שומרה טענה למידע כוזב, אבל הבוחנת שלה מדדה רכב אחר - והמבטחת תשלם 65 אלף שקל
נהג פורד שנכנס מאחור במרצדס בקריית אתא הודה בבית המשפט שהוא אשם בתאונה. חברת הביטוח שלו, שומרה, הכירה רק בנזק לפגוש, דחתה את רוב התביעה של בעל המרצדס וכתבה לו שנמסר "מידע כוזב בקשר להיקף הנזק". בית משפט השלום בקריות קבע עכשיו שחוות הדעת שעליה נשענה הדחייה חסרת משקל: בוחנת התאונות של המבטחת לא בדקה אף אחד משני הרכבים, ואת המדידות עשתה על מוסטנג של בן של חבר.
השופטת אלואז זערורה חייבה את שומרה ואת הנהג, יניב אוחיון, לשלם לבעל המרצדס, תומר רביבו, 65 אלף שקל על הנזק לרכב ועוד 3,700 שקל על שכר השמאי, וגם 10,000 שקל שכר טרחת עורך דין. את תביעת לשון הרע שהגיש על המילים "מידע כוזב" היא דחתה.
מה קרה בשדרות זבולון?
התאונה אירעה בדצמבר 2024. רביבו, סוחר רכב עצמאי מקריית אתא, עצר את המרצדס שלו, שנת ייצור 2021, לפני מעבר חצייה כדי לתת לילד לעבור. אוחיון, שנהג בפורד מאותה שנה, לא שמר מרחק ופגע בו מאחור. בעדותו תיאר את הרגע: "לצערי נכנסתי בו מאחורה ברכב. רכב מרצדס שחורה, אני אפילו לא עצרתי, אני לא שמתי לב שהוא עצר, נכנסתי בו". בהמשך הוסיף: "אני מודע לזה שאני אשם בתאונה ומעבר לא יודע".
על האחריות כמעט לא היה ויכוח. המחלוקת הייתה על הכסף. השמאי דני גורביץ, שבדק את המרצדס יום אחרי התאונה, העריך את הנזק הישיר ב-66,481 שקל, את ירידת הערך ב-6,343 שקל ואת שכרו ב-3,700 שקל, בסך הכל 76,532 שקל. ירידת ערך, הפיצוי על כך שרכב שעבר תאונה שווה פחות בשוק, היא רכיב קבוע בתביעות כאלה (מה מכסה ביטוח צד ג' ואיך מתייחסים לירידת ערך).
על מה נשענה הדחייה של שומרה?
במכתב הדחייה כתבה שומרה שמומחה תאונות דרכים מצא ברכב שני מוקדי נזק: הפגוש האחורי, והפח האחורי עם דלת תא המטען. "על פי גרסת מבוטחנו הנתמכת בבדיקת בוחן תאונות דרכים, רק את הנזק במוקד 1 ניתן לשייך לתאונה הנדונה", נכתב שם. בבית המשפט טענה המבטחת שהנזקים האחרים, גם בדופן ימין, ישנים או שייכים לאירועים אחרים. היא הוסיפה שברכב שעבר שנתיים על הכביש היה צריך לתמחר חלקים משומשים, בכמחצית ממחיר החדשים.
הבוחנת, מירי שילר, הודתה בחקירה שלא ראתה את המרצדס ולא את הפורד. את המדידות ביצעה על רכב אחר: "בן של חבר שלי ניגשתי אליו הביתה ופשוט צילמתי את הרכב". והרכב הזה גם לא היה זהה: "זה לא אותו דגם בדיוק, ולכן כתבתי שייתכנו סטיות זה. מוסטנג".
היא לא ידעה לומר איזה בולמים יש לרכב שעליו כתבה את חוות הדעת, וגם לא את שנת הייצור שלו. כשנשאלה אם יש נוסחה שלפיה אפשר לקבוע את היקף הפגיעה, השיבה "לא". מהתמונה שצילמה לא היה ברור אפילו שהמדידה נעשתה מגובה הרצפה. תשובתה בחקירה: "אני מצהירה פה בשבועה שזה מגובה הרצפה יש גבול לאורך הידיים שלי".
"לאור כל האמור מצאתי חוות דעת הגב' שילר בלתי מהימנה ולא מצאתי להעניק לה כל משקל ראייתי", כתבה השופטת. לדבריה חוות הדעת הייתה "לקונית וחסרה", ונערכה בלי בדיקה מקצועית של הרכבים שהיו מעורבים בתאונה.
