תאגידי המים הם חברות עירוניות שהוקמו כדי לנהל את משק המים והביוב ברשויות המקומיות במקום מחלקות המים העירוניות. המטרה הייתה להפריד את ניהול התשתית מהתקציב העירוני, לצמצם פחת מים ולהשקיע בשדרוג צנרת. המודל שנוי במחלוקת: מצד אחד הוא הביא לירידה בפחת ולהשקעות
בתשתיות, ומצד שני התאגידים נמתחו לביקורת על עלויות ניהול, שכר בכירים והתרחקות מהתושב. הצעות חוק שקודמו ביקשו לפרק אותם ולהחזיר את הסמכות לרשויות, מהלך שנוי במחלוקת עם השלכות על חשבון המים של משקי הבית. חלוקת דיבידנדים מהתאגידים לרשויות עוררה גם היא דיון. עבור הצרכן, כל שינוי במבנה הענף מתגלגל בסופו של דבר לתעריף שנקבע לצד תעריפי חשמל ומיסי הרשות.
אחמד סעאדה גילה חיוב של 8,400 שקל שבוצע בכרטיס האשראי שלו לטובת תאגיד המים של בת ים - עיר שלדבריו הוא מעולם לא ביקר בה. הוא תבע את התאגיד ואת בעלת הדירה שהחוב שלה שולם באמצעות האשראי שלו, ויצא בידיים ריקות. השופט הסביר: הוא לא תבע את הגורם הנכון