מחלחל לחשבון המים? הדיבידנדים מתאגידי המים יחולקו לרשויות
הצעת חוק שיגיש ח"כ דוד ביטן תאפשר את חלוקת הדיבידנדים מתאגידי המים לרשויות המקומיות ותבטל את המגבלה על מספר התאגידים. עוד דרש ח"כ ביטן ממשרד האוצר לתת פטור ממס לרשויות על הדיבידנדים. אבל למה זה טוב? הרשויות הן גוף בזבזני , סוג של בור בלי תחתית. הכסף צריך ללכת ישר למשתמשים-לצרכנים. הרווחים העודפים צריכים לרדת מחשבונות המים!
ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן קיימה הבוקר דיון נוסף בנושא תאגידי המים והביוב ובסוגיית חלוקת הדיבידנדים מהתאגידים לרשויות המקומיות. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר הנחה היו"ר ח"כ ביטן את היועמ"ש לוועדה להכין טיוטת הצעת חוק שתאפשר את חלוקת הדיבידנדים, שכן המצב החוקי הקיים מ-2013 אינו מאפשר לעשות זאת עבור רשויות שאינן פועלות לאיחוד תאגידי המים לתאגידים אזוריים. בפתח הדיון היום אמר ח"כ ביטן: "כיום נערמים כספים בתאגידי המים והחוק מונע מהרשויות לקבל אותם כדיבידנד. הרשויות נפגעות מזה ורשות המים משתמשת בזה כשוט לקידום התאגוד האזורי. בסופו של דבר אחרי הרבה מו"מ לא הושגה הסכמה. לכן ביקשתי מהיועמ"ש שינסח הצעת חוק. אני בעד שרשות המים ומרכז השלטון המקומי ישבו וינסו להגיע לפשרות בתוך שבועיים ואז נחזור לכאן לדיון נוסף. נתחיל לקדם את הצעת החוק ובהמשך נכניס אליה את השינויים שעליהם תסכימו".
הצעת החוק שתוגש תבטל את מגבלת מספר תאגידי המים שקבועה כיום על 30 בלבד, זאת בכדי למנוע מצב שבו רשות שעומדת בתנאי הפטור מהתאגדות אזורית לא מקבלת את הפטור בשל מגבלה זו. בנוסף, תדחה הצעת החוק את חובת ההתאגדות האזורית בשנה וחצי, ובכך תבטל את מצב ההפרה שבהן נמצאות הרשויות שאינן פועלות להתאגדות ותאפשר את חלוקת הדיבידנדים. לדברי ח"כ ביטן מדובר בפתרון זמני, עד שיושגו הסכמות או יעברו החלטות ארוכות טווח. ח"כ ביטן ביקש מרשות המים שתתחייב לאשר את חלוקת הדיבידנדים לאחר התיקון.
יו"ר המרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות חיים ביבס: "אנחנו החלטנו שאנחנו לא מתאגדים בתאגיד אזורי ואנחנו נלך עם זה עד הסוף ונמשיך לנהל את עצמינו. כי אנחנו הריבון, אנחנו נבחרנו על ידי העם ועכשיו מחזיקים אותנו עם הסיפור של הדיבידנד. עוד באוקטובר 2010 נתניהו ביקש שנפתור את בעיה בתוך 45 יום ועד היום לא הצלחנו בגלל שמשרד האוצר לא מאפשר. לא יעזור לכם כלום, בתוך שבועיים זה או זה או שנלך למלחמה לסגירת התאגידים".
- לקראת הפרטה? "מעל 100 אלף יח"ד חסומות בגלל היעדר תשתיות ביוב"
- בעקבות גרירת הרגלים הממשלתית: בוטלה הקפאת המיזוגים בענף המזון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יחזקאל ליפשיץ, מנכ"ל רשות המים: "החוק קבע לפני עשור שכל רשות צריכה להיכנס לתאגיד כזה או אחר. רוב התאגידים פועלים בצורה יעילה וזה הביא ברכה גדולה לתושב, אבל יש מעל 20 רשויות שעדיין לא עשו זאת, הגדולה בהן מונה 50,000 תושבים וכל פעם נותנים עוד דחייה. נתחיל להטיל עיצומים על רשויות שלא הקימו תאגיד. באשר להתחייבות שביקש ח"כ ביטן למתן הדיבידנדים ציין כי בהנחה שהמגבלה בחוק תוסר, כשתאגיד רוצה לחלק דיבידנד יש תנאים לאישור הבקשה, למשל ביצוע כל תכנית הפיתוח שלו. אם יעמוד בהם- הדיבידנד יאושר.