מה ראה החוקר של חברת הביטוח?
גם החוקר גיא בלוך, שהגיע לביתו של רביבו בפברואר 2025 וצילם את המרצדס, לא עזר למבטחת. "אני לא שמאי ולא בוחן תאונות זה. לא התפקיד שלי", אמר בחקירה. לדבריו "הרכב היה מלוכלך ולכן לא ניתן לקבוע בבירור מה מהנזקים מופיע". השופטת ציינה שעדותו דווקא הראתה שרביבו שיתף פעולה והציג לו את הרכב.
- רשת בתי אבות תשלם 30,000 שקל לעובדת לשעבר על האשמות שווא
- תביעות לשון הרע במיליונים נועדו בעיקר לצרכים תקשורתיים
שומרה הציגה גם תמונה מספטמבר 2024, שלטענתה מראה מריחת צבע לבן בפינה הימנית האחורית עוד לפני התאונה. השופטת קבעה שאי אפשר ללמוד ממנה על נזק או על עלות תיקונו, ו"ספק אם מדובר בנזק או צבע/לכלוך". השמאי של רביבו הודה שלא בדק את העבר הביטוחי של הרכב ולא מדד את עובי הצבע, אבל השופטת מצאה את עדותו הגיונית. "הפגוש קיבל מכה כן מאחור, הוא זז מהתושבות שלו, וזה נזק שקרה בזמן התאונה", העיד.
למה נפסקו 65 אלף שקל ולא 76 אלף?
בנקודה הזאת הכף נטתה מעט לטובת המבטחת. רביבו הצהיר שמכר את המרצדס באפריל 2025, כארבעה חודשים אחרי התאונה, ב-340 אלף שקל ובלי לתקן אותה. לפי השמאי שלו הרכב היה שווה לפני התאונה 406,140 שקל, כך שההפסד במכירה הגיע ל-66,140 שקל. אבל שומרה הציגה מכתב מבנק דיסקונט, שבו נכתב שהרכב "תוקן וכי עלות תיקון הנזק היא 66,481" שקל.
"אני לא הצהרתי שהרכב תוקן", השיב רביבו בחקירה, והסביר שזה כנראה דף פורמלי של הבנק. השופטת קבעה שלא הצליח להפריך את המכתב. היא הוסיפה ש"התובע לא נתן כל הסבר המניח את הדעת בעניין סירובו להעמיד את הרכב לבדיקת שמאי מטעם הנתבעים", ושהוא שיתף פעולה רק בבדיקה חיצונית של החוקר. מאחר שהרכב נמכר חודשים אחרי התאונה, אי אפשר גם לשלול שגורמים נוספים השפיעו על המחיר. בסוף העמידה את הפיצוי על 65 אלף שקל.
האם "מידע כוזב" במכתב דחייה הוא לשון הרע?
רביבו טען שהמילים הציגו אותו כרמאי, פגעו במשלח ידו כסוחר רכב והכבידו על העבר הביטוחי שלו. הוא דרש 77,786 שקל פיצוי בלי הוכחת נזק. שומרה השיבה שיש לה "זכות בדין להודיע כי חלק מהנזקים לא נגרמו בתאונה וזאת בהסתמך על חוות דעת בוחן", ושלא היה כל פרסום ברבים שהציג אותו כרמאי.
השופטת קיבלה את עמדת המבטחת. לפי הפסיקה, מכתב שבו חברת ביטוח מודיעה על עמדתה לא הופך ללשון הרע רק כי נפלה בו טעות עובדתית או מקצועית. "מדובר בחובתה של חברת ביטוח על פי דין להודיע למבוטח על עמדתה אודות זכאותו לפיצוי", כתבה, גם כשמתברר בדיעבד שחוות הדעת שעליה נשענה לא הייתה מבוססת דיה. לשומרה עומדת הגנת תום הלב שבחוק. טענות של מבטחות על מרמה מגיעות לבתי המשפט לא פעם, ובמקרה אחר חברת ביטוח שטענה למרמה חויבה לשלם 135,500 שקל.
- הטבעת של שעון היוקרה התנתקה 4 פעמים - והמעבדה, לא החנות, תשלם 5,237 שקל
- תבע 1.46 מיליון שקל כעובד, קיבל 200 אלף כפרילנסר
הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה, ושומרה תשלם גם את הוצאות השמאי על עדותו ואת האגרה. הבוחנת שמדדה את המוסטנג לא ראתה בשום שלב את המרצדס שבמרכז התיק.
