עובד זר בישראל: מתי מותר להחליף מעסיק, מה עושים כשהדרכון נלקח ולאן פונים

עובד זר בישראל צריך שני מסמכים בתוקף כדי לעבוד כחוק: היתר העסקה בידי המעסיק, ואשרת עבודה ושהייה מסוג ב/1 בידי העובד עצמו. סביב שני המסמכים האלה נקבעות רוב הזכויות המשפטיות שלו, מהיכולת לעבור למעסיק אחר ועד הזכות להתלונן בלי לחשוש לגירוש. מתחת לכללים מופיעים חמישה מקרים שחוזרים שוב ושוב במוקדי הסיוע, עם המועדים והטלפונים של כל אחד.

היתר, אשרה ותוקף השהייה

רשות האוכלוסין וההגירה מנפיקה היתרים לפי ענף: סיעוד ביתי ומוסדות סיעוד, חקלאות, בנייה ותעשייה, מלונאות, מסעדות אתניות, מסחר ושירותים ומומחים. כל ענף פועל לפי מכסה שהממשלה קובעת, ובכל שנה חוזר הוויכוח על היקפה, כפי שקרה כשרשתות השיווק ביקשו להגדיל את מכסת העובדים הזרים. המעסיק משלם אגרות לפי הענף. ב-2026 אגרת בקשה בסיעוד עולה 370 שקל, והאגרה השנתית בבנייה ובתעשייה 8,490 שקל ובחקלאות 1,420 שקל. את האגרה על ההיתר משלם המעסיק בלבד, ואסור לו לנכות אותה מהשכר.

בסיעוד האשרה מוגבלת ל-63 חודשים מהכניסה הראשונה לישראל. אפשר להאריך אותה רק אם מטופל זקוק להמשך ההעסקה של עובד שטיפל בו שנה לפחות, או באישור ועדה הומניטרית. מטופלים שזכאים, למשל, לקצבת שירותים מיוחדים בשיעור 188% לפחות יכולים להגיש בקשה כזאת. עובד סיעוד בלי מעסיק לא יכול להתחיל לעבוד אצל מטופל חדש אחרי 51 חודשים בארץ. עובד שלא הועסק בענף שנקבע לו במשך 90 יום ויותר, בלי הצדקה, נחשב שוהה שלא כדין, ומי שתקופת העבודה שלו הסתיימה רשאי להישאר עוד חודש. מעסיק שמעסיק עובד בלי היתר צפוי לקנסות ולסנקציות, והעובד עלול להיות מורחק.

ביטוח רפואי

עובדים זרים לא מבוטחים בביטוח הבריאות הממלכתי, ולכן המעסיק חייב לרכוש לעובד, על חשבונו, פוליסה פרטית ממבטח שקיבל רישיון לכך מהמפקח על הביטוח. הפוליסה כוללת רופא משפחה, רופאים מומחים, תרופות במרשם, חדר מיון, אשפוז, ניתוחים ובדיקות, והשירות ניתן דרך קופת חולים כללית. היא תקפה לשנה, ואת החידוש מתחילים שלושה חודשים לפני הסוף. העובד אמור לקבל עותק בשפה שהוא מבין. המעסיק רשאי לנכות מהשכר חלק מעלות הפוליסה, עד תקרה חודשית, והסכומים מפורטים במדריך שכר, פיקדון ומס של עובד זר. הפוליסה לא חייבת לכסות לידה, טיפול פסיכולוגי ומחלה קיימת. פגיעה בעבודה עוברת לביטוח הלאומי. מעסיק שלא מבטח את העובד עובר עבירה שדינה קנס או חצי שנת מאסר, וגם כשלעובד יש כמה מעסיקים, כל אחד מהם חייב לדאוג לביטוח. ילדים של עובדים זרים אפשר לבטח בתוכנית מיוחדת של קופת חולים מאוחדת.

החלפת מעסיק והסדר הכבילה

עד 2006 עובד זר היה "כבול" למעסיק שהביא אותו, ועזיבה של המעסיק הפכה אותו לשוהה בלתי חוקי. בג"ץ קבע אז, בעתירה של קו לעובד, שההסדר פוגע בחירות העובד, ומאז מותר לעבור בין מעסיקים בתוך הענף. בסיעוד המעבר כפוף לאזורים: עובד שנרשם ל"אזור תל אביב" רשאי לעבוד בכל הארץ, עובד מ"אזור המרכז" (מחוזות המרכז, חיפה וירושלים) רשאי לעבור גם לפריפריה, ועובד מהפריפריה נשאר בה. אם המטופל נפטר או עבר למוסד סיעודי, ההגבלה בטלה. מעבר חריג בין אזורים צריך אישור מראש, לא בדיעבד.