יונתן פלורסהיים, רכז אנרגיה באגף התקציבים במשרד אוצר הביע חשש שביטול הזיקה בין הדיבידנדים לחובה ההתאגדות יקשה מאוד על קידום ההתאגדות. עוד ציין כי הדיבידנדים שיחולקו לרשויות יהיו מחויבים במס. בהתייחס לדברים אמר ח"כ ביטן כי "צריך לנסות להגיע להסכמות במו"מ. אחרי שנה וחצי בהנחה שתגיעו להסדרים, עיר שלא תהיה מוכנה להתאגד תטילו עליה עיצומים כפי שקבוע בחוק. לגבי המס- מדובר בסה"כ ברשויות מקומיות שהן הזרוע הארוכה שלכם. נתתם את הפטור בעבר, למה לא לתת עכשיו? אני רוצה להגיע להסכמות אבל אם לא תתנו פטור נכניס את זה להצעת החוק". פלורסהיים הסביר בתגובה כי על פי המצב החוקי היום על הדיבידנדים יש מס של 25% והדבר לא נתון לשיקול דעתו של משרד האוצר. בעבר ניתן הפטור בהוראת שעה שפג תוקפה ביוני 2020.
ח"כ אלי דלל: "הבעלים של התאגידים הם בסוף הרשויות והדיבידנדים צריכים ללכת אליהן. יש פה סחבת, רגולציה גדולה שפוגעת גם בתאגידים וגם ברשויות וצריך לפתור את זה. במידה וזה לא ייפסק אגיש הצעת חוק לביטול התאגידים".
- לאומי מוריד את הריבית על משכנתא למעבירי משכורת ב-0.25%
- עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי...
ח"כ אוריאל בוסו: "הדבר הכי יציב במדינת ישראל הא השלטון המקומי, תנו להם לעבוד ואל תפריעו. בסוף התושבים מקבלים את מה שמגיע להם וצריך לחשוב מה טוב בסוף לעיר. לגבי הניסיון לאחד את התאגידים – צריך להשאיר את מה שיש ולא להמשיך לאחד. אין שום טעם לאחד תאגידים של בני ברק ורמת גן לדוגמא. זה עולמות שונים של תפיסה והתנהלות".
ח"כ זאב אלקין שכיהן בעבר כשר האחראי על משאבי המים: "אני מברך על הניסיון להגיע להסכמות, בתקופתי היינו קרובים מאוד להסכם שיסדיר את כל הנושא ואני מקווה שהפעם זה יצלח. סוגיות נוספות שיש לקחת בחשבון הן העובדה שנושא השירותיות הוא לא פרמטר בתקצוב התאגיד ושאין היום מגבלות ברורות על סוגיות כמו כמה תאגיד מוציא על משרדים, משכורות ועוד" .
ח"כ אימאן חטיב יאסין: "צריך לסגור את תאגידי המים והביוב, זו הדעה של כלל התושבים. לא מצאתי אף אזרח מרוצה, מאז שהם נכנסו המחירים רק עלו".
ח"כ עופר כסיף: "אנחנו התנגדנו להקמת התאגידים מלכתחילה, כי מי שנפגע במיוחד מההקמה זה הציבור המוחלש. התאגידים הם ביטוי וחיזוק של הפיכת משאב לאומי לסחורה. השליטה צריכה לחזור לרשויות המקומיות".

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

גילוי מרצון: הזדמנות להסדיר חובות - או מלכודת לנישומים?
רשות המסים השיקה מחדש את נוהל הגילוי מרצון במטרה להחזיר מיליארדים לקופת המדינה ולאפשר לנישומים להסדיר חובות עבר בלי הליך פלילי; טיעונים בעד ונגד, והאם ביטול האנונימיות הוא שגרם לתכנית הנוכחית להיות פחות אטרקטיבית?
גילוי מרצון חזר, והפעם עם פנים חדשות. רשות המסים הכריזה אמש על השקת הנוהל מחדש, שמאפשר לנישומים לדווח על הכנסות או נכסים שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב ולקבל חסינות מהליך פלילי. להרחבה ראו כאן - רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי. הרעיון הוא די פשוט: מי שיבוא מרצונו ויסדיר את חובו, לא יועמד לדין. אבל השאלה המתבקשת היא האם מדובר בהזדמנות אמיתית או בתוכנית שתרתיע יותר מאשר היא תעודד, בעיקר כי מדובר בבקשה שמית ולא אנונימית כפי שהיה בעבר.
