שבעה מצבים מהחיים ושבע הכרעות: איזו אפליקציית תשלום פותחים בכל אחד

חניה אחת בחניון עולה 1.90 שקל יותר בלי מסלול פעיל. העברה של 200 אלף שקל לחו"ל עולה כ-877 שקל בשירות אחד ופי שניים ויותר בבנק. רכישה באתר זר בכרטיס אשראי גוררת תוספת של כשלושה אחוזים על כל שקל. כל אחד מהמצבים האלה מוכרע באפליקציה אחת, ורוב האנשים בוחרים לפי מה שנוח באותו רגע.

ההכרעה נשענת על שלוש שאלות: מי עומד בצד השני, אדם פרטי או בית עסק; באיזה מטבע מתבצעת העסקה; ומי מחזיר את הכסף כשמשהו משתבש. שבעה מצבים מכסים כמעט את כל מה שקורה בפועל.

1. מחלקים חשבון במסעדה בין שישה חברים: ביט

ההעברה מגיעה בשניות למספר טלפון, עוברת בין בנקים שונים, ואינה עולה דבר בהיקפי שימוש רגילים. הפיקוח על הבנקים התיר לגבות עמלה על שימוש שנתי גבוה, וכיום נגבים 0.6% מעל 25 אלף שקל בשנה. חלוקת חשבונות במסעדה רחוקה מהרף הזה, גם אצל מי שיוצא הרבה. המגבלות והתקרות של האפליקציה משתנות בין בנקים, ושווה לבדוק את התקרה היומית לפני ערב עם חשבון גדול.

2. עומדים בקופה בסופר והארנק נשאר בבית: אפל פיי או גוגל וולט

כאן הבחירה נקבעת בידי הטלפון, ולא בידי המשתמש. באייפון עובד אפל פיי, ובאנדרואיד גוגל וולט. שניהם משתמשים באותו כרטיס אשראי שכבר יש לכם, ואינם גובים תוספת מהלקוח.

היתרון האמיתי אינו הנוחות אלא הטוקניזציה: הקופה מקבלת מספר חלופי חד פעמי במקום מספר הכרטיס, כך שגם דליפה מבית העסק אינה חושפת את הכרטיס. הכרטיס שיושב מאחורי הארנק הוא שקובע את התנאים, ובחירה בין כרטיס בנקאי לחוץ-בנקאי משפיעה על התקרה, על מועד החיוב ועל ההטבות.

3. קונים באתר זר שאתם רואים בפעם הראשונה: פייפאל

המוכר לעולם אינו מקבל את מספר הכרטיס, והחברה מציעה הליך בירור לעסקה שהשתבשה שנפתח בתוך חלון של עד 180 יום מהרכישה. פריט שלא הגיע, הגיע פגום או שונה מהותית מהתיאור נכנס לתוך ההליך הזה, וזה הצד שמצדיק את הבחירה מול מוכר שאתם לא מכירים.

המחיר של ההגנה הזאת הוא ההמרה. פייפאל מתמחר את המרת המטבע מעל שער הבסיס, ובאתר גדול ומוכר שאתם קונים בו כבר שנים כרטיס אשראי רגיל יוצא זול יותר. הכלל הפשוט: מוכר מוכר, כרטיס. מוכר חדש, פייפאל.

4. מעבירים שכר לימוד לילד שלומד בחו"ל: וייז

העברה של 200 אלף שקל לחשבון דולרי מתומחרת אצל וייז בכ-877 שקל, כלומר 0.44%, וההמרה מתבצעת בשער האמצע. בבנק, מרווח ההמרה לבדו עומד סביב אחוז אחד, שהם 2,000 שקל על אותו סכום, ומעליו יושבות עמלת חליפין ועמלת העברה.

שווה לדעת שההעברה עצמה אינה אירוע מס, אבל החזקת נכסים בחו"ל בשווי שמעל 1.9 מיליון שקל מחייבת דיווח לרשות המסים גם בלי שנוצרה הכנסה. וגם: כרטיס וייז אינו זמין לתושבי ישראל, ולכן החיסכון עוצר בשלב ההעברה.

• אפל פיי, ביט, פייפאל או וייז: איזו אפליקציה מנצחת בכל אחד מחמשת מצבי התשלום
• המהפכה בשוק התשלומים: ביט ופייבוקס יחוברו ישירות - ללא מעבר בבנק

5. חונים בעיר שלוש פעמים בשבוע: פנגו, והמסלול רק אם נכנסים לחניונים

חניה בכחול לבן דרך האפליקציה עולה בדיוק את התעריף שקבעה העירייה, בלי תוספת. התשלום בחניון הוא הסיפור: 1.90 שקל לפעולה למי שאינו במסלול, ואפס למנוי. מסלול סמארט עולה 14.90 שקל בחודש, ולכן נקודת האיזון עומדת על שמונה חניונים בחודש. מי שחונה ברחוב ומשלם בחניון פעמיים בחודש מפסיד על המנוי כ-133 שקל בשנה.

