הרובוטים בדרך לבית: מ-5,000 עד 100 אלף דולר - מי באמת יודע לנקות ולקפל כביסה

שני רובוטים נכנסים לדירה, אחד מהם מחזיק שואב אבק והשני מתקרב למשטח העבודה במטבח. הם מסתובבים בין הרהיטים, מנקים את הרצפה, מעבירים מטלית על השיש ומנסים לבצע את המטלות שבני הבית מעדיפים לדחות. אלא שכשהם מגיעים למדיח הכלים ולכביסה, העניינים מסתבכים. הרובוטים מתקשים לאחוז בכלים ולהכניס אותם למדיח, וקיפול בגדים מתברר כמשימה מורכבת בהרבה מכפי שנראה בסרטוני ההדגמה. מאחורי הקלעים יושבים מפעילים אנושיים עם משקפי מציאות מדומה, שמכוונים אותם מרחוק. כך תיאר עיתונאי אמריקאי אחר צהריים עם שני רובוטים של טאו רובוטיקס, שעלותם מוערכת בעשרות אלפי דולרים כל אחד, ובכל זאת הם עדיין מתקשים במטלות שעוזרת בית מנוסה עושה במהירות ובקלות.

הניסוי הזה ממחיש את הפער בין ההתקדמות המרשימה ברובוטיקה לבין המוצר שהצרכנים באמת מחכים לו. בשנים האחרונות הרובוטים למדו ללכת, לרוץ, לעלות במדרגות, להרים ארגזים ואפילו לבצע תנועות שדורשות שיווי משקל מדויק. אבל בית רגיל הוא סביבה מסובכת בהרבה ממעבדה או ממפעל. כוס זכוכית דורשת אחיזה שונה ממגבת, מגירה שנפתחת קשה מצריכה כוח משתנה, ובכל בית הרהיטים, הארונות והכלים נמצאים במקומות אחרים. אפילו הכנסת צלחת למדיח מחייבת את הרובוט לזהות את החפץ, להעריך את משקלו, למצוא לו מקום ולהניח אותו בעדינות.

וזה בדיוק השוק שחברות הטכנולוגיה הגדולות ומאות חברות צעירות מנסות לכבוש. הרעיון הוא מכונה שתנקה, תסדר, תקפל כביסה, תכין אוכל פשוט, תביא חפצים ואולי בעתיד גם תסייע לאנשים מבוגרים. המחירים כבר מתחילים לרדת, ובחלק מהדגמים הם מתקרבים למחיר של מכונית קטנה. אבל ההבדלים בין המוצרים גדולים, והמחיר מספר מעט מאוד על היכולת האמיתית שלהם.

טאו רובוטיקס מסן פרנסיסקו פועלת במודל מעניין. במקום למכור למשפחה רובוט יקר, היא מציעה שירות ניקיון באמצעות רובוטים בתעריף של כ-30 דולר לשעה לרובוט, בשלב זה בהזמנה בלבד. הרובוטים שלה מבוססים על דגם G1 של יוניטרי הסינית, שעבר התאמות לניקיון ביתי.

הרובוטים מצוידים במצלמות, במערכות תנועה ובזרועות שמאפשרות להם להחזיק אביזרי ניקיון ולהעביר אותם ממקום למקום. הם מסוגלים לשאוב ולנגב, אבל בעבודות מורכבות יותר הם עדיין נעזרים במפעילים אנושיים. המפעיל רואה את סביבת העבודה דרך המצלמות, מדריך את הרובוט ומתקן טעויות. החברה משתמשת במידע שנאסף בכל ביקור כדי לאמן את המערכות ולשפר את הביצועים.

מבחינת הלקוח, זה שירות שמזכיר הזמנת עוזרת בית, רק שמגיעה מכונה. מבחינת החברה, כל ביקור בבית מספק ניסיון מעשי ומידע שיכול לשפר את הדורות הבאים. השירות שניתן היום עוזר לממן את פיתוח הרובוטים של מחר.

