יוון קנתה, ספרד ויתרה: התוכנית הספרדית שאמורה להחליף את אלביט נתקעה

32 מיליארד דולר. לשם הגיע צבר ההזמנות של אלביט מערכות בסוף יוני, שיא של כל הזמנים, וכ-74% ממנו שייכים ללקוחות מחוץ לישראל. שנה קודם לכן עמד הצבר על  כ-24 מיארד דולר, ובחברה מייחסים את רוב התוספת ברבעון האחרון ובכלל להזמנות מאירופה. ההכנסות ברבעון השני הסתכמו ב-2.29 מיליארד דולר, כ-16% יותר מאשר ברבעון המקביל, והרווח הנקי טיפס ל-173.6 מיליון דולר, לעומת 125.7 מיליון.

563.3 מיליון דולר הכניסה אירופה באותו רבעון, כמעט אותו סכום כמו שנה קודם, וחלקה של היבשת בהכנסות ירד ל-24.6% מ-28.6%, אבל הנהלת החברה הסבירה לנו ולשוק שזה נקודתי - הפער בין הצבר לבין ההכנסות נובע מקצב הביצוע: חוזה ביטחוני גדול נחתם היום ונרשם כהכנסה לאורך כמה שנים, ולפי החברה כ-42% מהצבר יבוצעו עד סוף 2027. מאז אוגוסט אשתקד הודיעה אלביט על שני חוזים אירופיים חריגים בגודלם, אחד של 1.64 מיליארד דולר עם מדינה שלא נחשפה, שכולל גם ארטילריה רקטית מדויקת לטווח ארוך, ואחר של כ-1.4 מיליארד דולר מלקוח אירופי נוסף.

PULS, משגר הרקטות של אלביט, מותקן על משאית או על רכב זחלי ויודע לירות כמה סוגי חימוש: רקטה מונחית לטווח 35 קילומטר, רקטה ל-150 קילומטר וטיל פרדטור הוק שמגיע ל-300 קילומטר. הולנד, דנמרק, גרמניה ויוון כבר הזמינו את המשגר. ספרד הזמינה, ובהמשך ביטלה.

אירופה מגדילה תקציבים, אבל מעדיפה לקנות בבית

5% מהתוצר בשנה עד 2035: זה היעד שקבעו מדינות נאט"ו בפסגה בהאג ביוני 2025, מתוכו 3.5% להוצאה ביטחונית ליבה ועד 1.5% לתשתיות, למוכנות אזרחית ולבסיס התעשייתי. לפי האומדנים שפרסמה הברית ביולי, מדינות אירופה וקנדה יוציאו השנה בממוצע 2.53% מהתוצר על ביטחון, לעומת 1.96% ב-2024. פולין צפויה להגיע ל-4.68%, יוון ל-3.65% ודנמרק ל-3.49%, וגרמניה מזנקת ל-2.69% מ-2.22% אשתקד. לפי הברית, חמש מדינות צפויות לעבור כבר השנה את רף ה-3.5%, ובמונחים ריאליים קפצה ההוצאה של אירופה וקנדה בכ-19% ב-2025.

2% מהתוצר הוא אומדן ההוצאה של ספרד גם ל-2025 וגם ל-2026, אחרי עשור שבו נעה בין 0.8% ל-1.5%. את הקפיצה הביאה תוכנית תעשייתית לביטחון שאישרה הממשלה במדריד באפריל, עם 10.5 מיליארד אירו נוספים, שהעלו את ההוצאה השנתית ל-33.2 מיליארד אירו. ראש הממשלה פדרו סאנצ'ס הודיע עוד לפני פסגת האג שארצו לא תלך עד 5%, וטוען שהיכולות שספרד התחייבה לספק לברית דורשות מעל 2% מהתוצר. הצהרת הפסגה עצמה לא מזכירה הקלה לספרד, ואת הגמישות שהיא דורשת לעצמה מבססת מדריד על מכתב שקיבלה ממזכ"ל הברית מארק רוטה. בכסף מדובר עדיין בסכום גדול: כ-36 מיליארד אירו השנה, לפי אומדן נאט"ו.

