שמונה חניונים בחודש: המספר שקובע אם המנוי בפנגו מחזיר את עצמו

תשלום בחניון דרך פנגו עולה 1.90 שקל מעבר למחיר החניה עצמה. עד לא מזמן העמלה הזאת עמדה על שקל אחד, והחברה כמעט הכפילה אותה. נהגים גילו את השינוי כשנכנסו לחניון וקיבלו הודעה עם התעריף החדש.

העמלה נגבית ממי שאינו רשום לאחד המסלולים בתשלום. מנוי פעיל מקבל את אותה פעולה בלי תוספת, וזה בדיוק המנגנון שמושך משתמשים למסלולים. השאלה הצרכנית היא כמה פעמים בחודש צריך לשלם בחניון כדי שהמסלול יחזיר את עצמו.

מה פנגו בעצם מוכרת

פנגו פועלת מ-2007 ומשרתת יותר מ-2.3 מיליון משתמשים. בחניה בכחול לבן היא מתווך תשלומים בלבד: התעריף נקבע בידי הרשות המקומית, האפליקציה גובה אותו ומעבירה אותו הלאה, והמשתמש משלם בדיוק מה שהיה משלם במדחן. בירושלים, למשל, שעת חניה במרכז העיר הגיעה ל-22 שקל, וזה המחיר גם באפליקציה.

ההכנסה של החברה מהחניה ברחוב מגיעה מהרשויות המקומיות ומהפעילות שנלווית אליה, ולא מהנהג. בתנאי השירות שלה החברה מציינת שהיא גובה את האגרה עבור הרשות ואינה מחויבת לזכות משתמש על אגרה שנגבתה דרכה, ולכן זיכויים והנחות מסוג תו תושב או תו נכה מתנהלים מול העירייה ולא מול האפליקציה.

איפה כן נגבה כסף

שלושה שירותים גובים תוספת ממי שאינו במסלול. תשלום בחניון עולה 1.90 שקל לפעולה. תדלוק בתחנות סונול דרך האפליקציה עולה שקל אחד למילוי. טעינה של רכב חשמלי מתומחרת באותה שיטה. בשלושתם המסלולים בתשלום מבטלים את התוספת, וזו כמעט כל ההצדקה הכלכלית שלהם.

אצל המתחרה סלו, שנקראה בעבר סלופארק, עמלת הפעלת החניה בחניון עומדת על 1.50 שקל, אחרי ייקור משקל אחד. הפער בין השתיים על פעולה בודדת קטן, ועל עשרות פעולות בשנה הוא כבר מורגש.

כבישי אגרה ותחבורה ציבורית

שלושה כבישי אגרה נתמכים באפליקציה: הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב, כביש 6 וכביש 6 חוצה צפון. הרישום לשירות נעשה בלחיצה אחת ובלי תשלום, התעריף זהה לזה של מפעילת הכביש, ואין עמלת הפעלה. החיוב מתבצע לפי נסיעות שנקלטו במצלמות זיהוי הלוחית, כך שמי שנרשם ולא נסע אינו משלם דבר.

המסלולים והמחירים

ארבעה מסלולים מוצעים באפליקציה. סימפל עולה 9.90 שקל בחודש לרכב ומבטל את העמלות על חניון, תדלוק וטעינה. סמארט עולה 14.90 שקל בחודש למצטרפים חדשים ומוסיף שני דברים: סיום חניה אוטומטי כשהרכב מתחיל לנוע, וכיסוי של דוח חניה אחד בשנה עד 100 שקל. סמארט אנד טייר עולה 17.90 שקל בחודש ומוסיף תיקוני תקרים. המסלול המשפחתי עולה 29.90 שקל בחודש לעד שלושה רכבים, וכל רכב נוסף מעליהם עולה 9.90 שקל.

החישוב: מתי המנוי מחזיר את עצמו

נתחיל מהמספר הפשוט. מסלול סמארט עולה 14.90 שקל בחודש וחוסך 1.90 שקל על כל תשלום בחניון. חלוקה של 14.90 ב-1.90 נותנת 7.8, כלומר צריך שמונה תשלומי חניון בחודש כדי להגיע לנקודת האיזון על רכיב העמלות בלבד.

• אפל פיי, ביט, פייפאל או וייז: איזו אפליקציה מנצחת בכל אחד מחמשת מצבי התשלום
• גט נכנסת לשוק של 5 מיליארד שקל: אוטובוס ל-55 נוסעים בהזמנה מהאפליקציה

שני תדלוקים בחודש מוסיפים שני שקלים לחיסכון, ומורידים את הרף לשבעה חניונים. כיסוי הדוח מוסיף עד 100 שקל בשנה, שהם 8.33 שקל בחודש כשפורסים אותם, ומי שמכניס גם אותו לחשבון מגיע לנקודת האיזון סביב ארבעה חניונים בחודש. הכיסוי הזה ניתן פעם בשנה ובתנאים, ולכן מי שבונה עליו לוקח סיכון.

