מפרק זמני לעמותת אליצור נתניה שהפריטה את פעילותה המרכזית
העמותה העבירה לפני 20 שנה את ניהול הקאנטרי שלה לידי מרדכי גוסלן, והפרת את התחייבותה לפני ארבע שנים להפסיק את ההתקשרות עימו
חדלות פרעון שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, כרמית בן-אליעזר, מינתה את עו"ד חגית נוב למפרקת זמנית של עמותת אליצור נתניה. המינוי נעשה לבקשת רשמת העמותות, בנימוק שהעמותה לא תיקנה ליקויים חמורים שעלו כבר בשנת 2021 ושאותם התחייבה לתקן באפריל 2022.
הליקוי המרכזי עליו הצביעה הרשמת ב-2021 היה העברה שלא כדין של עיקר פעילותה ונכסיה של העמותה – פעילות קאנטרי - לידי גורם פרטי, מרדכי גוסלן, הפועל באמצעות חברה בע"מ. לטענת הרשמת, גוסלן עשה ועושה שימוש בפעילות העמותה ובנכסיה במשך 17 שנים, תוך שעיקר רווחי הפעילות של הקאנטרי נותרים בידיו ללא יכולת בקרה ופיקוח של הרגולטור. לדבריה, העברת פעילות זו מרוקנת את העמותה מתוכן ומקדמת "הפרטה" של משאבים ציבוריים לטובת גורם פרטי המשיא את רווחיו.
במסגרת תוכנית תיקון הליקויים נדרשה העמותה להשיב לידיה את כל פעילותה, ואם תחליט להיעזר במפעיל חיצוני להפעלת הקאנטרי, עליה לפרסם מכרז בנושא ולעמוד בהנחיית הרשמת, בעיקר בנוגע ליכולת לפקח על השימוש בנכסי העמותה. העמותה נדרשה להפסיק את הפעלת הקאנטרי באמצעות גוסלן ולסיים את ההתקשרות עימו עד 31.10.2022, ולקבל ממנו את כל המידע החשבונאי והאחר הנדרש לצורך הפעלתו השוטפת של הקאנטרי, לרבות באמצעות נקיטת הליכים משפטיים נגדו.
בבקשתה הנוכחית טענה הרשמת, כי העמותה לא פעלה באופן מלא לתיקון הליקויים, לא הפסיקה את ההתקשרות עם גוסלן לא פינתה אותו עד למועד המוסכם והוא עודנו מפעיל את בריכת הקאנטרי. העמותה לא המציאה את מלוא הנתונים החשבונאיים שנדרשה, לא הגישה דיווחים חודשיים אודות נתוני הפעלת הקאנטרי, ומתווה ההתקשרות אותו ביקשה לפרסם במכרז עומד בניגוד גמור להנחיות הרשמת.
העמותה טענה, כי חל שינוי נסיבות מהותי, קיצוני ומכריע השומט כליל את הקרקע תחת בקשת הפירוק, שכן עיריית נתניה הודיעה לה באוגוסט השנה שחכירת הקאנטרי תסתיים ביולי הבא. לדבריה, השבתו הצפויה של המתחם לידי העירייה בתוך חודשים ספורים, הופכת את הליך הפירוק למיותר מבחינה ציבורית ונטול תועלת מעשית. העמותה עמדה בהרחבה על הקשיים בהם הייתה כרוכה הפעלת הקאנטרי, נוכח מצבו הפיזי הירוד, מאפייני פעילותו והרצון לשמור על צביון דתי, ואמרה שמינוי מפרק יהווה גזר דין מוות מבחינתה.
שומט את הקרקע מתחת לקיומה של העמותה
בן-אליעזר בחרה בפתרון חילופי של מינוי מפרקת זמנית. היא אומרת, כי המצב בקאנטרי הוא "ליקוי חמור היורד לשורשו של עניין ושומט את הקרקע תחת קיומה של העמותה ככזו, שכן מדובר, הלכה למעשה, בהפרטה של פעילות העמותה, כאשר פעילות הקאנטרי - שהיא הנכס המרכזי אם לא הבלעדי של העמותה, שהוקצה לעמותה על ידי העירייה נוכח מטרותיה הציבוריות של העמותה ואופייה כגוף ללא כוונת רווח - הועברה לידיים פרטיות שלעמותה ולמוסדותיה אין כל שליטה ואף כל ידיעה אודות פעילותם ומאפייניה".
לדבריה, "במצב דברים זה, וכאשר ההסברים שניתנו על ידי העמותה היו בלתי מניחים את הדעת, אין ספק כי יש בסיס לבקשת הפירוק... אף טענות העמותה ביחס להודעת העירייה על כוונתה שלא להאריך את תקופת ההקצאה, אין בהן כדי לסייע לה, ולא מן הנמנע להוסיף כי רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע לרקע והנסיבות שהובילו להחלטתה הנטענת העירייה. מכל מקום, גם אם אכן התקבלה החלטה כאמור נוכח מצבה של העמותה ושל פעילות הקאנטרי - הרי שמהלך זה לא זו בלבד שאינו שומט את הקרקע תחת בקשת הפירוק, אלא מחזק אותה".
בן-אליעזר מסבירה מדוע למרות הכל היא מסתפקת כרגע במפרקת זמנית: "ראשית, בשלב זה נכונו לעמותה עוד מספר חודשים עד לסיום תקופת ההקצאה, שבמהלכם יש להפעיל את הקאנטרי, לפעול לסיום ההתקשרות עם המפעיל ופינויו מהקאנטרי, ולבוא בנעליו בהפעלת הקאנטרי, וכפי הנראה אף לנקוט נגדו בהליכים המשפטיים. במצב דברים שבו לבעל התפקיד שימונה צפויים לכל הפחות מספר חודשי הפעלה בטרם ניתן יהיה לפרק את העמותה ובהמשך להורות על חיסולה, מצאתי כי נכון יהיה כי בשלב זה המינוי ייעשה עם כל הסמכויות הנדרשות, אך לא תחת מתן צו פירוק בשלב זה.
"שנית, מקובלת עלי באופן עקרוני עמדת העמותה, כי מתן צו פירוק הוא בגדר סעד קיצוני ודרסטי שראוי לנקוט בו לאחר מיצוי חלופות אחרות. אין לכחד, כי ההזדמנויות הרבות שניתנו לעמותה לתיקון הליקויים בהתנהלותה, ואורך הרוח הרב שגילתה הרשמת משך למעלה מארבע שנים לאחר שנחתמה תוכנית תיקון הליקויים, במהלכן גררה העמותה רגליים בתיקון הליקויים - בהחלט תומכים במסקנה כי ייתכן ואין מנוס מפירוק העמותה.
- הסדר בין סיפורט של ארביב לקבוצת ארבל על חוב של 137 מיליון שקל
- מווילה בסביון לכלא הדרים: חייב ייאסר בשל אי עמידתו בתשלומים
"ואולם, מקובל עלי כי בטרם יינתן סעד דרסטי זה, בשים לב לצורך הציבורי לו באה העמותה ליתן מענה, שהוא בגדר תכלית ראויה וחשובה, נכון יהיה כי בעל תפקיד מקצועי, נייטרלי ואובייקטיבי, יבחן את מצבה ואת הפוטנציאל הטמון בהמשך פעילותה בטרם יורה בית המשפט על פירוקה".
