איסור רחפנים בסמוך לשדה תעופה. קרדיט: רשתות חברתיות
איסור רחפנים בסמוך לשדה תעופה. קרדיט: רשתות חברתיות

רחפנים בשמי ברלין: איך גרמניה ואירופה כולה נלחמת בתופעה שמשבשת את התעופה האזרחית

עם עלייה חדה בתקריות בשדות תעופה באירופה, ממשלות העולם מאיצות השקעות בטכנולוגיות יירוט ושיבוש; סקירה מלאה של מערכות אנטי רחפנים: מגרמניה, דרך תעשיות בארה״ב ובאירופה, ועד הפתרונות הישראליים המובילים

רן קידר |

האיום שטס מתחת לרדאר, שזכה בעבר לכינוי "צעצוע תעופתי", הופל בשנים האחרונות לאחד המטרדים הביטחוניים, הכלכליים והתעופתיים המשמעותיים ביותר בעולם. גרמניה, כמו מדינות רבות באירופה, חווה עלייה דרמטית בתקריות רחפנים בסביבת שדות תעופה, לעיתים ברמה שמשבשת תנועת טיסות ומותירה אלפי נוסעים תקועים.

אך האיום אינו בעיה גרמנית בלבד: זוהי מגמה עולמית שאליה מגיבות ממשלות, צבאות ותעשיות ביטחוניות בגל השקעות רחב, נשק לייזר, מערכות שיבוש אלקטרוני, טילי יירוט, רחפנים מיירטים, ובינה מלאכותית שמזהה רחפנים עוד לפני שהם מתקרבים.

גרמניה תחת איום: רחפנים משבשים פעילות, שדות נסגרים, והמדינה עוברת למגננה

אירוע שהתרחש בברלין בסוף אוקטובר היה המחשה בולטת למגמה: עשרות טיסות הוסטו, אלפי נוסעים התעכבו, ומערכת שלמה נעצרה, בגלל דיווח על רחפן יחיד. האירוע לא היה תקרית בודדת, היות ומתחילת השנה ועד סוף אוקטובר דווחו מעל 190 תצפיות רחפנים בסביבת שדות התעופה הגרמניים.

חלק מהרחפנים שנצפו היו גדולים במיוחד, בקוטר של עד שלושה מטרים, עדות לכך שמדובר לא ברחפנים חובבניים הפועלים ללא מודעות, אלא ביכולות מקצועיות ומכוונות. גופי מודיעין וגורמי אבטחה באירופה בוחנים אפשרות שמדובר בגורמים ממדינות יריבות. החשודה המיידית היא כמובן, רוסיה, אם כי הדעות בנושא חלוקות.

למרות תדמיתה כמדינה עם בירוקרטיה סבוכה שזזה לאט, גרמניה פועלת הפעם בקצב חריג. משרד הפנים השיק יחידה ייעודית להגנת תשתיות קריטיות, והקמת מרכז משותף להגנת רחפנים (Joint Drone Defense Center) כבר יצאה לדרך, בשיתוף הבונדסוור (Bundeswehr) והמשטרה הפדרלית.

בנוסף, שמונת שדות התעופה המרכזיים בגרמניה יקבלו מערכות זיהוי והתרעה מבוססות רדיו, ואילו חברות כמו ריינמטאל ו-MBDA מקדמות מערכות לייזר עתידיות ליירוט רחפנים.

כבר לפני חודשיים, ועוד לפני המקרים האחרונים בברלין, גרמניה החלה לקדם פתרון ביטחוני מקומי נגד איומי הרחפנים המתגברים. צבא גרמניה חתםעל הסכם עם סטארט-אפ הביטחון הגרמני Tytan Technologies לפיתוח מערכת הגנה מתקדמת נגד רחפנים מסוג Class II של נאט"ו - אותם רחפנים שרוסיה משתמשת בהם נגד אוקראינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

לא רק בעיה גרמנית: אירופה כולה מתמודדת עם מתקפות ושיבושים

בחודשים האחרונים נסגרו שדות התעופה של בריסל, קופנהגן ואוסלו עקב רחפנים בלתי מזוהים. במדינות רבות חוששים שמדובר בהרצה של "לוחמה היברידית" שנועדה לבחון את רמת הפגיעות של תשתיות חיוניות.

במקביל, העלות הכלכלית של השיבושים יוצאת משליטה: מחקר מצא כי 30 דקות סגירה של מסלול המראה באחד מהשדות הגדולים באירופה עשויה לעלות יותר מ-500,000 אירו. בשנה האחרונה, נמלי התעופה באירופה דיווחו על עלייה של כ-40% במספר תקריות הקשורות לרחפנים.

התדירות הגבוהה של האירועים מעוררת שאלות לגבי אפקטיביות מערכות הגילוי הקיימות. בניגוד לכלי טיס מסורתיים, רחפנים קטנים קשים לזיהוי במכ"ם וניתנים להפעלה מרחוק או באופן אוטונומי, מה שמקשה על איתור המפעילים.