עובד סיעוד שעזב שלושה מטופלים בתוך שנתיים עלול להיות מזומן לבירור על ניצול האשרה. פיטורים, פטירת המטופל ומעבר שלו למוסד לא נספרים, וגם התפטרות בגלל הרעה בתנאים או התעללות לא נחשבת ניצול. בחקלאות הכללים שונים, והם מפורטים במקרה הרביעי בהמשך.

פיטורים, שימוע והודעה מוקדמת

דיני העבודה הרגילים חלים על עובד זר: לפני פיטורים עורכים שימוע, נותנים הודעה מוקדמת לפי החוק, והחוזה חייב להיות כתוב בשפה שהעובד מבין ולכלול את פרטי הממונה על זכויות עובדים זרים. עובד עם ותק של שנה ומעלה זכאי להודעה מוקדמת של חודש. בשנה הראשונה הוא מקבל יום על כל אחד משישת החודשים הראשונים, ויומיים וחצי על כל חודש נוסף, עד שלושה שבועות. מעסיק שמוותר על העבודה בתקופה הזאת משלם את השכר שלה במקום.

פיצויי פיטורים מגיעים אחרי שנה אצל אותו מעסיק: משכורת חודשית אחת על כל שנת עבודה, כולל החלק היחסי של השנה האחרונה. מועד התשלום הוא היום האחרון לעבודה, ולכל המאוחר 15 יום אחריו. מהיום ה-16 נוספת הצמדה למדד, ואחרי 30 יום אפשר לתבוע בבית הדין לעבודה גם פיצוי על הלנה. אחרי סיום העבודה המעסיק חייב לאפשר לעובד לגור במקום עוד שבעה ימים, או לתת לו מגורים אחרים. מכיוון שאחרי 90 יום בלי עבודה האשרה בסכנה, עובד שפוטר צריך לפעול מהר מול רשות האוכלוסין כדי להירשם אצל מעסיק חדש.

מגורים הולמים

המעסיק חייב לספק מגורים הולמים מהיום הראשון: שטח שינה של ארבעה מ"ר לפחות, מיטה וכלי מיטה, ארון ננעל, חימום ואוורור, מקרר, כלי אוכל, תאורה, אמצעי כיבוי אש, ושירותים ומקלחת במרחק סביר. בבניין שגרים בו שישה עובדים או יותר צריכה להיות מכונת כביסה. מעסיק שלא מספק מגורים כאלה צפוי לשנת מאסר או לקנס כבד, ותנאים לקויים הם עילה לתלונה ואף לשלילת ההיתר.

• זכויות עובד זר 2026: שכר מינימום מלא, פיקדון של 12.5% עד 14.83% ומס של 15% ביציאה

דרכון, דמי תיווך וסחר בבני אדם

אסור למעסיק להחזיק את הדרכון של העובד בניגוד לרצונו. זו עבירה פלילית, ועובד שהדרכון שלו נלקח יכול להתלונן במשטרה. המעסיק שומר במקום העבודה רק את חוזה העבודה ותרגומו לעברית, את פוליסת הביטוח, את כתובת המגורים ואת תלושי השכר ורישום השעות.

גם דמי התיווך מוגבלים. לשכה זרה רשאית לגבות עד 4,389.61 שקל ב-2026, ולשכה ישראלית רשאית לגבות רק בסיעוד ביתי ובחקלאות. בבנייה, במלונאות ובמוסדות סיעוד העובדים לא משלמים דמי תיווך בכלל, אלא אם ההסכם הבילטרלי עם המדינה שלהם קובע אחרת. לשכה ישראלית לא רשאית לגבות מעובד שכבר נמצא בארץ, גם אם היא זו שהביאה אותו בעבר.

החזקת דרכון, חוב לתיווך שאי אפשר לסגור, איסור לצאת מהמגורים ושכר שלא משולם הם סימנים מוכרים לסחר בבני אדם ולעבדות. מי שהמשטרה מכירה בו כקורבן זכאי לשהות במקלט, לייצוג חינם מהסיוע המשפטי של משרד המשפטים ולאשרה לתקופת שיקום. ארגוני סיוע כמו קו לעובד והמוקד לפליטים ולמהגרים מלווים עובדים בתהליך הזה.

מקרה ראשון: המטופל נפטר, מה קורה למטפלת

מטפלת שעבדה שלוש וחצי שנים אצל קשיש בחיפה מגלה בוקר אחד שהוא נפטר. מבחינת החוק היא נחשבת מפוטרת, ומגיעות לה כל הזכויות של עובדת שפוטרה. את הכסף משלמים מהעיזבון: תמורת הודעה מוקדמת של חודש, גם אם היא לא מחפשת עבודה חדשה, ופיצויי פיטורים. בשכר מינימום של 6,443.85 שקל מדובר על כ-22.5 אלף שקל פיצויים בלבד, לפני פדיון החופשה ודמי ההבראה. חשבון הבנק של הנפטר עלול להיחסם עד צו ירושה או צו קיום צוואה, אבל החוב לא נעלם, והתשלום עדיין צריך להגיע בתוך 15 יום.