אלא שהמפעילים מרחוק משנים גם את החשבון הכלכלי. החברה צריכה לממן את הרובוט, את התחזוקה, את התקשורת ואת האנשים שמסייעים לו. כדי להגיע לרווחיות של ממש, הרובוט יצטרך לבצע יותר משימות בכוחות עצמו. כשהמפעיל יידרש להתערב פחות, אפשר יהיה להפעיל כמה רובוטים במקביל ולהוזיל את השירות.

כמה עולים הרובוטים שכבר אפשר להזמין?

דווקא יוניטרי הסינית מציגה כיום כמה מהמחירים הנמוכים בשוק. באתר המכירות הרשמי שלה דגם R1 Air מתחיל ב-4,900 דולר, ו-R1 הרגיל ב-5,900 דולר. אלה רובוטים קומפקטיים, בגובה של כ-1.23 מטר, עם יכולות תנועה מתקדמות ומערכות שמאפשרות למפתחים לאמן אותם לפעולות שונות.

רובוטי G1 של יוניטרי בקרב ראווה בסין (צילום: רשתות חברתיות)

• הבינה לא משחררת: היא כותבת ספרים, אנחנו מקפלים כביסה - מה השתבש בדרך?
• חסרים 1.2 מיליון בתים ו-300 אלף עובדים: הרובוטים שנכנסים לבנייה אינם מה שחשבתם

מחיר של פחות מ-5,000 דולר נשמע מפתיע לרובוט שהולך על שתי רגליים. אבל כדאי לדעת מה קונים: בעיקר פלטפורמה לפיתוח, למחקר ולהדגמות, ולא מוצר שמגיע הביתה ויודע לבד לנקות מטבח, להחליף מצעים ולבשל ארוחת ערב.

דגם G1 של יוניטרי מוצע באתר הרשמי החל מ-13,500 דולר, וגרסאות מתקדמות למחקר ולפיתוח יקרות משמעותית. אצל משווקים בארה"ב הוא נמכר במחירים גבוהים יותר. הוא מסוגל ללכת, לשמור על שיווי משקל ולבצע תנועות מורכבות, ויש לו גרסאות עם ידיים משוכללות יותר ומערכות שלומדות פעולות באמצעות חיקוי.

דגם H2 כבר עולה 29,900 דולר, וגרסת H2 Plus מגיעה ל-100 אלף דולר. החברה מציגה גם את H1 במחיר של כ-90 אלף דולר, אבל מפנה את הקונים לצוות המכירות לקבלת הצעת מחיר סופית. הפערים משקפים הבדלים בגודל, בחומרה, במערכות ההנעה ובאפשרויות הפיתוח. הם גם מסבירים איך רובוט שמבוסס על G1 מגיע למחיר גבוה בהרבה כשמצמידים לו רכיבים מתקדמים והתאמות מיוחדות.

המחירים של יוניטרי משקפים את אחת ההתפתחויות המשמעותיות בענף: היכולת הסינית לייצר את גוף הרובוט בזול יחסית. המנועים, המפרקים, החיישנים ומערכות ההנעה נעשים זמינים יותר, וגם חברות קטנות יכולות לקנות רובוט בסיסי ולהתחיל לפתח עליו תוכנה.

אבל משפחה שמחפשת עזרה בבית תמצא את המוצר המעניין יותר אצל וואן אקס, שפיתחה את ניאו.

ניאו: רובוט ביתי ב-20 אלף דולר, או 499 דולר בחודש

ניאו הוא אחד הניסיונות הראשונים להפוך את הרובוט דמוי האדם למוצר צרכני. וואן אקס מציעה אותו בהזמנה מוקדמת תמורת 20 אלף דולר, או במנוי של 499 דולר בחודש עם התחייבות מינימלית של חצי שנה. ההזמנה דורשת פיקדון של 200 דולר שמוחזר במקרה של ביטול, והחברה מתכננת לספק את היחידות הראשונות בארה"ב במהלך 2026 ולהתרחב למדינות נוספות ב-2027.

