ברודקום, ורייזון ויונייטדהלת' חוסמות מסחר בטוקנים על המניות שלהן
תשע חברות אמריקאיות גדולות, ובהן ברודקום, ורייזון, יונייטדהלת' ואפלוביין, הודיעו שהן מתנגדות למסחר במניות שלהן כטוקנים דיגיטליים בזירה החדשה של OKXICE. מאחורי הזירה עומד מיזם משותף של בורסת הקריפטו OKX ושל ICE, החברה שמחזיקה את בורסת ניו יורק. ההתנגדויות נרשמו השבוע בעדכון שהזירה פרסמה, ולפי הכללים החדשים בארה"ב, התנגדות כזו מספיקה כדי לחסום את המסחר בטוקן של החברה.
הכללים האלה בני חודש בסך הכול. רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) אישרה מסגרת ניסיונית לחמש שנים, שפותחת את הדרך למסחר במניות על בלוקצ'יין. לפי המסגרת, גוף חיצוני יכול להנפיק גרסה דיגיטלית של מניה בלי לבקש את רשות החברה, אבל הזירה חייבת להודיע לה מראש. מרגע קבלת ההודעה יש לחברה 30 יום להגיש התנגדות בכתב, ואם הגישה - הטוקן שלה יורד מהרשימה. הטוקן אמור להעניק בדיוק את אותן זכויות של מניה רגילה, כולל דיבידנד והצבעה באסיפה.
הרשימה המקורית של OKXICE, שהוגשה בתחילת החודש, כללה 63 מניות. לצד ענקיות כמו אנבידיה, אפל, מיקרוסופט וטסלה הופיעו בה גם חברות מעולם הקריפטו, כמו קוינבייס, רובינהוד וסירקל. הזירה מתכננת מסחר גם בסופי שבוע, 24 שעות ביממה, על רשת הבלוקצ'יין X Layer, כשכל מניה נסחרת מול מטבעות יציבים הצמודים לדולר כמו USDC ו-USDT. מועד ההשקה טרם נקבע. ICE רכשה מוקדם יותר השנה מניות מיעוט ב-OKX לפי שווי של כ-25 מיליארד דולר, ומאוחר יותר הקימו השתיים את המיזם בחלוקה שווה.
למה חברות ציבוריות מסרבות? בעיקר משום שמבחינתן אין בזה תועלת. המסחר בטוקנים מכניס כסף לזירה ולמנפיק, השליטה בהנפקה נמצאת בידי גוף חיצוני, והחברות חוששות ממחיר שיתנהג אחרת מהמניה בבורסה. בזירות האלה המחיר נקבע לפי היחס בין הנכסים במאגר הנזילות, ובשעות שבהן וול סטריט סגורה, כשהמחזור דליל, הוא עלול להתרחק מהמחיר הרשמי. מחיר כזה, שנקבע בסוף שבוע על בסיס מסחר קטן, עשוי לשדר לשוק איתות מטעה על החברה.
הרגולטור ניסה לצמצם את הסיכון הזה בתקרות. במניות הגדולות, אלה שבמדד S&P 500 ובראסל 1000, זירה יכולה להציע עד 75 מניות, והמסחר בכל טוקן מוגבל לרבע אחוז מהמחזור היומי הממוצע של המניה בחודש הקודם. במניות הקטנות יותר התקרה גבוהה פי עשרה, 2.5% מהמחזור, ועד 250 מניות. חריגה חוזרת מהתקרה מחייבת השהיה של שלושה חודשים במסחר באותה מניה.
הוויכוח הזה התחיל עוד לפני שהכללים נכנסו לתוקף. כבר בקיץ התלהט הוויכוח על הפיכת מניות לטוקנים בניגוד לרצון החברה, כשרובינהוד מכרה ללקוחות באירופה טוקנים על מניות של כ-190 חברות אמריקאיות, ולפחות אחת מהן פנתה לעורכי דין. ההבדל עכשיו הוא שבארה"ב יש לחברות כלי מוסדר לסרב, והן מתחילות להשתמש בו.
בשוק, ההתנגדויות הגיעו בשבוע קשה למניות הקשורות לקריפטו ולטכנולוגיה. ביום שישי ירדה קוינבייס בכ-5.8% לכ-173 דולר, רובינהוד איבדה כ-4.9% וירדה מתחת ל-100 דולר, וברודקום נחלשה ב-4.5% לכ-329 דולר, על רקע מכירות רחבות במניות השבבים. מניית ICE דווקא עלתה בכ-2% לכ-161.6 דולר. הביטקוין נסחר בסוף השבוע סביב 81.6 אלף דולר.
ישראלים שמחזיקים מניות אמריקאיות דרך הבנק או בית ההשקעות ירגישו את השינוי, אם בכלל, בעוד זמן רב. הזירות לפי המסגרת החדשה חייבות להיות גופים אמריקאיים, לאמת את זהות הסוחרים ולעמוד בדרישות הסנקציות והלבנת ההון, והן רשאיות לקבוע בעצמן מי מורשה לסחור. מסחר בסופי שבוע עשוי לעניין במיוחד מי שרוצה להגיב לחדשות שמתפרסמות בין סגירת וול סטריט ביום שישי לפתיחה ביום שני.
שאר החברות ברשימה, ובהן אנבידיה ואפל, עדיין בתוך חלון 30 הימים, שנסגר בשבועות הקרובים. כל התנגדות נוספת תקטין את מספר המניות שהזירה תוכל להציע ביום ההשקה.
