
טראמפ עשה עבור ארה"ב והעולם המערבי יותר מכל נשיא אמריקני אחר מאז רייגן
מגרינלנד ותעלת פנמה, דרך ונצואלה ואיראן ועד להגדלת תקציבי הביטחון של נאט"ו והמרוץ מול סין - טראמפ פועל לשינוי מאזן הכוחות העולמי ולחיזוק מעמדה של ארה"ב. מבקריו מזהירים מפני מדיניות כוחנית ובלתי צפויה, אך כותב המאמר סבור שמאחורי המהלכים מסתתרת אסטרטגיה
ארוכת טווח, שעשויה להציב את טראמפ בשורה אחת עם רונלד רייגן כאחד הנשיאים המשפיעים ביותר על הסדר העולמי
בשנות ה-80, רייגן כנשיא הצליח למעשה למוטט כלכלית את ברה"מ בעקבות יוזמת "מלחמת הכוכבים" שלו וזה סיים בהמשך את "המלחמה הקרה". גם בנוגע לרייגן, שחקן הקולנוע לשעבר, רבים זלזלו. אולם בראייה היסטורית הוא עשה כנראה יותר מכל נשיא אחר למען ארה"ב ולמען העולם החופשי, הדמוקרטי, מאז סיום מלחמת העולם השנייה.
ברמה הגיאו-אסטרטגית טראמפ כנראה עשה כבר עבור ארה"ב והעולם החופשי יותר מכל נשיא אמריקני אחר מאז רייגן והמלחמה הקרה. רבים הימרו ומהמרים נגדו, אך בינתיים לפחות, נראה שבכל אחד מהתחומים שאציין, ידו על העליונה ועדיף לאף מדינה או גורם אחר שלא להמר נגדו (מלבד בבחירות האמצע שם נראה שההפסד הרפובליקני מובטח...).
על רשימת הישגיו עד כה ניתן למנות בקלות את ההשתלטות דה-פקטו על גרינלנד, את הסיפוח דה-פקטו של תעלת פנמה לארה"ב, את השינוי המוחלט של המשטר בונצואלה והפיכתה בפועל לבובה אמריקנית.
בעקבות הפחדותיו ואזהרותיו (והתוקפנות של פוטין) 32 מבעלות בריתה של ארה״ב בנאט״ו התחייבו וכבר החלו להתקדם ליעד של 5% מהתוצר שלהן להוצאות ביטחון (עד שנת 2035).
יותר מ-40 מדינות מהגדולות בעולם, כולל האיחוד האירופי, התחייבו או כבר הורידו מכסים על סחורות אמריקניות.
טראמפ היה הנשיא האמריקני היחיד שהעז לתקוף את איראן, החברה בציר הרשע, ומהווה סכנה לכל העולם. הוא העז ותקף את הגרעין האיראני ואת התעשיות הביטחוניות של איראן (כמובן שכאן ישראל היא שהובילה את המהלך). הוא כעת חונק את יצוא הנפט האיראני ומייצר סנקציות כלכליות עליה, ששום מדינה לא חוותה מאז מלחמת העולם השנייה.
בעיניים ישראליות, החזרת החטופים ע"י טראמפ והעובדה שהוציא אותנו מהבוץ הגיאו-אסטרטגי העמוק והחמור ביותר שהיינו בו מאז מלחמת יום כיפור, רק על זה מגיע לו ששמו יתנוסס באותיות זהב על בניינים בישראל ועשרות רחובות יקראו על שמו. ומה קיבלו מזה העזתים בתמורה? למעשה כלום ושום דבר... .
הוא העביר לאחרונה את "חוק ה-AI". הוא גייס כבר כ-11 טריליוני דולרים להשקעות מרחבי העולם במשק האמריקני. הוא אפילו חונק את בית הדין הבינלאומי בהאג.
מדוע בעצם כל אלו חשובים כל כך? כי אסור לשכוח את משחק השחמט העולמי.
גרינלנד
הלחץ של טראמפ על ממשלת דנמרק הצליח וארה"ב קיבלה לידיה לדורות את ההגנה הביטחונית על גרינלנד. גרינלנד תהפוך למאחז גיאו-אסטרטגי ראשון במעלה לחסימת איומים מצד סין ורוסיה. מדוע? כי שליטה ביטחונית אמריקנית בגרינלנד תאפשר לחסום במקרה חירום את ים הקרח הצפוני ולמנוע מעבר של אוניות מלחמה ואוניות סוחר סיניות ורוסיות משם לאוקיינוס האטלנטי.
