מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

• מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
• למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

ניתוח של מורגן סטנלי מצא שתשואה שנתית ממוצעת על סל סחורות עומדת סביב 15% בתקופות שבהן האינפלציה מעל 2%, לעומת כ-5% כשהאינפלציה נמוכה מ-2%. זה לא "חוק טבע" לכל שנה, אבל זה כן מראה שבסביבה של עליית מחירים, הסקטור הזה מתנהג אחרת מניירות ערך רגילים.

ב-2022, כשזרימת הגז מרוסיה נחתכת, סלים של סחורות נותנים תשואה חיובית ריאלית בזמן שחלק משוקי המניות מתקשים לגלגל את כל העלויות לצרכן. ב-2025, על רקע מדיניות מכסים שמעלה מחירים ולפי הערכות אינפלציה עדכניות סביב 3% בארה"ב, הזהב מזנק בערך ב-40% ומדד סחורות רחב כמו BCOM עולה בערך ב-14%.

• רובריק זינקה - צמיחה של 48% והימור על בינה מלאכותית לאבטחת נתונים
• דוראל רוכשת פאנלים ב-650 מיליון דולר לשני פרויקטי ענק בארה"ב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

כמה אחוז מהתיק להקדיש לסחורות?

המודל המוכר של תיק 60% מניות ו-40% אג"ח נשען על הרעיון שהאג"ח מרככות את המהלומות של המניות. בשנים האחרונות יותר מחקר בודק מה קורה כשהתמונה הופכת לשלושה חלקים, עם שכבה של סחורות בנוסף.

ניתוח היסטורי על בערך 60 שנה מראה שכשהיו מוסיפים כ-10% סחורות לתיק כזה, על חשבון חלק מהמניות והאג"ח, התנודתיות ירדה ב-15% עד 20%, בעוד שהתשואה השנתית הממוצעת נשארה קרובה מאוד למקור.

מחקר עדכני של CFA מציג תמונה דומה: חשיפה של 10% לסחורות בתיק מגוון הורידה את רמת הסיכון בכ-20%, עם ויתור קטן יחסית על תשואה.

פרמטריק פורטפוליו בחנה במיוחד תקופות של אינפלציה "מפתיעה" כלפי מעלה. במקטעים שנבדקו, תוספת של סחורות לתיק העלתה את התשואה בערך ב-7% לכל נקודת אינפלציה בלתי צפויה. כשבאותה תקופה תשואות אג"ח יורדות לאזור 3%, סחורות מקבלות יותר מקום בתור שכבה נוספת של פיזור, ולא רק בתור "משהו אקזוטי בצד".

בפועל, הרבה מודלים פשוטים מדברים על זה שעיקר התיק עדיין יושב במניות ואג"ח, והסחורות מקבלות בדרך כלל בין 5% ל-10%, כמין ביטוח ולא כמרכיב שמסובב את כל התיק.

לקריאות נוספות: 

איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?

הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט

מ-AI לזהב? מחיר המתכת עשוי להכפיל את עצמו

איזה סוגי סחורות לשלב

ההגדרה "סחורות" היא רחבה מאוד וכוללת:

• אנרגיה - נפט, גז ומוצרי זיקוק.

• מתכות יקרות - בעיקר זהב וכסף.

• מתכות בסיס - נחושת, אלומיניום, ניקל ועוד.

• סחורות חקלאיות - חיטה, תירס, סויה, קפה, סוכר, בשר ועוד.

השנה הזהב תופס כותרות, כשהוא נע סביב רמות של 4,500 דולר לאונקיה, על רקע אינפלציה, מדיניות של הפד ומדיניות מכסים.

מכסים אמריקאים על סין דוחפים למעלה גם את המתכות הבסיסיות, עם עלייה של בערך 30% במחירים, ובתרחישים "שוריים" יותר מדברים גם על עליות של בערך 50% במחירי אלומיניום.

בצד החקלאי, חלק מהמוצרים מגיעים לשנה אחרי ירידות, מה שמציב אותם בנקודת פתיחה שנראית זולה יותר. מצד שני, פה מזג האוויר משחק תפקיד ראשי: בצורת, שיטפונות ושינויי אקלים יכולים להפוך שנה "רגועה" לסיפור של זינוק חד.

גם הכיוון ההפוך קורה. בנובמבר 2025, למשל, מחירי הנפט יורדים בערך ב-4% בגלל עודף היצע. זה מזכיר עד כמה החלטות של קרטלי נפט, קצב הפקה ומלאי עולמי יכולים לשנות כיוון בטווח קצר.

איך ניגשים לזה בפועל: זהב בכספת, תעודת סל או חוזים

הדרך להכניס סחורות לתיק יכולה לעבור בכמה מסלולים:

1. זהב ומתכות יקרות פיזיות
   מי שרוצה משהו מוחשי יכול לקנות מטבעות או מטילי זהב ומתכות אחרות. המחיר צמוד לשוק העולמי, אבל צריך לחשוב על אחסון, ביטוח והתעסקות פיזית, במיוחד כשמדובר בסכומים גדולים.

