בעל דירה בטבריה תבע 39 אלף שקל משוכרת שביטלה חוזה - ויחזיר לה 3,400
שוכרת שביטלה חוזה שכירות בטבריה שבועיים אחרי שקיבלה את המפתח תקבל בחזרה את 3,000 השקלים ששילמה, ועוד 400 שקל. בעל הדירה דרש ממנה בתביעה נגדית 39 אלף שקל על אובדן שכר דירה, פרסום ועגמת נפש, והתביעה שלו נדחתה. הרשמת הבכירה רולא חמאתי מבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה קבעה שהודעת וואטסאפ אחת שלו, "אשחרר אתכם מהחוזה", הספיקה כדי לסיים את ההתקשרות בהסכמה.
החוזה נחתם ב-1 ביוני 2026, לשנה, תמורת 3,500 שקל בחודש. את החוזה חתם ירון אליהו, אביה של בעלת הדירה. בני הזוג ששכרו אותה העבירו לו 3,000 שקל כשכר דירה לחודש הראשון, ולפי עדותו של אליהו קיבלו הנחה של 500 שקל "בגלל שזה התחלתי". אין מחלוקת שהשוכרת מוכרת בביטוח לאומי כבעלת נכות נפשית בשיעור 40%.
מה נכתב בוואטסאפ ב-13 ביוני?
ב-13 ביוני כתבה השוכרת לבעל הבית שהיא מבטלת את החוזה בגלל מצבה הנפשי ושאין לה יכולת לעמוד בהתחייבויות. התשובה שלו הגיעה מהר: "מחר בבוקר... אגיע... תפנו את המוצרים שלכם... אקח מפתחות... אשרי". היא השיבה: "סבבה מעולה מחר נפנה את הדברים שלנו את הארגזים ואחרי צהריים אני יבוא אישית להחזיר לך את המפתח". למחרת בבוקר כתב לה: "בוקר טוב... נכנסתם ב-1/6 ושילמתם כמובן אין שום טעות סופר... אבל אשחרר אתכם מהחוזה". הוא גם ביקש ממנה לשלוח פרטי חשבון בנק, ובהודעה אחרת כתב "תשלח לי את פרטי חשבון זה, שנעשה לכם העברה".
ההעברה לא הגיעה. לפי השוכרת, אחרי שקיבל את המפתחות אליהו שינה כיוון, סירב להחזיר את הכסף, טען לנזקים ודרש פירעון של שטר חוב על 50 אלף שקל שבני הזוג חתמו עליו כערבות. היא טענה שהעלה טענות שקריות לנזק כדי להפעיל לחץ ולקבל מהם עוד כסף, ותבעה 11,500 שקל: החזר של 3,000 שקל, 2,000 שקל על ימי עבודה, 2,500 שקל על הכנת התביעה, 1,000 שקל על מכתב התראה של עורך דין, 400 שקל על תמלול שיחות ו-2,600 שקל על עגמת נפש.
הסכמה לבטל או הפרה של השוכרים?
אליהו ובתו טענו שהדירה נמסרה ראויה למגורים, ושהשוכרים הם שהפרו את החוזה כשהודיעו אחרי 15 יום שהם עוזבים. לדבריהם, הוא פעל בתום לב, הסכים לביטול כדי לצמצם את הנזק ולא ויתר על זכויותיו. בתביעה הנגדית דרשו 39 אלף שקל על אובדן דמי שכירות, חודש של חיפוש שוכר חדש, פרסום, הוצאות משפט ועגמת נפש. עוד טענו שבן הזוג של השוכרת לא סיפר להם בזמן החתימה שהוא נמצא בהליך חדלות פירעון. בדיון אישר בן הזוג שזה אכן המצב, ושמו נמחק מהתביעה. נשארה רק תביעת השוכרת.
בשאלת המועד דווקא בעל הבית צדק. השוכרת טענה שהשכירות הייתה אמורה להתחיל ב-1 ביולי ושאליהו רשם בחוזה "בחוסר תום לב" את 1 ביוני. הרשמת לא קיבלה את זה. "קבלת המפתח והשארת הציוד בדירה במשך 13 ימים הן אינדיקציות לכך שהמושכר נמסר לשוכרת והועמד לחזקתה", כתבה. הביטול הגיע אחרי שהחוזה כבר נכנס לתוקף.
אבל ההתכתבות הכריעה את השאלה המרכזית. הרשמת הזכירה שעקרון חופש החוזים מאפשר לצדדים להסכים גם על ביטול החוזה, ומהודעות הוואטסאפ עולה שזה מה שקרה. בעל הבית כתב במפורש שהוא משחרר את השוכרים, ביקש פרטי חשבון כדי להעביר כסף ולא דרש באותו רגע תשלום על התקופה שבה הדירה הייתה בידיהם. רק אחר כך, כשניסה להגיע לפשרה, ביקש לקזז חלק מהסכום. "לא התקבלה הצעה החדשה של הנתבע על ידי התובעת לקזז מהסכום שעליו לשלם פיצוי כלשהו, ועל כן אין לומר כי התגבש הסכם חדש", קבעה. מכאן שהבטחת ההחזר המקורית נשארה בתוקף, והתביעה הנגדית נדחתה.
על מה השוכרת לא קיבלה פיצוי?
רוב רכיבי התביעה נפלו. הוצאות של עורך דין ומכתב התראה לא נפסקים בדרך כלל בהליך של תביעות קטנות, שנועד להתנהל בלי ייצוג, והרשמת לא מצאה כאן נסיבות מיוחדות. על ימי העבודה לא הוצגה שום ראיה. גם עגמת נפש לא נפסקה: הרשמת כתבה שהשוכרת הודיעה על הביטול "מטעמים אישיים שלה לאחר שקיבלה חזקה בדירה". את 400 השקלים על תמלול השיחות היא כן קיבלה, כי התמלול היה רלוונטי להוכחת ההסכמה.
שטר החוב של 50 אלף שקל, שבעל הבית דרש לממש, לא הוכרע בהליך הזה כי איש לא הגיש תביעה על בסיסו. צ'קים ושטרות ביטחון בחוזה שכירות נועדו להבטיח את התחייבויות השוכר, ובמקרה הזה השאלה מה יעלה בגורל השטר נשארה פתוחה.
- "מחירי הדירות ירדו בעשרות אחוזים" - על ההבטחה שלא תתקיים
- חודש בין שתי דירות: כמה באמת עולה פער תאריכים, ומה החלופות הזולות
אליהו ובתו ישלמו לשוכרת 3,400 שקל תוך 30 יום ועוד 200 שקל הוצאות משפט. התביעה הנגדית שלהם הייתה גדולה כמעט פי 11 מהסכום הזה.
