חולה סרטן ויתר על חלקו בבית תמורת מחיקת חוב מזונות, התחרט - וישלם 40 אלף שקל
גבר חולה בסרטן ריאות, שהגיע לדיון על כסא גלגלים, העביר לגרושתו את כל זכויותיו בבית המשותף שלהם, ובתמורה היא ויתרה על חוב מזונות של יותר מ-326 אלף שקל. כעבור שנתיים ביקש לבטל את ההסכם. בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הערעור שלו וחייב אותו לשלם לה 40 אלף שקל הוצאות, אחרי שכבר חויב ב-25 אלף שקל בבית המשפט לענייני משפחה.
השניים נישאו ב-1980, התגרשו ב-2009 ולהם 12 ילדים. הם היו בעלים משותפים של בית מגורים עם שתי יחידות דיור מושכרות, וניהלו ביניהם הליכים משפטיים במשך שנים. האיש לא שילם את המזונות שנפסקו נגדו ב-2007, והגרושה פתחה נגדו תיק בהוצאה לפועל. לפי הרישומים שם, ב-2020 עמד החוב שלו כלפיה על 326,349 שקל, החוב לביטוח הלאומי על 376,993 שקל, ומעבר לזה נצברו על שמו חובות נוספים של יותר מ-717 אלף שקל. בתיק האיחוד הוא שילם כ-150 שקל בחודש.
ב-2019 הגישה האישה תביעה לפירוק השיתוף בבית ותביעה לגבות מזונות עבר של 205 אלף שקל. יום לפני הדיון, ביוני 2020, ביקשה עורכת הדין שמונתה לו מטעם הסיוע המשפטי להשתחרר מהייצוג. היא כתבה שמדובר "בהסכם חד צדדי" ושהיא לא מוכנה "ליתן יד להסכם כזה", וציינה שהלקוח שלה מקבל טיפולים כימותרפיים.
"אני הצעתי את ההסדר"
בית המשפט לא שחרר אותה, והיא הגיעה לדיון. שם אמרה בגלוי: "אני מכבדת את רצונו כמובן, אבל ההסכם הזה נעשה די במחטף. אני לא ידעתי עליו כלום". עורך הדין של האישה אמר באותו דיון שהבית שווה כ-2 מיליון שקל ושהחוב בהוצאה לפועל עומד על כ-800 אלף. אחד הבנים הציג אישור של רופאת המשפחה, שלפיו אביו "צלול, מתמצא בזמן ובמקום". האיש עצמו אמר לשופטת: "אני הצעתי את ההסדר".
ההסכם קבע שהאיש מעביר לגרושה את כל זכויותיו בבית, והיא מוותרת על חוב המזונות, סוגרת את תיק ההוצאה לפועל ומבטלת את הליכי הגבייה. עוד נכתב בו שההעברה "לא תהיה ניתנת לביטול בכל מקרה". השופטת ורד שביט פינקלשטיין הקריאה לצדדים את ההסכם, ואחרי ששניהם הצהירו שהבינו אותו וחתמו מרצון, נתנה לו תוקף של פסק דין.
מה השתנה אחרי שנתיים?
בפברואר 2022 ביקשה האישה צו מניעה שימנע מהגרוש להיכנס לבית. כחודשיים אחר כך הגיש האיש תביעה לבטל את ההסכם. הוא טען שהיה במצב גופני ונפשי קשה אחרי אשפוז של 12 יום, שהיה תלוי לגמרי בילדיו, ושהנתונים שהוצגו לבית המשפט היו שגויים. לפי שמאות שהציג, הבית היה שווה 4 מיליון שקל ולא 2 מיליון, וחלק גדול מהחוב היה לביטוח הלאומי, חוב שהגרושה בכלל לא יכלה למחול עליו. לדבריו חתם רק כי ילדיו הבטיחו לדאוג לו לקורת גג ולפרנסה כל ימיו, והאישה הפרה את ההסכם כשגבתה ממנו עוד 40 אלף שקל בהוצאה לפועל.
בערעור, שהגיש באמצעות עו"ד איתי ברדה, נטען כי "לא יעלה על הדעת כי אדם סביר יבקש לוותר על כל רכושו בתמורה לכלום". עוד נכתב שם שהוא סמך על ילדיו, "אותם ילדים שלא הזמינו אותו לחתונותיהם וכל שהוא מבקש זה קרבתם אליו בחזרה".