• פרופפוינט רוכשת את ורוניס ב-6.3 מיליארד דולר וכבר מדברת על חזרה לבורסה
• המכונית מתחילה לחשוב, לדבר ולבצע משימות - מהפכת ה-AI מגיעה לתא הנהג

ניאו של וואן אקס: עטוף בבד רך ונועד לבית (צילום: יח"צ 1X)

ניאו מתנשא לגובה של כ-1.68 מטר ושוקל כ-30 קילוגרם. בניגוד לרובוטים תעשייתיים ממתכת חשופה, הוא עטוף בבד רך יחסית ונועד להשתלב בבית עם ילדים, בעלי חיים ורהיטים. החברה מציגה עבודה של עד ארבע שעות בין טעינות, ומערכת בינה מלאכותית שמבינה בקשות בשפה טבעית.

לפי החברה, הרובוט מבצע מטלות בסיסיות בעצמו, ובפעולות מורכבות יותר אפשר להזמין סיוע של מפעיל אנושי מרחוק. כך הוא אמור ללמוד בהדרגה משימות חדשות בסביבה הביתית.

המודל הזה מעורר גם שאלות של פרטיות. כדי שאדם ידריך את הרובוט מרחוק, הוא צריך לראות את מה שהמצלמות והחיישנים קולטים. החברה מציעה מנגנוני הרשאות ושליטה למשתמש, אבל עצם האפשרות שאדם זר יראה את פנים הבית יכולה להרתיע לקוחות.

וואן אקס כבר הקימה מפעל בהייוורד שבקליפורניה, עם כושר ייצור של עד 10,000 רובוטים בשנה, והיא מדברת על הגדלה לכיוון 100 אלף יחידות בשנה בהמשך. לפי החברה, בתוך חמישה ימים מפתיחת ההזמנות המוקדמות הוזמן כל כושר הייצור של השנה הראשונה.

זה סימן לביקוש ראשוני חזק, אבל הזמנה מוקדמת עם פיקדון של 200 דולר רחוקה ממכירה שהושלמה ומרובוט שעובד בבית לאורך זמן. המבחן יהיה כמה רובוטים יגיעו בפועל ללקוחות, כמה מהמשימות הם יבצעו לבד, וכמה יעלו השירות והתחזוקה.

הפער בין היכולת של הבינה המלאכותית לכתוב וליצור לבין הקושי שלה במטלות הבית מעלה שאלה מעניינת: למה תוכנה שמנתחת מסמכים מסובכים מתקשה כל כך לקפל חולצה? התשובה קשורה בעיקר למורכבות של העולם הפיזי, שבו כל פעולה מחייבת התמודדות עם חפצים, כוח, מרחק ותנועה.

רובוט שמקפל כביסה ב-7,999 דולר

וויב רובוטיקס האמריקאית בחרה בדרך אחרת. הרובוט החדש שלה, אייזק 1, מתמקד בפעולות ביתיות מוגדרות ומוותר על הליכה על שתי רגליים. הוא נע על בסיס גלגלים ומשתמש בשתי זרועות כדי להרים חפצים ולטפל בכביסה.

אייזק 1 של וויב רובוטיקס: בסיס גלגלים ושתי זרועות (צילום: יח"צ Weave Robotics)

המחיר הוא 7,999 דולר ברכישה, או 449 דולר בחודש במנוי. החברה גובה פיקדון של 250 דולר שמוחזר במקרה של ביטול, ומתכננת להתחיל לספק בקליפורניה בסתיו 2026 ולהתרחב לשאר ארה"ב במהלך 2027. יש גם מנוי שירות מורחב בתשלום חודשי נוסף.

אייזק 1 נועד לאסוף בגדים ולקפל אותם, לסדר חפצים, להציע מיטות ולהרים צעצועים מהרצפה. גובהו משתנה לפי המשימה, והוא יכול לרדת עד הרצפה או לעלות למשטחי עבודה גבוהים.

החברה מבטיחה שחלק מהפעולות יתבצעו באופן עצמאי, אבל גם כאן נשמרת האפשרות להיעזר במפעיל מרחוק כשהרובוט נתקע. ההיגיון העסקי ברור: במקום לפתור מיד את כל האתגרים של בניית אדם מלאכותי, וויב בונה מכונה שמבצעת כמה פעולות נפוצות בעלות נמוכה יחסית.