בבריטניה החליטו להגיב ולהגדיר מחדש את כללי הפעולה סביב אתרים צבאיים רגישים, על רקע חשש הולך וגובר מפעילות חבלנית בלתי קונבנציונלית במרחב האווירי של מדינות נאט"ו. לפי הצהרה רשמית שניתנה בלונדון, הממשלה בוחנת הענקת סמכויות חדשות שיאפשרו ליירט במהירות כטב"מים ורחפנים שאינם מזוהים מעל בסיסים צבאיים ברחבי הממלכה.

המהלך כולל שינוי בחקיקה שצפוי להיות מיושם במסגרת חוק הכוחות המזוינים (Armed Forces Bill). הסמכויות החדשות יעניקו ליחידות הצבא ולמשטרה הצבאית של משרד ההגנה (MoD) אפשרות לא רק לשבש אלקטרונית אלא גם ליירט כלי טיס בלתי מאוישים.

עוד ראוי להזכיר כי הבריטים השיקו ניסוי מוצלח של מערכת הנקראת RapidDestroyer, נשק מבוסס גלי רדיו שמיועד ליירוט המוני של כטב"מים ורחפנים. הניסוי כלל השמדה של מעל 100 כלי טיס בלתי מאוישים במבצע דמה, כאשר העלות לכל יירוט הייתה נמוכה באופן קיצוני ביחס לטיל קונבנציונלי.

מי יפתור את איום הרחפנים?

חברות מעמק הסיליקון, אירופה וכמובן מישראל, משקיעות מאות מיליוני דולרים בפיתוח מערכות לעצירת רחפנים עוינים. האיום גדל במהירות: רחפנים מופיעים מעל נמלי תעופה, נתיבי ספנות ואתרים אסטרטגיים ברחבי העולם, לא רק בשדות הקרב בישראל או באוקראינה. החברות מבינות שמי שיפתח פתרון יעיל לבעיה הזאת יכול לזכות בשוק של מיליארדי דולרים.

הסכנה הפכה ממשית יותר מבעבר, וההשלכות הכלכליות עצומות. בשבוע האחרון בלבד, רחפנים חשודים אילצו את נמל התעופה של קופנהגן לעצור את הפעילות במשך שעות, בעלות של מיליוני דולרים. במינכן, שדה התעופה השני בגודלו בגרמניה, המצב חוזר על עצמו באופן קבוע ויוצר לחץ עצום על הרשויות. מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה הכריז על יוזמה חדשה לעזור למדינות הברית להתמודד עם האיום הגובר, מה שפותח שוק חדש לחלוטין לחברות הטכנולוגיה.

הפתרונות שהחברות מפתחות נשמעים כמו מדע בדיוני עם רחפנים שמתפוצצים על המטרה במהירות של 250 קמ"ש, אחרים שמתנגשים בה במהירות של 405 קמ"ש, קרני לייזר מדויקות שמעוורות או שורפות חלקים ברחפן, רשתות ענק בגודל 7X7 מטר שנורות מהאוויר, ואפילו מערכות מיקרוגל שמטגנות את האלקטרוניקה מרחוק. כל טכנולוגיה כזאת דורשת השקעת מיליונים בפיתוח, והפוטנציאל הכלכלי גדול.

מירוץ של מיליארדים: מי יפתור את איום הרחפנים?

גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שבבי AI (AI)שבבי AI (AI)
IPO

המתחרה הסינית של אנבידיה מזנקת 500% ביום המסחר הראשון

גייסה בבורסה בסין 1.1 לפי 7.2 מיליארד והשווי קפץ ל-43 מיליארד דולר

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנבידיה

מור ת'רדס של יוצאי אנבידיה היא חברת שבבי AI סינית שנהנית מתנופה עצומה על רקע הגבלות הסחר בין ארה"ב לסין. כשכור ארה"ב אוסרת על משלוח שבבי AI מתקמדים לסין. אנבידיה פיתחה שב מיוחד שלא עוקף את ההגבלות האלו. הממשל הסיני רתח - הוא רואה בכך השפלה אמריקאית, והוא דרש מהחברות הסיניות שלא לקנות שבבי אנבידיה שמהווים תחליף לשבב הבלקוול. 

אנבידיה ציפתה למכור במיל 50 מיליארד דולר בשנה בסין וזה בעצם נעלם. את הוואקום הזה ממלאות כמה חברות שבבים סיניות מור ת'רדס וקמבריקון הן הבולטות - 

מור ת'רדס המכונה "אנבידיה של סין", פתחה את יום המסחר הראשון שלה בבורסת שנגחאי בזינוק של 502% - קפיצה שהפכה אותה לאחת ההנפקות החזקות ביותר מאז רפורמות 2019. החברה, שהוקמה ב-2020 על ידי ג'יאנג'ונג ז'אנג, בכיר לשעבר באנבידיה, גייסה 8 מיליארד יואן (כ-1.13 מיליארד דולר) - ההנפקה השנייה בגודלה השנה בסין, אחרי Huadian New Energy. מניית החברה נפתחה ב-650 יואן, לעומת מחיר IPO של 114.28 יואן, והגיעה לשווי שוק זמני של 305 מיליארד יואן - 43 מיליארד דולר (לעומת גיוס לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר). 