150 מיליארד אירו בהלוואות הוא ההיקף של SAFE, המכשיר שהקים האיחוד האירופי במאי 2025 למימון רכש ביטחוני. ההלוואות ניתנות לתקופה של עד 45 שנה, אבל בתנאי שלפחות 65% מעלות הרכיבים יגיעו מהאיחוד, מאזור הסחר האירופי או מאוקראינה. פולין קיבלה את ההקצאה הגדולה, 44 מיליארד אירו, ומתוכם כבר הועברו אליה 6.7 מיליארד. ספרד ביקשה מיליארד אירו, וההלוואה אושרה לה בפברואר, אבל לפי נתוני הנציבות עוד לא שולם לה דבר. ליוון אושרו כ-788 מיליון אירו, ותשלום ראשון של 118 מיליון הגיע ביולי. תוכנית התעשייה הביטחונית של האיחוד, EDIP, עם תקציב של 1.5 מיליארד אירו עד סוף 2027, מגבילה גם היא ל-35% את חלקם של רכיבים מחוץ לאירופה.

65% רכיבים מתוצרת אירופה פירושו שספקית ישראלית שרוצה ליהנות מרכש שממומן בכסף של האיחוד צריכה לייצר ביבשת, בשותפות עם חברות מקומיות. העסקה עם יוון כוללת ייצור מקומי, החוזה עם גרמניה נחתם יחד עם KNDS, ולאחרונה הודיעה אלביט שהיא מקימה באירופה מרכז ייצור למערכות התרעת לייזר.

החוזה שנחתם במדריד, והתחליף שעוד מחכה

576 מיליון אירו: זה היה ההיקף של SILAM, מערכת הרקטות הניידת לטווח ארוך שמשרד ההגנה הספרדי רכש בדצמבר 2023. את החוזה קיבל מיזם משותף של EM&E, שנקראה בעבר אסקריבנו, ושל יצרנית התחמושת ריינמטאל אקספל, חברה בת של ריינמטאל הגרמנית. הבסיס של המערכת היה ה-PULS, ואלביט הייתה אמורה גם להעביר לספרד את הידע ואת קווי הייצור, כך שהתעשייה המקומית תוכל להמשיך לבד בעתיד.

12 משגרים הופיעו במפרט, לצד משגר הדגמה, 12 רכבי אספקה עם מנוף, שישה רכבי סיור ועשר עמדות פיקוד. חבילת החימוש כללה 288 רקטות מונחות לטווח 35 קילומטר, 112 לטווח 150 קילומטר, 64 טילים לטווח 300 קילומטר ועוד 216 רקטות אימון.

• אלביט מערכות תקים מרכז ייצור אירופי למערכות התרעת לייזר (LWS)
• אלביט מחפשת מהנדסים גם בפריז: גיוס העולים הופך לערוץ כוח אדם חדש

בספטמבר אשתקד בוטלה הודעת הזכייה במערכת הרכש הממשלתית של ספרד, וכשבועיים אחר כך פרסמה הממשלה של סאנצ'ס צו בתוקף של חוק שאוסר יצוא ויבוא של ציוד ביטחוני מול ישראל, על רקע המלחמה בעזה. SILAM לא הייתה התוכנית היחידה שנפגעה. גם רכש טילי ספייק מתוצרת רפאל, בהיקף של כ-288 מיליון אירו, נעצר, ובמסמכי משרד ההגנה בספרד שתי התוכניות מופיעות היום תחת תוכנית הניתוק, שאמורה להתבצע בידי התעשייה האירופית. (להרחבה: ההערכות שספרד תבטל את העסקה הגדולה עם אלביט).

בינואר הגישו ריינמטאל אקספל ו-EM&E הצעה מתוקנת, שמוצגת כתוכנית לאומית מלאה בלי רכיבים ישראליים. חברת התוכנה הספרדית GMV הצטרפה כדי לפתח את מערכת בקרת האש ולחבר אותה למערכת הפיקוד טאלוס של צבא היבשה. בתחילת אוגוסט עדיין לא התקבלה החלטה, ומשרד ההגנה במדריד ביקש להגדיל עוד את חלקה של התעשייה הספרדית. החלק הקשה בפרויקט הוא הרקטות המונחות, שאת התכנון, הניסויים וההסמכה שלהן צריך עכשיו לעשות מחדש.