גם לדגם הקודם, אייזק 0, היה ייעוד מוגדר. זה רובוט נייח שמקפל בגדים על משטח, במחיר של כ-8,000 דולר, ושנמכר באזור סן פרנסיסקו. לפי הדיווחים הוא נזקק ל-30 עד 90 דקות כדי לקפל כביסה אחת, וחלק מהקיפולים חייבו התערבות אנושית קצרה מרחוק. הוא התקשה במיוחד עם פריטים גדולים כמו מצעים ושמיכות.

הדור החדש מוסיף תנועה ברחבי הבית ומרחיב את מגוון הפעולות. אבל הוא גם ממחיש את הקושי הכלכלי: מכונה שעולה אלפי דולרים ומשקיעה זמן רב בקיפול כביסה צריכה להשתפר מאוד כדי להפוך לחלופה מעשית לעבודה אנושית.

החברה שרוצה רובוט שמכניס כלים למדיח

סאנדיי רובוטיקס מפתחת את ממו, רובוט ביתי שמתמקד בעבודות מטבח ובסידור הבית. החברה מתכננת ניסוי עם כ-50 משפחות לקראת סוף 2026, והיא עדיין רחוקה ממכירה מסחרית רחבה.

סאנדיי הציגה פינוי שולחן, איסוף צלחות וכוסות, השלכת שאריות מזון והכנסת הכלים למדיח. אלה בדיוק הפעולות שבהן רובוטים אחרים עדיין מתקשים.

ממו נשען על ראייה ממוחשבת ובינה מלאכותית שלומדת פעולות מתוך דוגמאות ומתאימה אותן לסביבות שונות. הדגש הוא על עבודה עצמאית גם בבתים שהרובוט פוגש בפעם הראשונה.

המחיר לצרכן עוד לא פורסם. לפי החברה, רובוט שנבנה היום בעבודת יד עולה כ-20 אלף דולר, והיעד בייצור המוני הוא מחיר לצרכן של פחות מ-10,000 דולר. בדרך לשם יש עוד תוכנה, אחריות, שירות ורווח ליצרן, שכולם נכנסים למחיר הסופי.

אם סאנדיי תגיע לשם ותשפר את הביצועים, היא תוכל לפנות לקהל רחב בהרבה מזה שמסוגל לשלם עשרות אלפי דולרים על רובוט. בינתיים הניסוי עם המשפחות אמור לבחון את ממו בתנאי מגורים אמיתיים, כולל בתים עם ילדים, חיות מחמד ומטבחים מכל הסוגים.

טסלה מכוונת ל-20-30 אלף דולר, פיגר מפתחת רובוט ביתי ואל-ג'י נכנסת לתחרות

אילון מאסק רואה ברובוט אופטימוס של טסלה את אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של החברה בעתיד. הוא מדבר על מחיר של 20-30 אלף דולר ליחידה, כשהייצור יגיע להיקפים גדולים. זה יעד לטווח ארוך, לא מחירון, ובשלב זה טסלה לא פתחה הזמנות ולא גובה פיקדונות.

אופטימוס של טסלה בעבודה במפעל (צילום מסך: טסלה)

טסלה מפתחת את הדור השלישי של אופטימוס, עם דגש על הידיים, התנועה והיכולת לבצע משימות מורכבות. החברה נשענת על חלק מהידע שצברה בנהיגה אוטונומית, בעיקר בזיהוי הסביבה ובעיבוד תמונה ממצלמות.

בפורום הכלכלי בדאבוס, בתחילת השנה, אמר מאסק שהמכירות לציבור הרחב צפויות להתחיל עד סוף 2027, בתנאי שהאמינות והבטיחות יהיו גבוהות מספיק. בשלב הראשון טסלה מתמקדת ברובוטים שעובדים במפעלים שלה, שם המשימות מוגדרות יותר והסביבה מבוקרת.