האישה, שיוצגה על ידי עו"ד שמעון מלכה, השיבה שאחרי שנים של התדיינות כל הנתונים היו ידועים לשני הצדדים, ושגם אם הבית שווה 4 מיליון שקל, על חלקו של האיש רבצו עיקולים של 1.4 מיליון. לפי החישוב שלה, אילו נמכר הבית היו נשארים לו כ-600 אלף שקל, ומהם היה צריך לשלם עוד כ-200 אלף על מזונות העבר. היא טענה שדווקא הוא הפר את ההסכם: המשיך לגבות מהשוכרים 7,800 שקל בחודש ולא העביר לה אותם, ולכן חזרה לגבות בהוצאה לפועל. ההסכם עצמו, הדגישה, לא נקב בשווי הבית או בגובה החוב.
מה אמרו הילדים על הדוכן?
העדויות של הילדים, שהאב עצמו ביקש לזמן, פעלו נגדו. הם העידו שהיוזמה להסכם הייתה כולה שלו, ושהבטיחו לו עזרה בטיפולים הרפואיים, לא תמיכה כספית. אחד הבנים סיפר שהדפיס לאביו את ההסכם והקריא לו כל סעיף, ושאביו כנראה "רצה לסיים עם הסיפור". על הטענה שהבטיח לממן אותו אמר: "אבא שלי צריך כסף ממני? הוא יש לו ברוך ה' מספיק כסף". בית המשפט לענייני משפחה קבע שגרסת האב "נסתרה כליל מעדויות ילדיו".
- העביר לאשתו את כל הדירות כדי להציל את הנישואין - ההסכם בוטל והיא תשלם 70 אלף
- משכה 200 אלף שקלים לאמה - וזה סימן את סוף הנישואים
השופט נפתלי שילה, שכתב את פסק הדין בהסכמת השופטים עינת רביד ויחזקאל אליהו, ציין שהאיש לא ביקש למנות מומחה רפואי שיבדוק את מצבו בזמן החתימה, ושבלי חוות דעת כזו הוא לא עמד בנטל להוכיח שלא היה כשיר. הוא הצביע גם על סתירה בגרסה: מצד אחד האיש טוען שלא הבין על מה חתם, ומצד שני שרצה בהסכם בגלל ההבטחה של ילדיו. על ההבטחה עצמה כתב: "תרופתו של המערער אינה באמצעות ביטול ההסכם אלא באמצעות הגשת תביעה כנגד הילדים שהבטיחו לו הבטחות שונות ולטענתו לא קיימו את הבטחותיהם". ההבטחה לא מופיעה בהסכם, וגם לא נטען שהאישה ידעה עליה.
כמה קשה לבטל הסכם שקיבל תוקף של פסק דין?
מאוד. הסכמים בין בני זוג, כמו הסכם ממון שכבר לא מבטיח ודאות מוחלטת, נבחנים שוב ושוב בבתי המשפט, אבל מי שמבקש לבטל הסכם שאושר בפני שופט צריך לעמוד בנטל ראייה גבוה. שילה הזכיר שלפי חוק החוזים, ביטול צריך להיעשות תוך זמן סביר, והאיש פנה רק שנתיים אחרי האישור ורק אחרי שהגרושה ביקשה צו מניעה. הוא ציטט מפסק דין קודם שלו: "מי שחותם על הסכם, חזקה שקרא אותו והבין אותו". לדבריו, אם אפשר היה להתנער מהסכם כזה בטענות מהסוג הזה, הליך האישור היה הופך ל"חוכא ואטלולא".
שילה הוסיף שההסכם גם לא קיפח את האיש. כבר בערכאה הראשונה נקבע שבפועל האישה קיבלה נכס מכביד, שעליו רובצים חובות גבוהים, ולא תוכל למכור אותו בלי לפרוע אותם. בתיק אחר שהגיע לבתי המשפט, גבר ניסה להעביר את כל רכושו לאשתו בהסכם ממון רגע לפני שהנושה הגיע. כאן התמונה הפוכה: הנכס עבר לגרושה, והעיקולים עברו איתו.
גם הטענה שהשופטת שאישרה את ההסכם היא זו שדחתה את התביעה לבטל אותו לא שכנעה את המחוזי. בבית המשפט לענייני משפחה חל הכלל "שופט אחד למשפחה אחת", כתב שילה, ופגמים כמו הטעיה בדרך כלל לא נחשפים ברגע האישור.
הערובה שהאיש הפקיד כשהגיש את הערעור, יחד עם הפירות שלה, תועבר לגרושה על חשבון 40 אלף השקלים.