בזמן הזה המשפחה חייבת לאפשר לה לגור בבית עוד שבעה ימים, או לתת לה מקום הולם אחר. בתוך שבעה ימים מסיום העבודה היא צריכה להתייצב בלשכה הפרטית שבה היא רשומה, לעדכן פרטים ולקבל הצעות עבודה, ולהודיע לתחום היתרים בסיעוד ברשות האוכלוסין. מי שמסרבת לשלוש הצעות בלי סיבה מוצדקת עלולה להיות מדווחת, ובסוף התהליך, אחרי שימוע, לאבד את רישיון העבודה. מגבלת האזור בטלה כשהמטופל נפטר, אבל אם עברו 51 חודשים מאז שהגיעה לארץ, היא תוכל להתחיל אצל מטופל חדש רק באישור הומניטרי.

• פונדקאות 2026: 15 שבועות דמי לידה להורים מיועדים, עד 26 שבועות חופשה, ומה קורה בחו"ל
• עובדי אנתרופיק מעריכים: ה-AI יוכל לבצע 80% מהעבודה שלהם - והאבטלה תזנק

מקרה שני: פועל בניין שהדרכון שלו אצל המעסיק

פועל בניין שהגיע מהודו במסגרת הסכם בין המדינות מספר שהמעסיק "שומר" את הדרכון כדי שלא יעזוב. הצעד הראשון הוא לבקש את הדרכון בחזרה, רצוי בהודעה כתובה שנשמרת בטלפון. אם המעסיק מסרב, אפשר להגיש תלונה בתחנת משטרה, כי החזקה בניגוד לרצון העובד היא עבירה פלילית.

במקביל כדאי לפנות לממונה על זכויות עובדים זרים: בטופס המקוון ב-gov.il, שאפשר למלא בעברית, באנגלית ובערבית ואפילו בעילום שם, או בוואטסאפ 050-6290758. עובדים שהגיעו בהסכם בילטרלי יכולים להתקשר גם לקו הסיוע של המרכז להגירה בינלאומית וקליטה, 1-700-707-889. השיחה חינם ובשפת העובד, והקו פתוח גם לעובדי בניין שמועסקים בחברות ביצוע זרות. אם לצד הדרכון יש גם שכר שלא משולם, חוב לתיווך או נעילה במגורים, זה כבר חשד לסחר בבני אדם, וכדאי לערב את המשטרה וארגון סיוע.

מקרה שלישי: פיטורים בהודעת וואטסאפ, בלי שימוע

עובד מלון שעבד שמונה חודשים מקבל הודעה בוואטסאפ שהוא לא צריך לחזור. זכות השימוע חלה על כל עובד, בלי קשר לוותק. המעסיק צריך לזמן אותו בכתב, לפרט את הטענות ולתת זמן סביר להתכונן. בתי הדין האזוריים קבעו ש-24 שעות ואפילו יומיים לא מספיקים. העובד רשאי להביא איתו נציג, ובסוף השימוע מגיע לו פרוטוקול חתום. הודעת וואטסאפ לא נחשבת זימון בכתב, אם כי בית דין עשוי להכיר בשימוע כשזה הפגם היחיד בו.

כדאי לענות בכתב שמבקשים שימוע, ואם הוא נקבע, מגיעים ומעלים בו את כל הטענות והמסמכים. מה שלא הוצג בשימוע קשה להעלות אחר כך בבית הדין. מי שלא מגיע לשימוע לא מסכים בזה לפיטורים, אבל מוותר על ההזדמנות לטעון. בשמונה חודשים מגיעים לעובד 11 ימי הודעה מוקדמת: שישה על החודשים הראשונים וחמישה על השביעי והשמיני. פיצויי פיטורים עוד לא מגיעים, אבל אפשר לתבוע בבית הדין לעבודה ביטול של הפיטורים או פיצוי על הליך פגום. בינתיים השעון של 90 הימים רץ, ולכן הרישום אצל מעסיק חדש בענף לא מחכה לסוף התביעה.

מקרה רביעי: עובד חקלאות שרוצה לעבור למשק אחר

עובד מתאילנד במושב בערבה מקבל הצעה מחקלאי ביישוב סמוך. כשהחקלאים גרים באותו יישוב, הם יכולים להעביר אותו ביניהם לעבודה זמנית בלי אישור, בתנאי ששניהם והעובד מסכימים. במקרה הזה החקלאי הראשון נשאר המעסיק, וגם משלם את השכר על השעות אצל השכן.

