הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.

עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

• הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
• אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

המהלך צפוי לשים סוף להוצאות מנופחות ולבזבוזי כספים הקיימים כיום בחלק מהתאגידים, ולהביא לחיסכון והתייעלות בהוצאות תפעול משק המים והביוב. כיום, תאגידי המים מחזיקים מערכות ניהוליות כפולות לאלה הקיימות כבר ברשויות המקומיות, ומאיישים תפקידים מיותרים, מה שמוביל לייקור תעריף המים לציבור.

תאגידי המים והכוונה לבטלם - שאלות ותשובות

מהי מטרת הצעת החוק החדשה שמקדם משרד האנרגיה והתשתיות בנוגע לתאגידי המים?

• כתב אישום נגד איש הקש של אורן קובי - הונאה של 2.3 מיליון שקל
• הטבת מס ומחיר כבד: כך המדינה קנתה הגירה לפריפריה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• 30 חודשי מאסר לבעל עסק שגזל מקופת המדינה 5.7 מיליון שקל

הצעת החוק מבקשת לאפשר לרשויות מקומיות יעילות לנהל בעצמן את תחום המים והביוב, במקום להפעיל תאגידי מים נפרדים. התנאי לכך הוא עמידה בקריטריונים מקצועיים והתחייבות לשמירה על משק כספי סגור, כך שההכנסות מהמים יוקדשו רק לתחזוקה ולפיתוח תשתיות מים – ולא להוצאות אחרות או מנגנונים מיותרים.

למה מוצע לבטל את תאגידי המים ברשויות המקומיות?

לפי יוזמי ההצעה, תאגידי מים רבים הפכו עם השנים למערכות מנופחות שמכילות כפילויות ניהוליות ותקנים מיותרים. המהלך נועד לצמצם בזבוז, להפחית עלויות ניהול כפולות ולהחזיר את השליטה לרשויות היעילות, תוך חיסכון שעשוי להביא להפחתה בתעריפי המים לצרכן.

מהו "משק כספי סגור" ולמה הוא חשוב בהצעת החוק?

משק כספי סגור פירושו שההכנסות מתחום מסוים,  במקרה הזה מים, יופנו רק לשירותים הקשורים אליו, כמו תחזוקת תשתיות, השקעה בצנרת וטיפול במים. הדרישה לשמור על משק כזה מבטיחה שהכספים לא יזלגו לתחומים אחרים, וכך מוודאת שההתייעלות תשרת ישירות את הצרכנים.

מי עומד מאחורי יוזמת החקיקה והעבודה המקצועית שקדמה לה?

הצעת החוק מקודמת על ידי שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, אך היא מבוססת על עבודת מטה מקצועית של משרד האנרגיה בראשות מנכ"ל המשרד יוסי דיין. לצידם פעלו גם זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו"ד דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים.

כיצד משפיעה הצעת החוק על תעריפי המים לצרכנים?

המהלך צפוי להוזיל את תעריפי המים בטווח הארוך, בזכות ביטול תקורות מיותרות וצמצום מנגנונים כפולים. במשרד האנרגיה סבורים שהתייעלות מבנית וניהולית תביא להפחתת עלויות ותחזיר את משק המים לניהול יעיל, ששומר על טובת הציבור.

מה התנאים שיאפשרו לרשות מקומית לנהל את משק המים בעצמה?

רשות מקומית תוכל לוותר על תאגיד מים ולנהל את התחום בעצמה, רק אם תעמוד בקריטריונים כלכליים ותפעוליים שייקבעו על ידי משרד האנרגיה. בין הדרישות: ניהול תקין, יכולת כספית, התחייבות לשקיפות ושמירה על משק כספי סגור.

מה הייתה הביקורת הציבורית המרכזית כלפי תאגידי המים?

הביקורת כללה בעיקר טענות על ניפוח מנגנונים, העסקת עובדים מיותרים, ניהול בזבזני, ועלייה מתמשכת בתעריפי המים. הציבור קבל על כך שהתאגידים פועלים בחוסר שקיפות ולעיתים בניתוק מהאינטרסים של התושבים.

כיצד משווה משרד האנרגיה בין תפעול תאגידי המים לניהול עירוני ישיר?

המשרד טוען כי ברשויות יעילות, בהן קיימות כבר מערכות ניהול ותפעול, אין הצדקה למערכת כפולה שמובילה לייקור השירות. ניהול עירוני ישיר, אם ייעשה נכון, עשוי להיות חסכוני, ריכוזי וממוקד יותר, תוך שמירה על רמת שירות גבוהה.

האם החוק חל על כל הרשויות בישראל?

לא. ההצעה מתייחסת רק לרשויות שיצליחו להוכיח עמידה בקריטריונים שייקבעו. כלומר, לא כל רשות תוכל להחזיר לעצמה את ניהול משק המים באופן מיידי,  רק מי שתעמוד בדרישות שייקבעו בהמשך ההליך.

מהו הרציונל שמאחורי החובה לשמור על משק מים נפרד?

החובה מבוססת על הצורך למנוע שימוש בכספי מים למטרות אחרות. מים הם מוצר בסיסי, וכספי הגבייה צריכים לשמש אך ורק להשקעה חוזרת בתחום: תחזוקת קווים, טיפול באיכות המים, שיפור תשתיות והיערכות לעתיד. זה תנאי יסוד למעבר לניהול עצמאי.