עכשיו הצד השני של המשוואה. נהג שחונה בכחול לבן כמעט תמיד ומשלם בחניון פעמיים בחודש משלם 45.60 שקל בשנה בעמלות. מסלול סמארט יעלה לו 178.80 שקל בשנה, פער של 133 שקל לרעתו. מסלול סימפל יעלה 118.80 שקל בשנה, ועדיין יקר לו יותר מהעמלות עצמן.

הקו הפשוט לזכור אותו: המסלול משתלם למי שנכנס לחניונים לפחות פעמיים בשבוע, למי שמתדלק דרך האפליקציה באופן קבוע, ולמי שמסיים חניה מאוחר ומשלם על כך. מי שרוב החניות שלו ברחוב ומשלם בחניון פעם פעמיים בחודש מחזיק במנוי שעולה יותר ממה שהוא חוסך. המסלול המשפחתי מחליף את החשבון כשיש שלושה רכבים פעילים, כי 29.90 שקל מתחלקים ביניהם.

המסלול שנפתח לבד

עד 2019 האפליקציה סימנה משתמשים כמצטרפים למסלול בתשלום כברירת מחדל. תובענה ייצוגית הסתיימה בהסדר שבו החברה הפסיקה את ההצטרפות האוטומטית ופיצתה את הלקוחות בהיקף של כשני מיליון שקל. שנים אחר כך המשיכו להגיע תלונות של לקוחות שחויבו ב-9.90 שקל בחודש עבור כל רכב שהוסיפו, ורשות הצרכנות בחנה אותן.

הבדיקה שהמשתמש יכול לעשות אורכת דקה: פירוט החיוב החודשי מגיע במייל, ובאזור האישי באפליקציה מופיע המסלול הפעיל לכל רכב. חיוב חוזר של 9.90 או 14.90 שקל שלא זכור למישהו הוא מסלול שנפתח, ולא עמלת חניה.

• העמלות שאתם משלמים בכרטיס האשראי ולא יודעים עליהן
• שלושה אחוזים על כל שקל בחו״ל: המספר שהופך חופשה ליקרה יותר

מי הבעלים ומאיפה מגיע הכסף

השליטה בחברה מוחזקת בידי משפחת וייל, שהחזיקה בעבר באוסם, דרך חברת פנטוק. בשלהי 2020 מכרה המשפחה 44% מהמניות לקרן תשתיות ישראל, להראל ולאיש העסקים צבי ברק תמורת כ-250 מיליון שקל, לפי שווי חברה של 550 מיליון שקל. המשפחה נשארה עם השליטה.

מודל ההכנסות נשען על שלושה מקורות: עמלה מהרשויות המקומיות ומהפעלות בחניונים, דמי המנוי החודשיים, והרחבה לשירותים שנלווים לנהיגה. ההרחבה הזאת הובילה לניסיון לרכוש את חברת המוניות גט ב-175 מיליון דולר, ורשות התחרות התנגדה. החשש שהוצג היה שחברה שמחזיקה גם בחניה וגם בהזמנת נסיעות תוכל לקשור בין השירותים ולדחוק מהשוק את סלו ואת יאנגו, ובהמשך להעלות מחירים. העסקה ירדה מהפרק.

מה משתבש בפועל

התקלה הנפוצה היא חניה שנשארה פעילה אחרי שהרכב יצא, והחיוב ממשיך לרוץ. הפיצ'ר שסוגר את החניה אוטומטית כשהרכב זז שמור למסלולים בתשלום, ומי שאינו בהם תלוי בתזכורות. בכיוון ההפוך, חניה שהופעלה באיחור של דקות ספורות מספיקה כדי לקבל דוח, והכיסוי במסלול סמארט מוגבל לדוח אחד בשנה ועד 100 שקל.

איפה זה יושב בתוך הוצאות הרכב

מסלול סמארט אנד טייר עולה 214.80 שקל בשנה, והמשפחתי 358.80 שקל. מול העלות השנתית של החזקת רכב בישראל זה סכום שולי, וגם זו הסיבה שהוא נשאר בחיוב החודשי שנים בלי שאיש בודק אותו. הבדיקה הנכונה היא כמה פעמים בפועל שילמתם בחניון בשלושת החודשים האחרונים, ולא כמה פעמים אתם מתכננים.

פנגו היא אפליקציה שמנהלת תשלומים לרשויות ולבתי עסק, ולא כלי להעברת כסף בין אנשים. חלוקת עלות של נסיעה או חניה בין כמה חברים חוזרת להעברות מיידיות בין חשבונות, ושבעה מצבים מהחיים ממפים איזו אפליקציה פותחים בכל מצב. את התמונה המלאה של הארנק שנכנס לטלפון אפשר לראות בסקירת אפליקציות התשלום.

המספר שכדאי לזכור הוא 1.90 שקל. כל תשלום בחניון בלי מסלול פעיל עולה את הסכום הזה, שמונה פעמים בחודש הופכות אותו ל-15.20 שקל, וזה בדיוק הרגע שבו המנוי מפסיק להיות בזבוז ומתחיל להיות חיסכון.