הציפיות מהרובוטים של טסלה כבר תופסות חלק משמעותי מהשווי של המניה, אף שהפעילות עדיין בשלבי פיתוח, לצד פרויקטים עתידניים אחרים כמו ניסיונות החברה בתחום המכונית המעופפת. הצלחה מסחרית יכולה לפתוח לטסלה שוק נוסף לצד המכוניות והאנרגיה, אבל ייצור של מאות אלפי רובוטים בשנה דורש השקעות גדולות במפעלים, ברכיבים ובמערכות שירות.

פיגר 03: כ-1.73 מטר וכ-61 קילוגרם (צילום: יח"צ Figure)

פיגר האמריקאית מפתחת את הדור השלישי של הרובוט שלה, פיגר 03, שתוכנן גם לשימוש ביתי. גובהו כ-1.73 מטר, משקלו כ-61 קילוגרם, והוא אמור לעבוד עד כחמש שעות בין טעינות. הרובוט מופעל על ידי מערכת בינה מלאכותית בשם הליקס, שמשלבת הבנת שפה, זיהוי עצמים ושליטה בתנועות הגוף.

פיגר מציגה קיפול כביסה, סידור כלים ועבודה במטבח, לצד שימושים תעשייתיים. היא כבר עובדת עם חברות גדולות ומרחיבה את מערך הייצור שלה. מחיר רשמי לצרכן לפיגר 03 עוד לא פורסם, וגם לוח הזמנים למכירה למשקי בית פתוח.

אל-ג'י הציגה השנה בתערוכת CES בלאס וגאס את קלואיד, רובוט ביתי שנע על בסיס גלגלים, עם פלג גוף עליון, שתי זרועות וכפות ידיים בעלות חמש אצבעות.

הרעיון של אל-ג'י הוא לחבר את הרובוט למוצרי החשמל החכמים שלה. בתערוכה קלואיד הוציא מוצר מהמקרר, הכין ארוחת בוקר פשוטה וקיפל מגבות, אם כי ההדגמה של הקיפול זכתה לביקורות מעורבות. במקביל הוא אמור לתקשר עם מכונת הכביסה, המייבש ומכשירים נוספים דרך המערכת הביתית של החברה.

היתרון של יצרנית מוצרי חשמל גדולה הוא היכולת לבנות רובוט שעובד עם מכשירים שהיא עצמה מייצרת. במקום ללמד את הרובוט להפעיל כל מתג וכפתור, חלק מהפעולות עוברות בתקשורת ישירה עם המכשיר. גם כאן מדובר בשלב של פיתוח והדגמות, בלי מחיר ובלי מועד השקה.

יש גם חברות שמתקדמות דווקא במפעלים ובמרכזים לוגיסטיים. בוסטון דיינמיקס, שבשליטת יונדאי, מקדמת את אטלס החשמלי לעבודות תעשייתיות. אג'יליטי רובוטיקס כבר מפעילה את דיג'יט במרכזים לוגיסטיים להעברת ארגזים, ואפטרוניק מפתחת את אפולו, שנועד לעבוד לצד עובדים במפעלים ובמחסנים.

שלוש החברות פונות ללקוחות עסקיים, עם הסכמי שירות והתאמות ייעודיות. אלה מוצרים שונים מאוד מהעוזרת הביתית שהצרכן הממוצע רוצה להכניס לסלון.

גם לישראל יש נציגה משמעותית

מובילאיי השלימה בתחילת השנה את רכישת מנטי רובוטיקס, שהקימו פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' שי שלו-שוורץ ופרופ' ליאור וולף, בעסקה של כ-900 מיליון דולר במזומן ובמניות. העסקה מכניסה את מובילאיי לתחום הרובוטים דמויי האדם ומרחיבה את פעילות הבינה המלאכותית שלה אל מעבר לרכב האוטונומי.

מנטי מפתחת את מנטיבוט, רובוט שמיועד למחסנים ולמפעלים, ובהמשך גם לבתים. החברה מתמקדת ביכולת ללמוד פעולות חדשות מתוך הדגמה, כדי להפחית את התלות במפעילים אנושיים ובאיסוף כמויות עצומות של מידע על כל משימה.

