שער הדולר מאבד 0.3% ביחס לשקל בהמשך לירידה של 0.8% אתמול. נזכרנו שלפני מספר חודשים, הדולר זינק, וניסינו "להזהיר" שבפונדנטלס' הדולר צריך לרדת - שער הדולר עולה, אבל חכו להפתעה - הנה הסיבות. אז שער הדולר היה 3.65, הוא עלה ל-3.8 שקלים ואז החל לקרוס. מהם הפונדנטלס' שמורידים את שער הדולר (נתוני הבסיס שמורידים את שער הדולר)? 

יש יותר מכירות דולרים מאשר שקלים בשל תנועות שירות, מוצרים כשתנועות ההון טריקיות - כאשר יש ירידות בוול סטריט, החשיפה הדולרית יורדת וגופים מוסדיים צריכים לקנות דולרים כדי לשמור על חשיפה וההיפך.

דולר שקל רציף 0.6%  

בסוף השבוע גם נוספה הודעת יו"ר הפד' ג'רום פאוול שבעצם סיפק רמז עבה על הפחתת ריבית קרובה בארה"ב. הפחתת ריבית שם, הופכת את האזורים האחרים לאטרקטיביים יותר - השקל הפך לאטרקטיבי יותר, וכל זה גם לצד השינויים בסחר הגלובלי שמפחיתים את הדולר ביחס למטבעות אחרות. 

• "הדולר ימשיך לרדת"
• הנדל"ן בפלוס 9%; ת"א 35 עלה 2.3%, ת"א 90 קפץ 4.6%
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שער הדולר ירד בעולם בשנה האחרונה בשיעור גבוה משמעותית ממה שירד בארץ, וכשמסתכלים קדימה, אז צופים לו המשך ירידה. זה אומר שגם בארץ - מול השקל - יש לו תיאורטית אפשרות לירידה חדה, כשמבטאים את התחזיות של גופים גדולים בעולם על החולשה של הדולר ביחס למכלול המטבעות, מבינים שגם מול השקל הדולר יכול להיחלש לכיוון של 3 שקלים לדולר. 

כשהדולר נחלש יותר מדי, בנק ישראל אמור להתערב. חבל שהבנק לא ניצל את כמות הדולרים הענקית שלו - מ על 200 מיליארד דולר לממש בשיא, זה כבר היה ב-3.8 שקלים לדולר, גם 3.65 זה שער טוב למימוש, ובכלל שהדולר מתעצם בגלל משברים גיאופוליטיים ואחרים, הבנק בהחלט יכול לנצל את המלאי דולרים למימוש. זה מלאי שעולה לנו הרבה כסף, כי הפסד עליו ענק - בהערכה גסה מעל 120 מיליארד שקל. 

בכל מקרה, אופציית המימוש נפלה, ואם הדולר ישמים לרדת, היא תתהפך באפשרות רכישת דולרים. בנק ישראל רוצה לתמוך בייצוא. זה לא יהיה ברמות האלו, כנרה גם לא ב-3.3, אולי לכיוון 3.1 בנק ישראל יתערב, ועדיין שערים קרובים ל-3 בהינתן מה שהכלכלנים בעולם צופים הם בהחלט אפשריים. 

• הדולר ב-3.26, הרמה הנמוכה מזה 3 שנים
• הדולר מתחזק ב-0.6% מול השקל, מה עומד מאחורי המהלך?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• "הדולר ימשיך לרדת"

הנה הדברים של האסטרטג הראשי של בנק אוף אמריקה שמעריך שאחרי ירידה של 10%, הדולר עשוי להמשיך ליפול. מייקל הארטנט, האסטרטג של הבנק צופה החרפה בירידה במטבע האמריקאי. הערכתו שמבוססת לא רק על נתונים כלכליים אלא גם על ניתוח של האינטרסים הפוליטיים והמאקרו-כלכליים של הממשל האמריקאי, היא שהממשל מעוניין בבועה פיננסית ובשגשוג מהיר, במיוחד בשנתיים הקרובות, לקראת בחירות 2026. יעד מרכזי במדיניות הזו הוא החלשת הדולר - מהלך שעשוי לסייע ביצוא, לעודד פעילות כלכלית, ולהפחית את העומס ביחס החוב לתוצר.

הוא רואה בהפחתת הריבית גורם שיאיץ את ירידת שער הדולר, כשהוא מצביע על האינטרס הגדול של טראמפ והפד' - הפחתת ערך הדולר עשויה להיות הכלי הזמין ביותר שעומד לרשות הפד והממשל להתמודד עם חוב פדרלי מתנפח, שעלות שירותו צפויה להגיע ליותר מ־1.2 טריליון דולר. ככל שערכו של המטבע נמוך יותר, כך קל יותר לשרת את החוב במונחים ריאליים, במיוחד כאשר מרביתו מונפק בדולר.

בד בבד, ירידת הדולר תורמת לעליית מחירי הסחורות המיובאות, אך במקביל מגדילה את כדאיות היצוא האמריקאי - אפקט שרבים בקונגרס ובבית הלבן רואים בו יתרון פוליטי וכלכלי.

הארטנט אינו שולל תרחיש שבו פיחות הדולר איננו תוצאה מקרית אלא חלק ממדיניות ברורה של "שגשוג כלכלי בכל מחיר". בתרחיש הזה, הממשל האמריקאי מנסה לשחזר דפוס היסטורי: זרימה מסיבית של כסף לשווקים, אינפלציה נמוכה יחסית, ושוקי הון חזקים.