הביקושים למניה חרגו מציפיות: החלק הקמעונאי נרשם פי 2,750 מההיצע, וההנפקה כולה משקפת אופטימיות גוברת ביכולת סין להשיג עצמאות טכנולוגית.מור ת'רדס מתמחה בשבבים לגרפיקה ולבינה מלאכותית (AI), ומשמשת חלופה מרכזית למעבדי אנבידיה, שמוגבלים כאמור על ידי סנקציות אמריקאיות. 

החברה פיתחה את ארכיטקטורת MUSA, התואמת CUDA של אנבידיה ומקלה על מעבר, ויצרה ארבעה דורות של שבבים מאז הקמתה. ההנפקה, לוותה בתמיכה ממשלתית, כולל אישור מהיר של 122 ימים מרגע הגשת הבקשה. זהו סמל נוסף למירוץ סין נגד ההגבלות, כאשר בייג'ין מקדמת חדשנות מקומית כחלק ממדיניות "עצמאות טכנולוגית".

תחנת מכירה של קארוונה. קרדיט: רשתות חברתיותתחנת מכירה של קארוונה. קרדיט: רשתות חברתיות

קארוונה תצטרף ל-S&P500 ומזנקת 10% במסחר המאוחר

חברת S&P Dow Jones Indices מעדכנת את מדד הדגל: Carvana, CRH ו-Comfort Systems נכנסות; LKQ, Solstice ו-Mohawk יודחו. כניסת חברות חדשות מציתה גל ביקושים מצד משקיעים מוסדיים

רן קידר |
נושאים בכתבה קארוונה

חברת המדדים S&P Dow Jones Indices הודיעה על שינוי בהרכב מדד S&P 500, שהוביל לתגובות חדות בשוק לאחר שעות המסחר. קמעונאית הרכב המקוון קארוונה Carvana 0.23%  , שהפכה בשנים האחרונות לאחד מסיפורי הקאמבק הבולטים בוול סטריט, תצטרף למדד היוקרתי החל מה-22 בדצמבר, לפני פתיחת המסחר. 

ההודעה הובילה לעלייה של כמעט 10% במניית החברה במסחר המאוחר, כאשר המשקיעים מגלמים את הזרימה האוטומטית של הון מצד קרנות ותעודות סל עוקבות שיאלצו להוסיף את המניה לתיקי ההשקעה שלהן. יחד עם קארוונה, יצטרפו למדד גם CRH, ספקית חומרי בנייה בינלאומית, ו-Comfort Systems USA, הפועלת בתחום מערכות המיזוג והחימום. מנגד, המדד ייפרד משלוש חברות: LKQ, Solstice Advanced Materials ומוהוק אינדסטריס, אשר יעברו למדדים בעלי שווי שוק נמוך יותר לפי קריטריוני המדד.

הקריטריונים של ה-S&P500

הכניסה למדד S&P 500 נקבעת לפי מערכת קריטריונים מחייבת שמפוקחת על ידי ועדה ייעודית של S&P. כדי שחברה תיכנס למדד, עליה לעמוד במספר תנאים מרכזיים: שווי שוק גבוה במיוחד, הנע כיום בדרך־כלל מעל 18-20 מיליארד דולר. קריטריון נוסף הוא רווחיות חיובית בארבעת הרבעונים האחרונים במצטבר, שכוללת רווח ברבעון האחרון. 

עוד קריטריונים כוללים סחירות גבוהה וצף מניות (free float) משמעותי המבטיח יכולת מסחר אמיתית. ישנם גם אספקטים טכניים, כמו למשל שהפעילות המהותית תהיה בארה"ב ושהחברה תהיה רשומה כחברה אמריקנית. בנוסף, מבנה הבעלות צריך להיות כזה שבו לפחות מחצית מהמניות מצויות בידי הציבור. 

הוועדה גם בוחנת שיקולי איזון ענפי ויציבות עסקית הכוללים בחינה של מודל הפעילות, איכות הדוחות הפיננסיים ורמת הסיכון התפעולי. המדד מתעדכן רשמית ארבע פעמים בשנה, אך בפועל עשויות להתבצע התאמות נוספות במהלך השנה במקרים חריגים כגון מיזוגים, פשיטות רגל או שינוי חד בשווי השוק. מאחר שהשינויים אינם תכופים, כל עדכון בהרכב המדד נחשב לאירוע משמעותי המשפיע על מאות מיליארדי דולרים המנוהלים בקרנות פסיביות ועוקבות מדד.