6. גובים כסף מקבוצת הורים לטיול שנתי: פייבוקס

גבייה מעשרות אנשים היא בדיוק מה שהקופה המשותפת בפייבוקס נועדה אליו: מי שילם ומי חייב מופיע ברשימה אחת, בלי לרדוף אחרי הודעות. העברה בין שני אנשים היא סיפור אחר, ושם ביט מהיר יותר.

המגבלה שכדאי להכיר לפני שפותחים קופה גדולה: העברה מכרטיס אשראי חיצוני מוגבלת לאלף שקל בחודש, ומי שמחזיק יתרה באפליקציה או הנפיק את הכרטיס הייעודי שלה מגיע עד עשרת אלפים שקל בחודש. קופה של 40 הורים בסכום גבוה עלולה להיתקע על התקרה הזאת באמצע.

7. טסים לחו"ל לשבועיים: הארנק בטלפון, ותמיד במטבע המקומי

ההכרעה כאן אינה בין אפליקציות אלא בין שתי אפשרויות שהמכשיר בקופה מציע. כשהקופאי או המסוף שואל אם לחייב בשקלים או במטבע המקומי, התשובה היא תמיד המטבע המקומי. חיוב בשקלים בחו"ל מתבצע בשער שקובע בית העסק, והוא יקר מהשער של חברת האשראי.

מעל זה יושבת עמלת המרת המט"ח של כשלושה אחוזים שגובה חברת האשראי, וכדאי לדעת לאן הכסף הזה זורם בשרשרת התשלומים. משיכת מזומן מכספומט בחו"ל יקרה עוד יותר, ומגיעה ל-3% עד 3.5% ועוד עמלה של מפעיל הכספומט.

• העמלות שאתם משלמים בכרטיס האשראי ולא יודעים עליהן
• שלושה אחוזים על כל שקל בחו״ל: המספר שהופך חופשה ליקרה יותר

מי מרוויח מכל אחת מהן

ביט שייכת לבנק הפועלים ופייבוקס לבנק דיסקונט. שתיהן נבנו כדי לקשור לקוחות לבנק ולהזרים אליו פעילות, וההכנסה הישירה מהעברות בין אנשים נמוכה מהעלות התפעולית של הריצה על תשתית כרטיסי האשראי. זה בדיוק הרקע לתקרה השנתית שנכנסה לתוקף ולעמלה שמעליה.

אפל וגוגל אינן גובות מהלקוח כלום. ההכנסה שלהן מגיעה מהסכמים עם מנפיקי הכרטיסים, שמעבירים נתח מהעמלה שהם גובים על כל עסקה. פייפאל מרוויחה משני מקורות: עמלה שגובה בית העסק על כל מכירה, ותוספת על המרת מטבע. וייז גובה עמלה מוצהרת ומוותרת על מרווח ההמרה, ופנגו נשענת על עמלות מהרשויות המקומיות ועל דמי המנוי החודשיים.

ומה קורה כשהטלפון אבד

ארנק דיגיטלי במכשיר אבוד נחסם מרחוק דרך שירותי איתור המכשיר, והכרטיס עצמו נשאר תקין מפני שהקופות קיבלו רק את המספר החלופי. אפליקציות ההעברות מוגנות בקוד או בזיהוי ביומטרי, ואפשר לנתק מהן את המכשיר מהחשבון. הפעולה הראשונה בכל מקרה כזה היא חסימת קו הטלפון אצל המפעיל, מפני שאישורי הזדהות מגיעים לרוב במסרון.

שלוש טעויות שחוזרות

הראשונה היא העברה לאדם לא נכון. מספר טלפון שגוי בספרה אחת שולח את הכסף למישהו אחר, והחזרה תלויה ברצון הטוב שלו. השנייה היא מסלול חודשי שנפתח בעבר ורץ ברקע: פירוט החיוב החודשי בכרטיס האשראי חושף אותו בדקה. השלישית היא שימוש באפליקציה להעברות בין אנשים לצורך גביית תשלומים עסקיים, שכן הכנסה מעסק חייבת בדיווח לרשות המסים בלי קשר לאמצעי שדרכו התקבלה.

הסקירה המלאה של אפליקציות התשלום פורסת את התמונה הרחבה, כולל מי עומד מאחורי כל אפליקציה ואיך היא מרוויחה. המספר שכדאי לזכור בעל פה הוא 25 אלף שקל: מתחתיו העברות בין אנשים באפליקציות הישראליות אינן עולות דבר, ומעליו מתחילה עמלה של 0.6%.