מאתונה ועד אמסטרדם: מי כן קנה את המשגר

750 מיליון דולר, כ-650 מיליון אירו, הוא ההיקף של העסקה עם יוון, הגדולה מבין חוזי ה-PULS ביבשת. הפרלמנט באתונה אישר את התקציב בדצמבר, ובאפריל הודיעו אלביט ומשרד הביטחון על החתימה. החוזה כולל משגרים, רקטות אימון, רקטות מונחות וחימוש משוטט, יבוצע במשך ארבע שנים ויימשך בעוד עשר שנות תמיכה, וחלק מהייצור יתבצע ביוון (להרחבה: פרטי העסקה של אלביט עם יוון למשגרי PULS). אתונה מגדילה את ההוצאה הביטחונית ל-9.6 מיליארד אירו השנה, לפי אומדן נאט"ו, לעומת 6.9 מיליארד ב-2025.

דנמרק חתמה ראשונה, בפברואר 2023, על שמונה משגרים בכ-125.7 מיליון אירו לפני מע"מ. שלושה חודשים אחר כך הזמינה הולנד 20 משגרים על משאיות, יחד עם רקטות וטילים, בעסקה בין ממשלות של 305 מיליון דולר לחמש שנים. גרמניה הצטרפה בתחילת 2025 בחוזה של כ-57 מיליון דולר יחד עם KNDS, שנבנה על הסכמים בין הממשלות בברלין, בהאג ובירושלים. באפריל 2025 נוסף חוזה של כ-130 מיליון דולר לאספקת רקטות PULS ללקוח אירופי שלא נחשף.

19.2 מיליארד דולר הגיע היצוא הביטחוני של ישראל ב-2025, כמעט 30% יותר מאשר ב-2024, ויותר ממחצית מהסכום, כ-10 מיליארד דולר, נחתמה בעסקאות בין ממשלות. מערכות טילים, רקטות והגנה אווירית היו 29% מהעסקאות, הקטגוריה הגדולה ביותר.

• פריים אנרג'י לא תפעל בספרד - סיום המו"מ לרכישת פעילות בהיקף של מאות מיליוני דולרים
• כ-180 מיליארד שקל במניות ובאופציות: ההון של עובדי ההייטק ומה הוא עושה לכלכלה

המניה, הדוחות והמשקל במדדים

755.4 דולר היה מחיר הסגירה של אלביט בנאסד"ק בסוף השבוע, כ-31% מעל הסגירה של סוף 2025 וכ-54% מעל המחיר לפני שנה. השיא נקבע באמצע מרץ, סביב 1,014 דולר, והמניה נמצאת כרבע מתחתיו. ביום פרסום הדוחות לרבעון השני ירדה ב-8.3%, אף שהרווח המתואם למניה, 4.14 דולר, עלה ב-28% לעומת השנה הקודמת (להרחבה: הדוחות לרבעון השני וצבר השיא של אלביט). שווי השוק עומד על כ-35 מיליארד דולר.

בתל אביב נסגרה המניה על 2,302 שקל, כ-25% יותר מתחילת השנה. משקלה במדד ת"א 35 עומד על כ-7.4%, ובמדד התעשיות הביטחוניות על יותר מ-12%. שיעור המס האפקטיבי של החברה ברבעון קפץ ל-16.4% מ-5.6%, בעיקר בגלל מס המינימום הגלובלי של ה-OECD. הדיבידנד לרבעון הועלה לדולר למניה, לעומת 75 סנט ברבעון המקביל, והוא ישולם בסוף החודש.

לפי רישומי המכרז בספרד, ביצוע החוזה המקורי של SILAM היה אמור להסתיים בדצמבר 2027. ההלוואה של מיליארד אירו שאושרה למדריד במסגרת SAFE עדיין לא הועברה, והתשלומים מהמכשיר כולו יסתיימו בסוף 2030.