גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר | (5)

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.

משמע, אם התגייסו השנה 2,900 יוצאי מוסדות לימוד חרדיים, כאשר 2,250 מתוכם היו מתגייסים בין כה וכה – כי הם עזבו את המגזר, אז רק 650 מהמתגייסים הם חרדים "אמיתיים" מהמגזר.

יתירה מזו, גם החרדים מביניהם ברובם היו מן הסתם מתגייסים, כי על פי הערכות יותר מ־10% מהחרדים משתייכים לזרם המשתלב בחברה ומנרמלים קריירה, לימודים באקדמיה, חינוך מפוקח לילדים ואפילו גיוס לצה"ל.

קיראו עוד ב"בארץ"

ז"א, שכאשר ביסמוט דורש מהם לגייס לצה"ל כ-6,500 בממוצע שנתי (לאחר ניכוי 10% שיעשו שירות אזרחי), זה נשמע הרבה, אך לאחר שמורידים מהמספר הזה את ה-2,900 שהיו מתגייסים בין כה וכה, החרדים רק "מקריבים" כ-3,600 איש מכל מחזור שעומד כאמור על כ-15,000 חייבי גיוס, משמע פחות מרבע מהמחזור.

אם 20% מתגייסים בין כה וכה עם חוק או בלעדיו (מעל 75% מהם למעשה עוזבי המגזר) והחרדים מציעים לגייס עוד רבע בלבד מכל מחזור, אז עדיף שלא יהיה חוק גיוס ונמשיך לא להעביר כספים ייחודיים למגזר הזה וכמו שאומרים באידיש "מויחל טויבס" מוחלים על הטובות.

עוצמה יהודית - הצביעות בהתגלמותה

אם יש מפלגה בישראל שרוצה שנמשיך להילחם עד אין קץ הרי זו עוצמה יהודית. אולי היא צודקת כי בשכונה בה אנו חיים, מול הכוחות הג'יהדיסטיים שמקיפים אותנו, יתכן וזה המצב. אבל אם זה הקונספט של עוצמה יהודית אז כאשר זה נוגע לחוק הגיוס, הם היו חייבים להיות הסיעה בעלת הטון החזק ביותר, בדרישה לגיוס מאסיבי ואפילו מלא של כל הבנים במגזר החרדי ושהשירות יהיה משמעותי ושמטרתו הזרמת כמה שיותר לוחמים חדשים לצה"ל.

אבל הנה, כאשר זה נוגע לאחד הדברים החשובים ביותר לביטחון המדינה, גיוס הבנים החרדים – הם שותקים. ולצורך העניין בן גביר שותק כי על פיו הרי יישק דבר. זה אפילו מוזר, כי רבים מאד ממצביעי עוצמה יהודית עושים מילואים בעצמם וחלקם אפילו הרבה מאד ימי מילואים. בעצם הם לא שותקים, הם עומדים להצביע בעד.

איך בדיוק שני הדברים הללו מסתדרים? לבן גביר הפתרונים. אבל יש לומר את האמת - זו הצביעות בהתגלמותה. ברור, הוא רוצה לשמור על הקואליציה, זה בהחלט לגיטימי. זה אמנם סותר את הסיפורים שסיפרו לנו בשנים עברו שבן גביר יהיה זה שירוץ למוטט את הקואליציה, אבל אפשר להבין אותו – אפילו הוא התאהב במנעמי השלטון. 

מה כל זה קשור לכלכלה? 

גיוס בנים חרדים לצבא ישלב אותם מהר יותר בחברה הכללית ויאפשר להם להתקדם מהר יותר בסולם ההתקדמות במסלולים שונים הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. זה יגרום להם להכיר טוב יותר מגזרים אחרים ומכאן יקל עליהם להבין את תרבות העבודה בישראל. זה גם ייתן לחלקם מקצוע צבאי או אזרחי. זה יעזור למדינה ברמה המקרו-כלכלית כי זה ישפר את פריון העבודה שלהם שישודרג בצה"ל (החרדים, כידוע, הם המגזר עם פריון העבודה הנמוך בישראל) ובכל מקרה יאפשר להם לקבל משרות מסוימות בסקטור הציבורי והפרטי שמי שלא עשה צבא, סיכוייו לקבלם קלושים. 

אני יכול לומר בנימה אישית, שבמשך 30 השנים האחרונות, בהם גייסתי ואישרתי למנהלים אחרים גיוסם של עובדים לחברות שאני מנהל, מעולם לא אישרתי גיוסו של גבר שלא עשה צבא (מלבד עולים חדשים). מה שבן אדם עשה בצה"ל מלמד אותי עליו המון. המון. אני מכיר רבים בסקטור הפרטי והציבורי שבמודע או שלא במודע עושים זאת אף הם. כפרפרזה על דבריו של ביבי מלפני כעשור: "תעשו צבא תקבלו, לא תעשו לא תקבלו".

הכותב הינו ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    הזוי שמכל האנשים הטובים שיש בעם הזה בכנסת יש רק מיצי זבל מושחתים ולא משנה ימין או שמאל (ל"ת)
    רון 07/12/2025 10:26
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אנונימי 07/12/2025 10:20
    הגב לתגובה זו
    20% עוזבים את המגזר חחח מנותק מהמציאות לא כל ערס שנולד למשפחה חצי חרדית הוא יוצא בשאלה
  • 3.
    אנונימי 07/12/2025 10:13
    הגב לתגובה זו
    אדם אתה לא איש רע.אתה בור ועם הארץ.אתה מצפה מהחרדים לחיות כמוך וקורא להם בעצם להיפתח לדרך העולם שלך.אבל מעולם לא תהית אולי אתה טועה והאמת אצלם לא בדקת את זה מעולם.שאלת את עצמך פעם בשביל מה אתה חי
  • 2.
    אנונימי 07/12/2025 10:05
    הגב לתגובה זו
    ולזה הוא נערך בשעה שאחרים טומנים את הראש וגם ניפוח הצבא לא יועיל לזה בשביל זה צריך עורף חזק וערוך ובזה הוא משקיע ולזה הוא מגייס הרבה מהמגזר החרדי בזה שהוא נותן להם אפשרות לרכוש נשק ולהתאמן ואגב מכספם הפרטי
  • 1.
    החיים 07/12/2025 09:47
    הגב לתגובה זו
    מפקיר העובדים והמשרתיםכמה קל להאשים את כולםחוץ מהאשם האמיתי !
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.