דיזנהאוז לא בדקה ויזה לפפואה גינאה החדשה - ותחזיר לזוג 13,299 שקל
לירז חי ורונן בנימין קופיטו יצאו בספטמבר 2022 לשבתון של לירז באוסטרליה, במסלול ארוך שהזמינו דרך סוכנות הנסיעות דיזנהאוז: ישראל, דובאי, מנילה, פפואה גינאה החדשה ומשם לבריסביין. הם נתקעו במנילה שלושה ימים, ואז לא הורשו לעלות לטיסה לפפואה כי לא הייתה להם ויזה. בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב קבע שהסוכנות הייתה צריכה לבדוק את זה, וחייב אותה להחזיר להם 13,299 שקל על הטיסה החלופית, ועוד 600 שקל הוצאות.
השופט ערן גלברד כתב: "לא יכולה להיות מחלוקת כי לסוכנות נסיעות קיימת אחריות לבדוק את הצורך בהוצאת ויזה למדינה זרה אליה טס לקוח שרכש כרטיס טיסה באמצעותה".
איך שלושה ימים במנילה הפכו לבעיית ויזה?
בלילה שלפני היציאה הודיעה נציגת הסוכנות לזוג שאי אפשר לעבור במנילה מטרמינל 1 לטרמינל 3, שממנו הייתה אמורה לצאת טיסת ההמשך. ההנחיה הזו הגיעה לסוכנות רק יום לפני, והיא הוצגה בבית המשפט. בגללה הזוג המתין במנילה כשלושה ימים לטיסה חלופית. במסלול המקורי ההמתנה בפפואה הייתה קצרה ולא חייבה ויזה. בטיסה החלופית ההמתנה שם התארכה, וכשהגיעו לשער התברר שבלי ויזה הם לא עולים.
הם קנו, שוב דרך הסוכנות, טיסה לסידני ומשם לבריסביין, ב-20,410 שקל. את הכרטיס שלא נוצל, 7,111 שקל, קיבלה בחזרה האוניברסיטה של לירז. הזוג תבע את ההפרש ועוד 2,000 שקל עוגמת נפש. בדיון ויתרו על 1,692 שקל של ארבעה לילות במלון באוסטרליה שהפסידו, אחרי שקיבלו את טענת הסוכנות שההפסד נגרם בגלל הקורונה, וגם על הטענה שהמזוודות הגיעו באיחור של יומיים, שהיא באחריות חברת התעופה.
מה טענה דיזנהאוז?
הסוכנות הזכירה שהמסלול המסובך נבנה לפי צרכים אישיים של הזוג וסוכם כשבוע לפני הטיסה, בסוף תקופת הקורונה, כשההנחיות השתנו כמעט מיום ליום. לדבריה, "לעיתים ההנחיות שפורטו באתרי האינטרנט השונים, של חברות התעופה או של רשויות שדות התעופה, היו שונות מההנחיות שקוימו בפועל בשדות התעופה השונים". היא טענה שבאותה תקופה אפשר היה להיכנס לפפואה עד 24 שעות בלי ויזה. הזוג טען שהגבול הוא שמונה שעות, ושכך היה שנים לפני הטיסה וגם אחריה. אף צד לא הביא אסמכתה, והסוכנות הוסיפה שהתביעה הוגשה שנים אחרי הטיסה ולכן קשה לאתר את ההנחיות מאז.
השופט הכריע לפי השאלה מי צריך להוכיח. "יובהר כי הנתבעת לא טענה שהיא בדקה אם יש צורך בהוצאת ויזה לפפואה לצורך נסיעתם של התובעים, אלא אמרה בדיון היום כי למיטב ידיעתה לא היה צורך להוציא ויזה", כתב. "משעה שהחובה חלה על הנתבעת, ומשטענת הנתבעת היא כי ההנחיות שונו בתקופת טיסת התובעים, הנטל להוכיח טענה זו מוטל עליה. הנתבעת לא עמדה בנטל זה". לדבריו, הסוכנות לא בדקה את עניין הוויזה לא לפני הטיסה וגם לא בשלושת הימים שבהם הזוג חיכה במנילה.
למה לא נפסקה עוגמת נפש?
כאן הסוכנות קיבלה מחמאה. "לא נעלמה מעיניי העובדה כי נציגת הנתבעת עמדה בקשר רציף עם התובעים ופעלה ללא לאות לשם פתרון הבעיות שנוצרו בטיסתם", כתב השופט, כולל רכישת הכרטיס החלופי לסידני. לכן, וגם בגלל המסלול המורכב והתקופה, דחה את הדרישה ל-2,000 שקל.
זו לא הפעם הראשונה שסוכנות נסיעות משלמת על פרט שלא נבדק. במקרה אחר סוכנות פספסה בעיה בדרכון, והסבתא נשארה מאחור. בעניין אחר קבע החודש בית המשפט העליון שסוכנות נסיעות לא תגבה עמלה על החזר דמי טיסה.
מי שמזמין מסלול עם כמה עצירות כדאי שיבדוק בעצמו, מול אתרי הרשויות של כל מדינת מעבר, כמה זמן מותר לשהות בה בלי ויזה, ושיחזור על הבדיקה אם הטיסות משתנות. בתיק הזה כל העניין התחיל ממעבר בין טרמינלים שנסגר יום לפני הטיסה.
הסכומים צריכים להיות משולמים בתוך 30 יום. דיזנהאוז יכולה לבקש רשות ערעור לבית המשפט המחוזי באותו פרק זמן.