2. תעודות סל (Exchange Traded Funds, ETFs) על סחורות

   זו הדרך הנפוצה יותר אצל משקיעים שלא רוצים לגעת בחוזים עתידיים בעצמם.

   יש תעודות שעוקבות אחרי מדד רחב כמו BCOM, ויש כאלה שמתמקדות בתחום אחד - רק אנרגיה, רק מתכות יקרות או רק חקלאות. כשבוחנים תעודה כזו מסתכלים בדרך כלל על כמה נקודות:

   • האם החשיפה רחבה או ממוקדת בענף אחד.

   • מה גודל הקרן והנזילות ביום יום.

   • כמה דמי ניהול גובים.

   • מה המשקל של אנרגיה לעומת מתכות וחקלאות במדד.

   • האם החשיפה בדולר פתוח או שזו גרסה שמגודרת מול השקל.

   השילוב בין הדברים האלה קובע אם התעודה יושבת בתיק כחשיפה כללית לסחורות או כמהלך יותר נקודתי על נפט, זהב או סוג מסוים של מתכות. ברוב התיקים המוסדיים והפרטיים החשיפה לסחורות מתבצעת בעיקר דרך כמה תעודות סל רחבות, ולעיתים תעודה או שתיים ממוקדות יותר, בעוד שחוזים עתידיים נשארים כלי עבודה ממוקד לשחקנים מקצועיים.

3. חוזים עתידיים על סחורות
   זה כבר הכלי הישיר והחד יותר. חוזים עתידיים נותנים חשיפה מלאה למחיר הסחורה, אבל מגיעים עם מינוף גבוה וניהול ביטחונות צמוד. זה עולם שמתאים בדרך כלל לגופים מוסדיים או לסוחרים מקצועיים שעוקבים אחרי השוק בזמן אמת.

4. מניות של חברות אנרגיה, כרייה וחקלאות
   כאן מדובר בחשיפה עקיפה. מניות של חברות נפט, כרייה או תעשייה חקלאית מושפעות כמובן ממחיר הסחורה, אבל גם מדברים כמו חוב, רגולציה, הנהלה, מסים ותחרות. הקשר לסחורה קיים, אך הוא לא נקי כמו במדד שמחזיק חוזים על הסחורה עצמה.

יתרונות מול חסרונות: פיזור טוב יותר מול עצבים חזקים

שלושת היתרונות הבולטים של סחורות בתיק הם פיזור נוסף מעבר למניות ואג"ח, קשר צמוד יותר לאינפלציה וליוקר המחיה, וחשיפה לנכסים מוחשיים שמייצגים את עלות חומרי הגלם שהכלכלה צורכת.

ב-2025, כששיח המאקרו מסתובב סביב אינפלציה, מכסים וסיכונים גיאופוליטיים, השילוב הזה נשמע הגיוני יותר מאשר בעשור של ריבית אפסית ושקט יחסי.

מצד שני, מי שנוגע בסחורות צריך לדעת שהן תנודתיות מאוד. חדשות על סנקציות, מלחמות, החלטות של קרטלי נפט או דיווחי מלאים מסוגלות להזיז מחירים בשיעורים דו ספרתיים בתקופה קצרה.

הקשר בין סחורות לאינפלציה חזק יותר בטווחים קצרים ובינוניים, והוא נחלש ככל שמסתכלים על אופק של הרבה שנים. בנוסף, אירועים כמו הסלמה באוקראינה או סנקציות על רוסיה יכולים להקפיץ את התנודתיות בשווקים האלה לרמות שמוערכות בכ-150% מעל הממוצע החודשי בתקופות שיא. זו לא חריגה, זה חלק מהמשחק.

צמיחה מתונה, יבוא סחורות חזק ודולר

בישראל, לפי ההערכות המאקרו-כלכליות האחרונות, הצמיחה השנה עומדת על כ-2.8%, אבל יבוא הסחורות גדל בכ-23%. כלומר, הכלכלה המקומית מושפעת יותר ממחירי חומרי הגלם בעולם, גם אם מדדי המניות בתל אביב נראים שקטים יחסית.

באותה שנה הדולר האמריקאי עדיין חזק, אבל מסיים את השנה עם ירידה של בערך 5.6% מרמות קודמות. חשיפה לסחורות שמתומחרות בדולר בתוך תיק שמחושב בשקלים יכולה להוסיף שכבת איזון מול תנודות בשער החליפין ובריבית המקומית.

החזקה ישירה בסחורות מתאימה בעיקר למי שמוכן לספוג תנודות ושם את הכסף באופק של מחזור כלכלי, לא לשבועיים. אחרים בוחרים להסתפק בהקצאה קטנה דרך תעודות סל רחבות או דרך מניות של חברות אנרגיה, כרייה וחקלאות, כחלק ממבנה פיזור רחב יותר בתיק כולו.