בין יישובים שונים צריך אישור של רשות האוכלוסין. החקלאים ממלאים טופס בקשה לניוד עם מספר הדרכון של העובד, והוא חותם על הסכמה אחרי שהסבירו לו את הפרטים. החקלאי הראשון צריך להעסיק אותו 14 יום לפחות לפני הניוד, ושלושה חודשים אם העובד חדש מחו"ל. ההחלטה מגיעה בתוך שבעה ימי עבודה, והניוד נמשך בין 30 יום לשישה חודשים בכל שנת היתר. העובד צריך לשאת עותק של האישור יחד עם הדרכון. החקלאי הקולט חותם איתו על חוזה בתנאים שלא נופלים מהקודם ואחראי למגורים, לביטוח ולשכר, ואסור לגבות מהעובד תשלום על המעבר. ניוד בלי אישור בכתב נחשב העסקה שלא כדין. מי שרוצה לעבור דרך קבע ממלא הצהרה ייעודית של רשות האוכלוסין לעובד שמבקש לעבור למעסיק אחר בחקלאות, והרישום אצל החקלאי החדש נעשה בלשכות השירות למעסיקים.

מקרה חמישי: דמי תיווך מעל המותר

מטפל מסרי לנקה, שאשרת הכניסה הראשונה שלו הונפקה אחרי אמצע אוקטובר 2022, נדרש לשלם ללשכה הישראלית 9,000 שקל. התקרה ב-2026 היא 6,443.85 שקל כולל מע"מ, בשלושה תשלומים: 3,943.85 שקל עם ההגעה, ועוד 1,250 שקל אחרי 26 חודשים ו-1,250 שקל אחרי 38 חודשים. על כל אחד מהשניים האחרונים הלשכה צריכה להודיע 30 יום מראש. היא גם חייבת לחתום איתו על חוזה בשפתו ולתת קבלה על כל תשלום. אם האשרה הונפקה לפני המועד הזה, הלשכה בישראל לא רשאית לגבות ממנו בכלל. בנפרד, הלשכה בחו"ל רשאית לגבות עד 4,389.61 שקל.

את ההפרש תובעים קודם מהלשכה, בכתב ועם הקבלות, ובמקביל מתלוננים לממונה על זכויות עובדים זרים. החזר מלא מגיע אם העובד לא הגיע לארץ בזמן סביר, או אם בשנה הראשונה לא קיבל שכר או השתכר פחות מ-77,326.2 שקל, שהם 12 משכורות מינימום. עובד שעוזב את הארץ לצמיתות מקבל 60% מהתשלום אם עזב לפני 18 חודשים, ו-33% אם עזב בין 18 ל-36 חודשים, בתוך 30 יום מהיום שהלשכה יודעת על העזיבה. אותם כללי החזר חלים בחקלאות, שבה הלשכה רשאית לגבות עם הכניסה עד 3,241.75 שקל ועוד מע"מ.

תלונות: לאן פונים ומה מכינים

הכתובת המרכזית היא הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה במשרד העבודה, בטלפון 074-7696161, בימים א' עד ה' בין 9:00 ל-16:00, או בדוא"ל [email protected]. תלונה בכתב אפשר לנסח בכל שפה, ובתוך שבעה ימים מגיע אישור. הממונה רשאי לדרוש מסמכים מהמעסיק ומהלשכה, להפנות את הצדדים לגישור ואף להגיש תביעה אזרחית בשם העובד, ומעסיק שלא משתף פעולה עובר עבירה. בענייני אשרה, היתר ופיקדון פונים לרשות האוכלוסין וההגירה במוקד 3450*, והפרות של חוקי העבודה אפשר לדווח למוקד האכיפה של משרד העבודה, 2570*. תביעה לבית הדין האזורי לעבודה אפשר להגיש בלי קשר למעמד בארץ.

לפני שפונים כדאי לאסוף: צילום של הדרכון והאשרה, עותק של החוזה, תלושי שכר, רישום עצמאי של שעות העבודה וימי המנוחה, קבלות על דמי תיווך ותמונות של המגורים. מי שאין לו מסמכים יכול עדיין להתלונן, אבל תיעוד מקצר את הבירור.

מותר למעסיק לשמור את הדרכון שלי?

לא בניגוד לרצונך. זו עבירה פלילית, ואפשר להתלונן במשטרה ולממונה על זכויות עובדים זרים.

אפשר לעבור למעסיק אחר?

כן, בתוך הענף. בסיעוד לפי האזור שרשום באשרה, ובחקלאות בין יישובים רק באישור רשות האוכלוסין.