשיב על שתי השאלות בטור הבא.

פני סקטור התקשורת השתנו דרמטית בעשור האחרון באספקטים שונים – החל ממבנה התחרות (עד לא מאד מזמן היינו במצב של שלושה מתחרים וחשבוניות חודשיות של 400 שקלים, קנסות על יציאה מתוכניות), מבנה הבעלות של החברות (אילן בן דב, האצ'יסון, מיכאל גולן, נוחי דנקנר ואיידיבי, חיים סבן), רפורמות משמעותיות (דמי קישור, ניוד עם שימור מספר הסלולר) וירידה דרמטית ברווחים (את 2010 סלקום ופרטנר סיימו עם רווח מצרפי של כ-2.5 מילארד שקלים ו-EBITDA של 5.1 מיליארד שקלים, ב-2022 הרווח המצרפי עמד על 327 מיליון שקלים וה-EBITDA על 2.2 מיליארד שקלים...).

עם הירידה ברווחים בשנים האחרונות, ככל שהתחרות התגברה – החברות מצד אחד נקטו בהתייעלות אגרסיבית, כשהורידו אלפי תקנים (לדוגמה בפרטנר מצבת העובדים ירדה מרמות של מעל ל-8,000 עובדים בשיא לרמות של כ-2,500 עובדים כיום) ומצד שני החברות יצאו במהלך בו הן מנסות להתבסס כקבוצות תקשורת ולא רק מפעילות סלולר וכך הקימו פלטפורמת טלויזיה ופורסות תשתיות סיבים אופטיים לאינטרנט. כמובן שהמהלך הזה כרוך בהוצאות משמעותיות וגם במקרה הזה חזינו באבולוציה בשנים האחרונות (תחילה החברות פרסו לבדן את הרשת, לאחר מכן עברו לשיתופי פעולה עם IBC ולאחרונה גם עם בזק; גם בטלויזיה, תחילה הן רכשו תכנים יקרים אך עם הזמן הן עוברות למודל רזה יותר).

כשמסתכלים על מבנה התחרות בענף, לאחר שסבל מעודף תחרות וכמות שחקנים גדולה, בשנים האחרונות ניכר שינוי מגמה כשגם מספר השחקנים הצטמצם (גולן טלקום נרכשה על ידי סלקום) וגם מבנה הבעלות השתנה (בפרטנר, סלקום ואקספון התחלפו הבעלים) והבעלים החדשים, חלקם ממונפים, ישמחו ליציבות בהכנסות ויכולת לחלק דיבידנד. התמורות הללו מתבטאות בין היתר בירידה בעצימות התחרות (נרשמה התייצבות במחיר המנוי השולי ונראה שהמחיר הממוצעARPU מצא תחתית) וירידה בשיעור הנטישה והמעבר בין החברות.

בנוסף, החברות ניצלו את השנים האחרונות כדי להתייעל, בין היתר בחסות הקורונה ורגולטור שמבין שכדי לקבל תשתיות תקשורת מתקדמות (דור 5) החברות צריכות להרוויח (וכך אישר מיזוגים והקמת מגדלי תקשורת משותפים).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

נסכם בקצרה את הרקע מהשורות מעלה: רמת התחרות ירדה, החברות יעילות יותר, הסקטור יציב יותר.

אם כך, מדוע המניות בביצועי חסר מתחילת השנה?

נסתכל על הדוחות האחרונים של החברות – סך הכל התוצאות היו סבירות: ההכנסות צמחו בשיעור של 3-5%, ה-ARPU זחל מעלה לכיוון ה-50 שקלים והרווח הנקי עלה משמעותית (אם כי מספרי ההשוואה של 2021 בעייתיים שכן היו השפעות קורונה).

למרות זאת, נראה שהמשקיעים חשדנים וחוששים משני פרמטרים עיקריים:

הוצאות ה-CAPEX ממשיכות להיות גבוהות, בעיקר עקב השקעה בתשתיות הסיבים. הדבר פוגע משמעותית בתזרים המזומנים של החברות והשוק קיווה שתהיה התמתנות בסעיף הוצאות זה, דבר שלא קרה.
ה-ARPU מתאושש, אך בקצב איטי מהציפיות ויש חשש שיהיה קשה למחירים לעלות מהרמה הנוכחית. המעבר לדור 5 עשוי לסייע במהלך כזה, אך מוקדם לדעת.
שירותי נדידה – החברות נהנות מרווחיות גבוהה בחבילות תקשורת ליוצאים לחו"ל וניכר שהתחרות התגברה, הן על ידי כרטיסי סים גלובליים ובעיקר על ידי סים אלקטרוני שלאט לאט תופס נתח שוק.