- טראמפ ניסה לעצור את האנרגיה הירוקה - והשוק האמריקאי בדרך לשיא חדש
- טראמפ שולל פלישה ונשק גרעיני - אבל בוושינגטון בוחנים תקיפת ענק באיראן
כמו כן מערכות מכ"מ שחיל החלל האמריקני יציב שם יתריעו ביתר קלות ויטפלו באמצעות טילי הגנה בשיגורים פוטנציאליים מרוסיה שהמרחק הקצר ביותר להגעתם לארה"ב הוא מעל הקוטב הצפוני.
תעלת פנמה
כמחצית מהצי האמריקני חונה דרך קבע בנמלים במזרח ארה"ב על חוף האוקיינוס האטלנטי. החצי השני חונה בחוף המערבי, על גדות האוקיינוס השקט. במקרה של מלחמה מול סין, בעקבות פלישה סינית לטאיוואן (הסינית מתכוננים בדיוק לתרחיש כזה – ביוזמתם), לצי האמריקני יהיה הרבה יותר קשה יקר וארוך להעביר אוניות מלחמה ונושאות מטוסים מהצי המזרחי לעזרת הצי המערבי שקרוב לסין, במידה ותעלת פנמה תהיה חסומה.
מדוע שתעלת פנמה תחסם? נשיאים אמריקניים רבים הכירו את התרחיש הזה אך לא טיפלו בו: מזה כמעט 30 שנה (1997) שחברות סיניות מתפעלות את תעלת פנמה לאחר שזכו במכרזים כי נתנו את המחיר הזול ביותר.
במקרה של מלחמה ה-CIA הביע חשש שחברות תפעוליות אלו מצויות תחת מרות בפועל של הצבא הסיני והן תדאגנה לחבל בתעלה ולחסום אותה. טראמפ לחץ קשה על ממשלת פנמה ותפעול התעלה עבר לבסוף לידי חברות מערביות.
ונצואלה בפועל הפכה לבובה אמריקנית
ונצואלה הייתה קוץ בישבן האמריקני מזה שנים רבות. מרכז ודרום אמריקה נחשבות בעיני ארה"ב כ"חצר האחורית" שלה. היא לא רוצה שם מעורבות רוסית. היא לא רוצה שם מעורבות סינית. אך זה בדיוק מה שהיה בונצואלה מאז עלה המשטר הסוציאליסטי-פופוליסטי של צ'אבס בסוף במאה שעברה. זה המשיך תחת שלטון מחליפו - מדורו.
מדורו הפך את ונצואלה לאחד השווקים הגדולים ביותר של רוסיה לייצוא נשק באמריקה הלטינית. הוא רכש מרוסיה ציוד צבאי בשווי מיליארדי דולרים. הוא נתן בסיס קדמי למעורבות סינית ורוסית במדינה. מדורו אירח באופן קבוע יועצים צבאיים ומומחים מרוסיה ומסין, ואפשר להן לבצע אימונים משותפים ולפרוס מערכות טכנולוגיות, כגון מערכות מכ"ם סיניות ושדרוג הגנה אווירית רוסית, קרוב יחסית לגבולות ארה"ב.
משטרו של מדורו שיתף פעולה עם רוסיה וגם עם איראן ברשתות הברחה חשאיות לעקיפת הסנקציות הכלכליות שהטיל המערב.
אך הסיפור הגדול בונצואלה הוא הנפט. מאגרי הנפט המצויים במדינה הם הגדולים בעולם. מדובר בעתודות נפט מוכחות בהיקף של כ-300 מיליארדי חביות.
בשיא, כ-80% מיצוא הנפט הגולמי של המדינה הופנה לסין וזכויות חיפושי נפט הופנו לזכייניות רוסיות.
חטיפתו של הדיקטטור השליט והבאתו למשפט בארה"ב בתחילת השנה, תוך הסכם מאחורי הקלעים עם רודריגז, מחליפתו של מדורו, הביאו לארה"ב ניצחון בנוק-אאוט.
כעת, השלטון החדש פועל במהירות לנרמול היחסים עם ממשל טראמפ ולקידום הסכמי נפט ושיתוף פעולה כלכלי עם חברות אמריקניות, תוך התנתקות מסין ורוסיה.
אפילו ישראל נהנית. נפט משם החל להגיע אלינו, לאחר שנים רבות של חרם.
דרך אגב, הפרויקט הבא של טראמפ זו קובה, כמעט המדינה הקומוניסטית האחרונה שנשארה על הגלובוס. קובה מקורבת מאד לסין ורוסיה וסמוכה פיזית לחופי ארה"ב. הוא כבר חונק אותה - הצי האמריקני מפעיל מצור ימי והלחץ על אספקת הנפט אליה פוגע בקובה קשות. טראמפ רוצה שם בחירות חופשיות וניתוק מסין ומרוסיה.