תחשבו על התרחיש הבא - מגיע נישום וחושף את הרווחים שלון בחו"ל מקריפטו. אומר לו פקיד השומה, תשלם X, לנישום אין אפשרות לערער או לחזור בו מהחשיפה. הוא יכול לנסות לשכנע את פקיד השומה שהמס גבוה מדי, אבל אין לו אפשרות לסגת, כי אפשר להשתמש במידע שנחשף, ואז גם החבות הפלילית קיימת. כלומר, זו דרך חד כיוונית, אי אפשר להתחרט, והנישומים "בידיים" של פקידי השומה. קחו גם בחשבון שאם מדובר בקריפטו צריך להביא אסמכתאות כדי לנתח את הרווחים על פני השנים - לרבים אין את המידע הזה ולא תמיד ניתן להשיגו, וגם שבינתיים אין הקלות של הצמדה וריבית. אז המוטיבציה לגלות על הון בחו"ל וגם בארץ (לרבות מכר דירה) לא מאוד גדולה, אבל יש גם יתרונות ללקוחות ובעיקר הידיעה שלא מחפשים ולא רודפים אחריהם. הם יכולים לישון טוב בלילה.
המדינה צריכה כסף - אולי יהיו הקלות בגילוי מרצון בהמשך
המדינה נמצאת בתקופה של הוצאות כבדות: מלחמה ארוכה, התחייבויות תקציביות ותשלומים הולכים ותופחים. גילוי מרצון נותן לממשלה דרך מהירה להכניס מיליארדים לקופת המדינה מבלי להטיל מיסים חדשים על כלל הציבור (כפי שעשתה עם המס על הרווחים הכלואים). מצד שני, גם לנישומים יש כאן רווח ברור: מי שמחזיק הכנסות לא מדווחות יכול להסדיר את מעמדו, לשלם את חוב המס ולדעת שהוא 'נקי' משפטית ולישון טוב בלילה. העובדה שבקשה שלא תאושר לא תשמש נגד הפונה בהליך אזרחי או פלילי מחזקת את הביטחון. כלומר, המידע שנמסר לא יכול לשמש לרעתו, אלא אם הגיע לרשות בדרכים אחרות, או וכאן כאמור הבעיה - אם הנישום לא הסכים לשומה, ואז הכל נפתח מחדש. רשות המסים לא חשבה כנראה על הנקודה הזו עד הסוף, ויש סיכוי שתוך כדי תנועה היא תפתור אותה לטובת הנישומים. זה כנראה גם תלוי בהיענות, אם ההיענות תהיה מאכזבת, ינסו לתת עוד צ'ופרים ללקוחות. .
בפועל, חשוב לזכור שהודעת הרשות עוד מציינת כי היא "תוכל לעשות שימוש בכל מידע הקשור לבקשה לגילוי מרצון שהגיע אליה בדרך אחרת, או במקרים שבהם לא שולם המס או שהבקשה לא נעשתה בתום לב, או הוסתר חלק מהמידע הרלוונטי". .
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענות נגד ההליך ברמת המאקרו הן שלא ניתן לתת פרסם למעלימי רווחים והכנסות. העלמתם מס, זו עבירה פלילית, למה צריך ללכת לקראתכם? מבחינת הנישומים, סיכוי טוב שהם לא ירוצו להצהיר. הנוהל החדש פחות אטרקטיבי מהקודמים. הסיבה העיקרית היא ביטול האפשרות להליך אנונימי: בעבר נישומים יכלו לבדוק את מצבם בלי לחשוף זהות, ורק אחר כך להחליט אם להתקדם. כעת הכול גלוי מההתחלה - מה שעלול להרתיע רבים. מעבר לכך, הנוהל הנוכחי לא מבטל באופן אוטומטי קנסות, הצמדות וריביות. כך נוצר מצב שבו חוב ישן יכול לתפוח פי כמה. לדוגמה, נישום שלא דיווח על הכנסה של 100 אלף שקל ב־2015 היה משלם אז כ-35 אלף שקל מס. היום, במסגרת הנוהל, הוא עלול למצוא את עצמו מחויב ביותר מ-70 אלף שקל - אחרי ריבית, הצמדה וקנס גרעון. ומכאן עולה השאלה: העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהם בגילוי מרצון? צריך לסייג ולהגיד שבעבר במסגרת גילוי מרצון לא היה צורך לשלם מס גירעון ונראה שבסופו של דבר כך יהיה גם הפעם, אבל זה לא סגור.