התוכנית כוללת עבודה ראשונה עם לקוחות במהלך 2026, וייצור סדרתי ומכירות מתוכננים ל-2028, קודם כול בתעשייה. רכישת מנטי ב-900 מיליון דולר ממחישה כמה מובילאיי מייחסת לתחום, ואת ההערכה שיש קשר ישיר בין מערכות שמאפשרות למכונית להבין את העולם לבין מערכות שמאפשרות לרובוט לפעול בתוכו.

כמה עולה להחזיק רובוט בבית, ומה הוא צריך לעשות כדי להצדיק את המחיר?

הפער בין מחירי הרובוטים מרשים, אבל ההשוואה הכלכלית צריכה להתחיל במה שהם עושים בפועל. משפחה שקונה רובוט ב-20 אלף דולר וחוסכת בזכותו עשר שעות עבודת בית בשבוע, תחסוך בתוך חמש שנים כ-2,600 שעות. בחלוקה פשוטה, מחיר הרכישה מסתכם בכ-7.7 דולר לכל שעת עבודה שנחסכה, לפני תחזוקה, תיקונים, ביטוח וחשמל.

החשבון הזה נראה אטרקטיבי, אבל הוא תלוי בכך שהרובוט באמת עושה עשר שעות עבודה יעילות בכל שבוע. אם בפועל הוא חוסך שעתיים בשבוע, כל שעה שנחסכה עולה כ-38 דולר, עוד לפני ההוצאות הנלוות. במקרה כזה ההשקעה כבר דומה במחירה לשירות ניקיון אנושי בחלק מהשווקים.

המנוי של ניאו עולה 499 דולר בחודש, שהם 5,988 דולר בשנה וכמעט 18 אלף דולר בשלוש שנים. המנוי של אייזק 1 עולה 449 דולר בחודש, 5,388 דולר בשנה. מי שקונה את אייזק 1 ב-7,999 דולר משלם סכום ששווה לכ-18 חודשי מנוי. השוואה מלאה צריכה להביא בחשבון גם אחריות, את השירותים שכל מסלול כולל, תיקונים ואת האפשרות שהחברה תשדרג את החומרה בהמשך.

גם תשלום לפי שעה, כמו אצל טאו רובוטיקס, יכול להתאים לחלק מהלקוחות. משפחה שמזמינה שלוש שעות עבודה בשבוע ב-30 דולר לשעה תשלם כ-4,680 דולר בשנה. שמונה שעות בשבוע כבר מגיעות לכ-12,480 דולר בשנה. ברמות האלה ההשוואה מול עוזרת בית תלויה באיכות העבודה, במהירות וביכולת לעבור בין משימות שונות.

וצריך להכניס לחשבון גם את הזמן. אם עוזרת בית מנקה דירת ארבעה חדרים בארבע שעות, ורובוט עושה את אותה עבודה בשמונה שעות עם התערבויות חוזרות של מפעיל, המחיר לשעה מספר רק חלק מהסיפור. מה שמעניין את המשפחה הוא כמה עולה לקבל בית נקי, מסודר ועם כביסה מקופלת, ולא כמה זמן הרובוט עבד.

לכן דווקא רובוטים שמיועדים למשימה אחת מוגדרת יכולים להצליח מוקדם יותר אצל הצרכנים. שואבי האבק הרובוטיים כבר עובדים במיליוני בתים, במחירים שנעים ממאות דולרים לדגמים בסיסיים ועד אלפי דולרים למערכות מתקדמות.

רובורוק, למשל, מוכרת את סארוס Z70, שואב אבק רובוטי עם זרוע מכנית שמרימה חפצים קטנים מהרצפה. הוא הושק בארה"ב בכ-1,900 דולר, מחיר המחירון שלו עלה מאז לכ-2,600 דולר, ובפועל הוא נמכר ברשתות האונליין במבצעים במחירים נמוכים בהרבה. המכשיר רחוק מיכולות של רובוט דמוי אדם, אבל הוא עושה משהו שהלקוחות כבר מכירים, ניקוי רצפה, ומוסיף לזה יכולת שימושית.

