
שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
על הקשר שבין השינויים בוול סטריט לשער הדולר מול השקל
שער הדולר עולה כעת ב-0.8% - דולר שקל רציף .
עדכון ב-14:15: שער הדולר היציג שנסגר ב-12:30 עלה ב-0.95 ושער הדולר הרציף ממשיך לעלות ב-0.4% - זו עלייה של 1.2% ביום אחד! הקליקו לפרטים נוספים:
הסיבה היא הירידות אמש בוול סטריט כשהנאסד"ק מוביל את הירידות ומאבד 2.3%. החוזים העתידיים על המדדים המובילים בירידות של עד 0.5%. הירידות האלו משנות את החשיפה הדולרית בתיקים של הגופים המוסדיים - כשהמניות בארה"ב שנסחרות בדולרים יורדות, אזי שיעור החשיפה של הגופים המוסדיים לשער הדולר יורד. ורק להמחשה: נניח שהיתה חשיפה של 30% לשער הדולר בקרן השתלמות שמנוהלת על ידי גוף מוסדי.
ירידה במניות הדולריות בשיעור של 2.3% (נניח לשם הפשטות שהגוף מחזיק 40% מהתיק במניות דולריות - אך דואג כאמור לחשיפה של 30% לדולר) גרמה להפסד משמעותי בתיק ובמקביל הקטינה את החשיפה הדולרית. החשיפה הדולרית ירדה ב-0.92% כתוצאה מירידה בנאסד"ק (2.3% מ-40% מניות דולריות בנאסד"ק). בפועל כל התיק-הקרן השתלמות איבדה גובה, וצריך לחשב את החשיפה החדשה ביחס לתיק, אבל ברור שמדובר על ירידת חשיפה, נניח שב-0.8%, כלומר מ-30% ל-29.2%.
הגוף הזה ירכוש דולרים (או שינקוט בפעולות כמו גידורים שונים) על מנת להחזיר את שיעור החשיפה ל-30%. כל פעולה תוביל לביקושים בדולר. לכן הדולר עולה כעת לעומת השקל ב-0.8%. מעבר לכך, נזכיר שביום שישי יש מסחר דל במיוחד והספקולנטים יכולים להשפיע מאוד על שער הדולר.
- נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלייה בשער הדולר מגיעה אחרי נפילה בדולר בחודשים האחרונים. מתחילת השנה איבד הדולר כ-12%, קצב הירידה בחודשיים-שלושה חודשים האחרונים הוא דרמטי. השאלה לאן הולכים מכאן? שמואל קצביאן, אסטרטג השווקים הראשי של דיסקונט אומר כי "בתרחישים המרכזיים אנו צופים דולר-שקל ברמה של 3-3.12 בסוף 2026, אם כי במהלך התקופה תיתכן תנודתיות לכל כיוון. הסיכון לשקל נובע באם יתממש תרחיש של החמרה ביטחונית מהותית, או ממגמה מתמשכת של ירידה במניות בעולם", כותב קצביאן, "מאידך, באם יתממש תרחיש ביטחוני/גיאופוליטי אופטימי במיוחד, הדולר שקל עשוי אף לרדת מתחת לרמה של 3 שקלים" - לניתוח המלא של שמואל קצביאן
- 4.אתר צנזורה (ל"ת)אנונימי 14/11/2025 14:57הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 14/11/2025 13:22הגב לתגובה זותסבירו פעם אחת איך הם היו ירוקים בלילה ורק בבוקר...לקראת פתיחת המסחר באירופה..החוזים החלו לרדת.במיוחד כשזה קרה עשרות פעמים בחודשים האחרונים.
- 2.לא זאת הסיבה אלא הירידות בחוזים שדרכם הם פועלים המחייבים חיזוק בטחונות בחול שזה המטח הנרכש (ל"ת)אנונימי 14/11/2025 12:50הגב לתגובה זו
- 1.שער הדולר עלה ב 0.3. לא יודע איזה 0.8 אתם מדברים... (ל"ת)השעה 12 14/11/2025 12:14הגב לתגובה זו
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTמלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
כשהדולר יורד מדרגה, כל שרשרת המחירים זזה, מהמפעלים בארה״ב דרך יצואני סין ועד שוק האג״ח, מכניס לחץ פוליטי ומציב לסין דילמה פנימית
הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לטעון שדולר חלש יחסית ליואן יכול לעזור לכלכלה האמריקאית להתאזן ולחזק את התעשייה המקומית. במקביל, השיחה סביב שערי החליפין בין המטבעות הגדולים מתחממת, והפעם היא לא נשארת רק בוושינגטון. בתוך סין מתחילים להישמע יותר קולות שמדברים על הפוטנציאל של דולר פחות חזק, גם אם הסיבות שלהם שונות לגמרי.