מדינות נאט״ו התחייבו ש-5% מהתוצר שלהן יצא על הוצאות ביטחון
מבחינת ארה"ב מדובר בתוצאה שעוזרת לפחות לשני גורמים גיאו-אסטרטגיים כבדי משקל ביותר. הראשון הוא שמדינות אירופה תפסקנה להסתמך רק עליה מול רוסיה ולתת להן להתחיל לעזור לעצמן כמה שיותר. פוטין כה מפחיד אותן וטראמפ גם כה הצליח להבהיל אותן בכך שהודיע שיוציא כוחות צבא אמריקניים מאירופה שהן התחייבו, כולל הסרבניות הגדולות ביותר (ספרד) לעשות כדרישתו של טראמפ. 32 מדינות נאט״ו התחייבו ש-5% מהתוצר שלהן יצא על הוצאות ביטחון.
בכך קטן במשהו הצורך של העמסת הגנת אירופה על ארה"ב ומאפשר לה בעתיד הפניית משאבי צבא גדולים יותר מול האויב החשוב והמטריד יותר - סין.
הגורם השני שפועל לטובת ארה"ב הוא שמהיותה יצואנית הנשק הגדולה בעולם (42% מהשוק העולמי) היא כבר נהנית מאד מהביקושים הגדלים. על אף שמדינות אירופאיות רבות החליטו לעשות ככל יכולתן לייצר מקומית, עדיין לוחות הזמנים הלוחצים והפחד מפוטין מאלצים אותן לקנות מארה"ב. דרך אגב, ישראל, בתסריט אירועים מפתיע ובלתי צפוי, היא כנראה הנהנית הגדולה ביותר מהמהלך הזה.
מערכות ההגנה האווירית של ישראל, מערכות הגנת השריון שלה, מכ"מים, כטב"מים ועוד נחשבים מהטובים בעולם והיקף העסקאות הביטחוניות בעקבות המהלך של טראמפ גרם לביקושי עתק שהופנו גם לתעשיות הביטחוניות שלנו (ב-2025 עלינו לנתח של כמעט 8% משוק האמל"ח העולמי).
תקיפת איראן
עבורנו הישראלים, אין צורך להרחיב בנקודה זו. אך טראמפ באירוע הזה מנסה לנתק את איראן מציר הרשע, לא פחות. על מצר הורמוז האמריקנים כבר כמעט השתלטו ומנוף הלחץ העיקרי של איראן כמעט ואיננו (על אף שהם כעת מנסים לעשות זאת דרך החות'ים) ויש להחזיק לטראמפ אצבעות.
שחרור החטופים
עבורנו הישראלים, אין צורך להרחיב בנקודה זו.
חוק ה-AI
מה שמכונה לעיתים "חוק ה־AI של טראמפ” הוא בעיקר מדיניות שמטרתה להאיץ את פיתוח הבינה המלאכותית בארה״ב, להקל רגולציה ולמנוע מכל מדינה בארה״ב לקבוע כללים שונים. מדובר בשילוב של תוכנית פעולה, צווים נשיאותיים והמלצות לחקיקה - ולא בחוק מקיף אחד. הרעיון הכלכלי של טראמפ הוא שחברה אמריקנית שמפתחת מערכת AI צריכה לפעול לפי מסגרת ארצית פשוטה יחסית, כדי שתוכל להתפתח במהירות ולהתחרות בסין.
בתחום מרכזי הנתונים התקנות מבקשות להקל על הקמת תשתיות וייצור חשמל ובמקביל למנוע גלגול עלויות אלו על משקי הבית. לצד ההקלות, המסגרת מציעה גם הגנה על ילדים, מאבק בהונאות ובהתחזות, הגנה על יוצרים והכשרת עובדים.
גיוס כספים והשקעות לכלכלה האמריקנית
במסגרת מסעותיו בעולם ולחציו על מדינות התלויות בו (בראשן סעודיה, טאיוואן והמפרציות) טראמפ קיבל התחייבויות (שברור שלא כולן תמומשנה) להסכמי סחר והשקעות בסכומי עתק בהיקף כ-11 טריליוני דולרים.
מזה: מדינות התחייבו להשקיע ברכישות וסחר עם ארה"ב 5.8 טריליוני דולרים. עוד 4.2 טריליוני דולרים התחייבויות השקעה מחברות ענק בשבבים, AI, דאטה סנטרים, דיפנסטק, עוד 450 מיליארדי דולרים בתרופות וביוטק ועוד 400 מיליארדי דולרים באנרגיה.
הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".
- 1.יכל לעשות הרבה טוב אך גם הרבה רע תלוי איך קם בבוקר (ל"ת)עושה חשבון 18/10/2026 09:26הגב לתגובה זו