אלה בהחלט שתי נקודות משמעותיות שהמשקיע לוקח בחשבון. מכאן ניגש לבדוק, ביחס לעבר ובאופן יחסי לחברות תקשורת אחרות – האם תמחור המניות מגלם את החששות האלו והמניות אטרקטיביות?

כמובן שיש היבטים נוספים שמעיבים על מחירי המניות (בין היתר - המינוף של סלקום והלחץ המסחרי שנובע מרצון בעלת השליטה למכור מניות, השינויים הרבים בהנהלה הבכירה ודרג הביניים בפרטנר ומחיקת המוניטין במרץ השנה, חוסר וודאות רגולטורי עם כניסת שר התקשורת החדש) וכמו תמיד, התמונה מורכבת יותר אך בטור קצר זה ניסינו להציג את שוק הסלולר ממספר זוויות ולתת נקודות למחשבה בנוגע לשאלה- האם המניות הגיעו למחיר אטרקטיבי.

יובל באר אבן. צילום: גל חרמוני

הכותב הוא מנהל השקעות עמיתים בחטיבת ההשקעות, מגדל ביטוח

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

7.
אנליסט 20/04/2023 16:28
הגב לתגובה זו
סלקום נמצאת על המדף כבר הרבה זמן ובעלת השליטה דסקש כבר התחילה למכור אחוזים ניכרים בשוק החופשי. בנוסף הם כבר קיבלו אישור למכור 9.5% נוספים מהחברה בשוק אז או שהשוק מוצף במניות סלקום או שהקונים חוששים שדסקש תציף את השוק במניות.
6.
סוחר ותיק 18/04/2023 16:05
הגב לתגובה זו
סלקום פרטנר נסחרות בתל אביב 90 - שם המדד חטף קריסה משמעותית הרבה יותר ממדד תא35, הירידה של 40% במניית סלקום קשורה אך ורק לסנטימנט של המדד בו היא נסחרת ואין לכל הנתונים שמוצגים בכתבה כל קשר לכך.
אתה מקשקש, 125 זה מדד היחס של מניות ישראל (ל"ת)
שטויות במיץ 20/04/2023 16:20
הגב לתגובה זו
הבורסה 18/04/2023 21:38
הגב לתגובה זו
לא דרמה ביחס לסלולר
5.
אחד שלא יודע 18/04/2023 11:58
הגב לתגובה זו
"מומחים" ו"פרשנים" שאינם נוקטים במאמר עמדה ברורה, לטעמי אין מה להעלות את המאמר שלהם.
אנליסט 18/04/2023 21:39
הגב לתגובה זו
נראה שהבחור נתן כלים תומכים לקבלת החלטה. מכאן כל אחד צריך להחליט, ככה גם קשה יותר להאשים אחרים בהמלצות שלהם :)
4.
חיים אובקסיס 17/04/2023 23:18
הגב לתגובה זו
הייתי מחכה עוד קצת לגבי מניית סלקום באזור שער 10 יהיה הזדמנות קניה. כמובן לא בטוח שתגיע לשם. אני אישית אקנה שם אם תגיע. כמובן לא ממליץ וכו'
3.
דני 17/04/2023 22:47
הגב לתגובה זו
החברה היחידה שהיא באמת קבוצת תיקשורת מקצועית עים וותק וניסיון מוחכים של שנים בטלוויזיה אינטרנת סלולר בקיצור מס אחת
2.
יריב 17/04/2023 21:39
הגב לתגובה זו
גם בהשוואה למדדים בינלאומיים, החברות הישראליות בנקודת שפל. השקעה מסוכנת אך יכולה להשצלם בגדול בטווח הארוך. חכו לשפל במאי-יוני ואז שקלו לקנות.
1.
מנהל השקעות מספר 1 בשוק (ל"ת)
אחד שיודע - באבא 17/04/2023 16:34
הגב לתגובה זו

בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג | 12/10/2025 10:08

נושאים בכתבה פקדונות קרנות כספיות

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

להמשך הכתבה לחץ כאן

ניתוח דוחות כספיים (GEMINI)

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?

תמיר חכמוף | 13/10/2025 14:24

נושאים בכתבה מלחמה בורסה

ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.

למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.

TRADINGVIEW

הסקטור הפיננסי הוביל את השוק

שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.

מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.

גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.

להמשך הכתבה לחץ כאן