כשמטבע מרכזי כמו הדולר משנה כיוון, זה לא נשאר בגרפים. המחיר של יצוא ויבוא זז, התחרות בין יצרנים משתנה, וחברות צריכות להתאים תמחור וקווי אספקה. לכן הוויכוח על דולר מול יואן הופך מהר מדיון כלכלי לשאלת כוח, תעסוקה ועמדות פתיחה במאבקי הסחר.
בסין שומרים את היואן במסלול שנוח ליצוא
סין ממשיכה לשמור על יתרון גדול בסחר הבינלאומי, עם עודף סחר מצטבר של כ-1.08 טריליון דולר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, לפי נתוני מכס שדווחו ברויטרס. במקביל הדולר נשאר חזק יחסית, בעוד שהיואן נחלש בסדר גודל של 7% מול הדולר מאז תחילת העשור, לפי נתוני שער חליפין היסטוריים. התוצאה היא שמוצרים סיניים נשארים תחרותיים יותר בשווקים בחוץ, גם בתקופות שבהן מדינות אחרות מנסות להגן על תעשייה מקומית.
ברקע יש גם מנגנון טכני שמכתיב את הטון. הבנק המרכזי קובע שער ייחוס יומי לפני פתיחת המסחר, והמסחר נע סביבו בתוך טווח שמוגדר מראש. במסחר האונשור היואן מורשה לנוע עד 2% לכל כיוון סביב שער האמצע, וכשבייג׳ינג רוצה לייצב את התנועה היא משפיעה דרך שער הייחוס ודרך פעילות של בנקים גדולים בשוק.
- רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
- סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרזרבות האלה מחפשות נכסים נזילים בהיקפים גדולים, ושוק האג״ח הממשלתי האמריקאי הוא יעד טבעי, מה שמכניס את סוגיית המטבע לתוך הממשק הרגיש בין סחר, מימון ושוקי הון.
נשיא סין, על רקע הדגל, קרדיט: chat GPTמלחמת המטבעות: למה טראמפ וסין פתאום מסכימים על דולר חלש
כשהדולר יורד מדרגה, כל שרשרת המחירים זזה, מהמפעלים בארה״ב דרך יצואני סין ועד שוק האג״ח, מכניס לחץ פוליטי ומציב לסין דילמה פנימית
הנשיא דונלד טראמפ ממשיך לטעון שדולר חלש יחסית ליואן יכול לעזור לכלכלה האמריקאית להתאזן ולחזק את התעשייה המקומית. במקביל, השיחה סביב שערי החליפין בין המטבעות הגדולים מתחממת, והפעם היא לא נשארת רק בוושינגטון. בתוך סין מתחילים להישמע יותר קולות שמדברים על הפוטנציאל של דולר פחות חזק, גם אם הסיבות שלהם שונות לגמרי.
כשמטבע מרכזי כמו הדולר משנה כיוון, זה לא נשאר בגרפים. המחיר של יצוא ויבוא זז, התחרות בין יצרנים משתנה, וחברות צריכות להתאים תמחור וקווי אספקה. לכן הוויכוח על דולר מול יואן הופך מהר מדיון כלכלי לשאלת כוח, תעסוקה ועמדות פתיחה במאבקי הסחר.
בסין שומרים את היואן במסלול שנוח ליצוא
סין ממשיכה לשמור על יתרון גדול בסחר הבינלאומי, עם עודף סחר מצטבר של כ-1.08 טריליון דולר ב-11 החודשים הראשונים של השנה, לפי נתוני מכס שדווחו ברויטרס. במקביל הדולר נשאר חזק יחסית, בעוד שהיואן נחלש בסדר גודל של 7% מול הדולר מאז תחילת העשור, לפי נתוני שער חליפין היסטוריים. התוצאה היא שמוצרים סיניים נשארים תחרותיים יותר בשווקים בחוץ, גם בתקופות שבהן מדינות אחרות מנסות להגן על תעשייה מקומית.
ברקע יש גם מנגנון טכני שמכתיב את הטון. הבנק המרכזי קובע שער ייחוס יומי לפני פתיחת המסחר, והמסחר נע סביבו בתוך טווח שמוגדר מראש. במסחר האונשור היואן מורשה לנוע עד 2% לכל כיוון סביב שער האמצע, וכשבייג׳ינג רוצה לייצב את התנועה היא משפיעה דרך שער הייחוס ודרך פעילות של בנקים גדולים בשוק.
- רשימת הסנקציות של סין על חברות אמריקאיות והמשמעות למניות הביטחוניות
- סין עוברת למתקפה - מדיניות כלכלית מרחיבה בשנה הבאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרזרבות האלה מחפשות נכסים נזילים בהיקפים גדולים, ושוק האג״ח הממשלתי האמריקאי הוא יעד טבעי, מה שמכניס את סוגיית המטבע לתוך הממשק הרגיש בין סחר, מימון ושוקי הון.
