עסקאות מיזוג ענק אינן רק עניין של מחיר רכישה - הן מלחמה אסטרטגית מול המתחרות. המחיר הוא החלק המרכזי, אבל ככל שהקונה ישדר ביטחון בעסקה ומחויבות לרבות קנס גדול אם העסקה לא תצא לפועל, כך הסיכוי שלו גדל.  

נטפליקס חתמה אתמול  על רכישת אולפני הסרטים, הסדרות והסטרימינג של וורנר ברוס דיסקברי תמורת 72 מיליארד דולר. העסקה כוללת את HBO Max, זיכיונות כמו הארי פוטר, DC, משחקי הכס והסופרנוס, אבל משאירה מחוץ לה את רשתות הטלוויזיה הליניאריות כמו CNN ו-TNT.

פרט חשוב שבלט בהכרזה הוא קנס על פיצוץ עסקה -  5.8 מיליארד דולר. זה הסכום שתשלם נטפליקס אם העסקה תיכשל, בעיקר בגלל מגבלה רגולטורית. זהו קנס חריג בגובהו: כ-8% מערך העסקה, בעוד שבמיזוגים רגילים הקנס נע בין 1-3% בלבד. וורנר, לעומת זאת, תשלם רק 2.8 מיליארד אם תעדיף הצעה מתחרה.

קנס כזה משמש לכמה מטרות בו זמנית. הוא קודם כל ביטוח למוכר - וורנר מקבלת פיצוי ענק אם נטפליקס לא מצליחה לעבור את הרגולטורים. שנית, הוא מגן מפני מתחרים - כל מי שירצה לקפוץ עם הצעה גבוהה יותר (פרמאונט-סקיידנס כבר ניסתה) חייב לשים על השולחן גם את 5.8 המיליארד האלה. שלישית, הוא משדר לשוק ביטחון מוחלט של נטפליקס שהעסקה תעבור.

• מי תשתלט על וורנר ברוס? 3 מתחרות הגישו הצעות
• וורנר ברוס למכירה: המניה זינקה 10% לאחר פתיחת המידע הפיננסי לרוכשים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הקנס הזה יעיל. פרמאונט  הגישה הצעה של 30 דולר למניה, נטפליקס ענתה ב-27.75 דולר (23.25 במזומן + מניות) - והמשחק נגמר. אף אחד לא מוכן לשלם גם את הקנס. נטפליקס כבר גייסה הלוואת גישור של 59 מיליארד דולר, אחת הגדולות בהיסטוריה, והיא מתכננת לקצר את חלון בתי הקולנוע מ-45 יום ל-17 יום ולשלב באולפנים תוכן מבוסס AI.

דברים שצריך לדעת על קנס ביטוח עסקה (breakup fee)

קנס ביטוח עסקה, או breakup fee, הוא תשלום מוסכם מראש בעסקאות מיזוגים ורכישות, שמטרתו לפצות צד אחד אם העסקה מתבטלת, לרוב בגלל נסיגה של הצד השני או כישלון רגולטורי.

לקונים, מדובר ברשת ביטחון. הם משקיעים זמן, כסף ומשאבים עוד לפני שהעסקה יוצאת לפועל – וקנס גבוה מבטיח שהצד השני מתייחס ברצינות להסכם.

• SpaceX מתקרבת לשווי של 800 מיליארד דולר ומאותתת על הנפקה אפשרית ב־2026
• מטא רוכשת את Limitless, המפתחת מוצרי AI לבישים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תרומה של 1.1 מיליארד דולר בעיקר למחקר מדעי - מאחד מהאנשים...

גם למוכרים יש על מה להגן. אם רוכש נסוג או מושך זמן, הקנס מגן מפני נזק חד צדדי – ולעיתים גם המוכר מחויב בקנס הפוך אם יפר את ההסכם או יבחר בהצעה מתחרה.

ברוב המקרים הקנס נע בין 2 ל־4 אחוז מהיקף העסקה, אך במקרים רגישים במיוחד הוא עשוי לטפס הרבה יותר. במקרה של נטפליקס וורנר מדובר ב־5.8 מיליארד דולר כ-8% מהיקף העסקה.

קנס גבוה משדר לשוק ביטחון ומחויבות, והוא גם עלול להרתיע מתחרים פוטנציאליים ולהקשות על הצדדים אם מתרחש שינוי מהותי בתנאים.

המשמעות המשפטית של קנס כזה מחייבת דיון מדויק, והוא בדרך כלל מעוגן בהסכם מפורט עם נסיבות ברורות שמפעילות אותו.

לרוב, תשלום הקנס יתבצע רק אם נסיבות הביטול עונות לתנאים שנקבעו מראש, כמו סירוב רגולטורי או הצעה חלופית שזוכה לתמיכת בעלי המניות.

במקרים מסוימים, קנס כזה מייצר לחץ רגולטורי הפוך,כשמדובר בסכומים גבוהים במיוחד, רשויות עשויות לבחון את העסקה בזהירות רבה יותר.

בישראל התופעה נדירה, אך בשוק הגלובלי היא מקובלת במיוחד בעסקאות אסטרטגיות בתחום המדיה, ההייטק והפיננסים, שם הסיכון לביטול גבוה.

מעבר לפיצוי הכספי, עצם קיומו של קנס כזה עשוי להשפיע על ניהול המשא ומתן, על האמון בין הצדדים, וגם על תגובת השוק במקרה של כישלון.

הזווית הישראלית לקנס הפרת החוזה - breakup fee

העסקה שנפלה: אינטל וטאואר נפרדו והקנס היה בהתאם - בחורף 2022 הודיעה אינטל על כוונתה לרכוש את טאואר הישראלית תמורת כ־5.4 מיליארד דולר. המהלך נועד לחזק את הפעילות של אינטל בתחום מפעלי ייצור השבבים ולהתמודד טוב יותר עם ענקיות התחום בעולם. גם טאואר קיוותה לצמיחה מהירה באמצעות מיזוג עם אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. אלא שכעבור שנה וחצי העסקה קרסה. הגורם המרכזי שמנע אותה: רגולטור סיני שדחה את הבקשה לאישור המיזוג. מאחר והאישור היה חלק בלתי נפרד מתנאי ההסכם, ברגע שהזמן עבר והתגובה הסינית לא הגיעה, הצדדים הודיעו על ביטול באוגוסט 23.

בתמורה, טאואר קיבלה פיצוי של 353 מיליון דולר. מדובר בקנס ביטול שסוכם מראש ומיועד לפצות את החברה על כך שהעסקה לא יצאה לפועל. אגב מניית טאואר נפלה בהתחלה בעקבות הביטול למתחת ל-3 מיליארד דולר, היום היא בשווי של קרוב ל-13 מיליארד דולר.