א-סיסי: אפרוש ב-2030 - והצבא יכשיר את המועמדים לנשיאות
נשיא מצרים הצהיר שלא ינסה להאריך שוב את כהונתו, ובמקביל הציע מסלול הכשרה של 30 חודשים למועמדים עתידיים לנשיאות; המהלך עשוי להעמיק עוד יותר את מעורבות הצבא בעיצוב ההנהגה האזרחית במדינה
מצרים נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי מצהיר כי כהונתו תסתיים ב-2030 ולא תוארך שוב, אך במקביל מציע מנגנון חדש לבחירת דור ההנהגה הבא: מועמדים עתידיים לנשיאות יעברו הכשרה של 30 חודשים באקדמיה הצבאית. המהלך עשוי להרחיב עוד יותר את תפקידו של הצבא במערכת השלטונית המצרית גם מעבר לתחומי הביטחון
א-סיסי אמר בטקס סיום צבאי כי סוגיית סיום כהונתו "הוכרעה לחלוטין" וכי אין בכוונתו לקדם תיקון נוסף לחוקה שיאפשר לו להישאר בתפקיד לאחר 2030. לצד ההתחייבות לפרוש, הוא הציג תוכנית שלפיה מועמדים עתידיים לנשיאות יעברו מסלול הכשרה ממושך באקדמיה הצבאית, שנועד לדבריו להכין אותם לנשיאה באחריות הכרוכה בניהול המדינה.
ההצעה מעניקה למערכת הצבאית תפקיד ישיר יותר בעיצוב ההנהגה האזרחית העתידית. מאז שא-סיסי נכנס לנשיאות ב-2014, הצבא הרחיב את נוכחותו בתחומים ציבוריים וכלכליים רבים, והמהלך החדש עשוי להוסיף לכך גם שכבה מוסדית בתחום הכשרת בכירים.
מי יוכל להיכנס למסלול
לפי א-סיסי, המועמדים לתוכנית יהיו בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטאות מצריות או זרות מוכרות. לדבריו, מאות אנשים יוכלו להשתתף במסלול, והמימון יגיע מהכוחות המזוינים.
ועדה שתכלול את יו"ר הפרלמנט, אנשי רוח, פוליטיקאים ושרי המשפטים וההשכלה הגבוהה אמורה לגבש את המסגרת החוקית לתוכנית ואת הקריטריונים לבחירת המועמדים. א-סיסי הסביר כי המשתתפים ילמדו כיצד פועלת המדינה, מהן מוסדותיה וכיצד יש להגן עליה. לדבריו, מטרת התהליך היא ליצור מאגר של מועמדים שממנו יוכלו אזרחי מצרים לבחור בעתיד את הנהגתם.
התוכנית אינה מוגבלת רק לנשיאות. לפי הנשיא, בוגרי המסלול יוכלו להשתלב גם בתפקידים בכירים נוספים, ובהם שרים ומושלים.
האקדמיה כבר נכנסה למערכות האזרחיות
האקדמיה הצבאית כבר משמשת כיום להכשרת מצטרפים חדשים למערכת המשפט, למשרד החוץ ולתפקידים דתיים שמאוישים בידי המדינה. א-סיסי הגדיר אותה בעבר כ"שער לתעסוקה במוסדות המדינה".
לפי המסרים הרשמיים בקהיר, מטרת המסלול היא לייצר סטנדרט אחיד והוגן לבחירת מועמדים ולא להפוך את המערכת האזרחית לצבאית. עם זאת, עצם הרחבת תפקידה של האקדמיה מדגישה את המקום המרכזי שהצבא ממשיך לתפוס במבנה השלטוני.
הדיון על הירושה מגיע לאחר שינוי חוקתי משמעותי שכבר בוצע בעבר. במשאל עם שנערך ב-2019 הוארכה כהונת הנשיא מארבע לשש שנים, והשינוי אפשר לא-סיסי להתמודד לכהונה שלישית.
- מצרים מתכוננת להתערבות צבאית להגנת סעודיה - א-סיסי מבקש אישור מהפרלמנט
- נוסעים לטאבה? ייתכן שתצטרכו לשלם 120 שקל מראש
א-סיסי, קצין ושר הגנה לשעבר, עמד ב-2013 בראש המהלך שהדיח את הנשיא הנבחר מוחמד מורסי, לאחר תקופה של עימות פוליטי חריף במצרים. מורסי עצמו עלה לשלטון לאחר ההתקוממות של 2011 שהביאה לסיום שלטונו הממושך של חוסני מובארק.
הצבא נשאר במרכז גם ביום שאחרי
מלבד מורסי ונשיא זמני שכיהן לתקופה קצרה, כל נשיאי מצרים מאז 1952 הגיעו מרקע צבאי. לפי הערכות של חוקרים העוסקים במצרים, המעבר מא-סיסי ליורשו צפוי להיות תהליך מבוקר ובעל מעורבות גבוהה של מוסדות המדינה והצבא. מבחינת הממסד הצבאי, הניסיון ההיסטורי מחזק את ההעדפה למנהיגים שעברו דרך המערכת ומכירים את מבנה הכוח מבפנים.
אם התוכנית תהפוך לחוק, האקדמיה הצבאית לא תהיה רק מוסד שמכשיר קצינים ובכירים בשירות הציבורי, אלא גם שלב בדרך להתמודדות על התפקיד החשוב במדינה. א-סיסי אמנם מצהיר כי יסיים את כהונתו ב-2030, אך המנגנון שהוא מציע עשוי לקבוע במידה רבה כיצד ייראה תהליך בחירת היורש עוד לפני שהמצרים יגיעו לקלפי.