היתרון של מכשיר כזה הוא ביצוע משימה אחת ביעילות יחסית, בסביבה שהיצרן מכיר היטב. רובוט רב-תכליתי צריך להתמודד עם מאות פעולות אפשריות, וכל אחת מהן דורשת יכולות אחרות.

המחסום הגדול הוא הידיים. גוף רובוטי שהולך ושומר על שיווי משקל הוא הישג הנדסי, אבל כף יד אנושית מבצעת אלפי פעולות מדויקות בעזרת אצבעות, שרירים וחיישני מגע. אחיזה בכוס זכוכית, פתיחת שקית ניילון, קיפול חולצה או קשירת שרוך דורשות כוח שמשתנה לאורך התנועה.

גם זיהוי החפץ הוא חלק מהאתגר. הרובוט צריך להבין אם הבגד רטוב, אם הכוס מלאה, אם הצלחת שבירה, או אם חפץ מסוים מונח בדיוק במקום שבו בני הבית רוצים שיישאר. המידע מגיע ממצלמות וחיישנים, אבל המערכת צריכה גם לדעת מה לעשות איתו.

ההתקדמות בבינה המלאכותית עוזרת להבין בקשות ולתכנן משימות. מודלים חדשים מפרקים הוראה כללית, כמו לסדר את המטבח, לרצף של פעולות קטנות. אבל הביצוע הפיזי דורש תיאום בין הראייה, הזרועות, הידיים והתנועה. כל טעות יכולה להפיל חפץ, לפגוע ברהיט או לעצור את המשימה.

אחת הדרכים להתמודד עם זה היא אימון בסימולציות. במקום לשלוח אלפי רובוטים לחזור שוב ושוב על פעולות בבתים אמיתיים, בונים סביבות מדומות שבהן הם מתאמנים על תנועה, אחיזה וטיפול בחפצים, ואז מעבירים את הידע לרובוטים בעולם האמיתי.

אבל גם כאן יש פער בין המחשב לבית אמיתי. בסימולציה קל להגדיר את משקל החפצים ואת המרחק ביניהם. בעולם האמיתי יש חיכוך, לכלוך, חפצים שחוסמים זה את זה והפתעות.

בעיה נוספת היא הבטיחות. רובוט ששוקל 30-60 קילוגרם ומפעיל כוח באמצעות מנועים חייב לזהות ילדים, בעלי חיים ואנשים מבוגרים סביבו. הוא צריך לעצור כשמשהו משתבש, להימנע מכוח מופרז ולהתמודד עם מכשולים.

כשהרובוט אמור לעזור לאדם מבוגר, הדרישות מחמירות עוד יותר. הבאת בקבוק מים היא דבר אחד, ועזרה בקימה מהמיטה או הרמת אדם שנפל היא דבר אחר לגמרי. לכן התחום הסיעודי יתחיל כנראה בהבאת חפצים, תזכורות, שיחות עם בני משפחה וזיהוי מצבי חירום, לפני משימות שדורשות מגע פיזי של ממש.

ההפעלה מרחוק פותחת גם שימושים חדשים. בן משפחה בעיר אחרת יוכל להתחבר, לראות מה קורה בבית ולעזור במשימות מסוימות. חברות שירות יוכלו להציע צוותי מפעילים שמחלצים רובוטים כשהם נתקעים, וכך עשוי לקום ענף חדש שמשלב עבודה אנושית ורובוטיקה.

אבל המצלמות והמיקרופונים שהמערכות האלה צריכות יוצרים בעיית פרטיות של ממש. רובוט ביתי יודע מתי בני הבית נמצאים, מה הם עושים, אילו חפצים הם מחזיקים ומה ההרגלים שלהם. שמירת המידע בענן, העברתו למפעילים והשימוש בו לאימון מערכות מחייבים הגנות חזקות והסכמה מודעת של הלקוחות.

גם שאלת האחריות במקרה של תקלה תעסיק את היצרניות. כשרובוט שובר רהיט או מכשיר חשמלי, צריך להחליט מי משלם. כשנפגע אדם, השאלה נעשית מורכבת יותר. חברות הביטוח, הרגולטורים והיצרניות יצטרכו לנסח כללים למוצרים שזזים ופועלים לבד בתוך המרחב הפרטי.

מתי הרובוטים יהפכו למוצר נפוץ?

ב-2026 מגיעים לשוק המוצרים הביתיים הראשונים לצרכנים, אבל רובם עדיין בשלב של הזמנות מוקדמות, ניסויים או אספקה מוגבלת. ב-2027 צפויה התרחבות של חלק מהדגמים, לצד ניסיונות למכור רובוטים מתקדמים יותר.

ההתרחבות המשמעותית הראשונה יכולה להגיע ב-2028-2030, בעיקר אם החברות יצליחו להוזיל רכיבים ולהגדיל את מספר המשימות שהרובוטים עושים לבד. בהתחלה, חלק ניכר מהפעילות המסחרית יגיע כנראה ממפעלים, מחסנים, בתי חולים ומוסדות, שבהם המשימות חוזרות על עצמן והחיסכון בעלויות העבודה ברור.

גולדמן זאקס העריך במחקר שפרסם ב-2024 ששוק הרובוטים דמויי האדם יגיע לכ-38 מיליארד דולר ב-2035, עם משלוחים של כ-1.4 מיליון יחידות. התחזית הזאת כבר הייתה גבוהה בהרבה מהערכות קודמות של הבנק, על רקע ירידה בעלויות הרכיבים וההתקדמות בבינה המלאכותית. רוב המכירות בשנים הראשונות צפויות להגיע מהתעשייה, שבה החיסכון בעבודה והיכולת לעבוד במשמרות ארוכות מצדיקים את ההשקעה בקלות רבה יותר.

יש גם תרחיש שבו מחירי הרובוטים הביתיים ימשיכו לרדת לכיוון 10,000 דולר ואף פחות. כדי להגיע לשם, החברות יצטרכו לייצר עשרות ומאות אלפי יחידות בשנה, לשפר את האמינות ולצמצם את הצורך בהתערבות אנושית. המעבר של הייצור מחברות קטנות למפעלים גדולים מקרב את התרחיש הזה, אבל הקצב תלוי גם בתוכנה.

בבית הממוצע, האימוץ יתחיל כנראה במשימות מוגדרות. רובוט שמנקה מטבח במשך שעה, מקפל כביסה בצורה סבירה או מפנה כלים מהשולחן יכול להיות שווה את הכסף גם אם הוא צריך עזרה במשימות אחרות. עם עדכוני תוכנה הוא יוכל לקחת על עצמו בהדרגה חלק גדול יותר מעבודות הבית.

זה משנה גם את השאלה הצרכנית. במקום לקנות רובוט עם רשימת יכולות קבועה, המשפחה תקנה מכונה שמשתדרגת לאורך השנים. כמו בטלפונים ובמכוניות שמקבלים עדכוני תוכנה, חלק מהיכולות יגיעו בהדרגה, וחלקן יחייבו כנראה מנוי נוסף.

היצרניות רואות בזה הכנסה מתמשכת. הלקוחות מקבלים מוצר שמשתפר, אבל גם תלות ביצרן שימשיך לתחזק את המערכת, לשלוח עדכונים ולתמוך בחומרה הישנה.

כרגע אחת ההשוואות המעניינות היא בין אייזק 1, שעולה כ-8,000 דולר ומתמקד בסידור ובכביסה, לבין ניאו, שעולה 20 אלף דולר ומנסה לעשות הרבה יותר. שניהם אמורים להגיע ללקוחות ראשונים בקרוב, ושניהם משלבים בינה מלאכותית עם עזרה אנושית מרחוק.

המבחן שלהם יהיה יומיומי מאוד: בית עם ילדים שהשאירו צעצועים בסלון, כביסה שמחכה לקיפול, כלים מלוכלכים בכיור ורהיטים שזזו ממקומם. כמה מהעבודה הזאת הרובוט יסיים לבד, כמה זמן זה ייקח, ומה יידרש מבני הבית כדי להפעיל אותו? התשובות יקבעו את הקצב שבו הרובוטים יעברו מהדגמות מרשימות למכירות של עשרות ומאות אלפים בשנה.