תשתית ענן (רשתות חברתיות)
צילום: (רשתות חברתיות)

חברת ענן ה-AI הקוריאנית אליס צנחה בבכורה, אחרי ביקוש של פי 408

המניה של אליס, שמקימה מרכזי נתונים מודולריים לשבבי בינה מלאכותית, נפתחה בבורסת קוסדק מתחת למחיר ההנפקה וירדה בשלב מסוים בכ-33%. החברה גייסה כ-150 מיליון דולר בהנפקה הגדולה בקוסדק השנה, על רקע הירידות החדות במניות של קורוויב ונביוס
אדיר בן עמי |

המשקיעים הפרטיים בדרום קוריאה הפקידו כ-7.7 מיליארד דולר (כ-10.3 טריליון וון) בבקשות לקנות מניות של אליס, חברת ענן לבינה מלאכותית, והביקוש שלהם הגיע לפי 408 מהכמות שהוקצתה להם. ביום המסחר הראשון שלה, היום בבורסת קוסדק בסיאול, המניה לא נסחרה אפילו לרגע מעל מחיר ההנפקה. היא נפתחה בירידה של כ-16%, צנחה בשלב מסוים בכ-33% ובהמשך נסחרה בירידה של כ-24%.

אליס גייסה בהנפקה כ-150 מיליון דולר (כ-201 מיליארד וון), במחיר של 90,500 וון למניה, בקצה העליון של הטווח שהציעה. זו ההנפקה הגדולה ביותר בקוסדק מתחילת השנה, והמחיר שיקף לחברה שווי של כ-760 מיליון דולר (כטריליון וון). גם המוסדיים הזמינו כמעט פי 390 מהמניות שהוצעו להם, ובשעות הראשונות של המסחר עברו ידיים יותר מניות מכל הכמות שהונפקה. הבכורה נפלה על יום אדום בסיאול כולה: מדד הקוספי ירד בכ-3% ומניית SK הייניקס איבדה כ-4%, בהמשך למכירות הענק של הזרים בשבוע שעבר.

הבכורה של אליס נחשבה מבחן לשוק ההנפקות בסיאול, שהיה רדום במשך חודשים. השבוע פותחות בו את ההרשמה לציבור עוד כמה חברות, והתוצאה של אליס עלולה להכביד עליהן.

במחצית הראשונה של 2026 זינקו ההכנסות של אליס בכ-200%, לכ-26 מיליון דולר (34.4 מיליארד וון), והחברה עברה לרווח תפעולי של כ-7.8 מיליון דולר (10.3 מיליארד וון). הרווח לפני פחת והפחתות היה גבוה בהרבה, כ-17.5 מיליון דולר (23.2 מיליארד וון), כשני שלישים מההכנסות. ההפרש בין שני המספרים הוא הפחת, ובחברת ענן מדובר בעיקר בשרתים ובשבבים שמאבדים מערכם עם השנים.

הידעת?איך חברה ללימוד תכנות הפכה לספקית ענן?
אליס נוסדה ב-2015 בידי שלושה דוקטורנטים במכון קאיסט, המוסד הטכנולוגי המוביל בדרום קוריאה, כפלטפורמה מקוונת ללימוד תכנות. בהמשך היא פיתחה שירותי ענן ומרכזי נתונים משלה, והחלק שלהם בעסק גדל מהר: ב-2023 הענן היה כ-7% מההכנסות, ובמחצית הראשונה של 2026 כבר כ-76% מהן. לפי החברה, יש לה כיום כ-1,200 לקוחות ענן.

החולשה של אליס מצטרפת לגל ירידות בענף שמכונה "ניאו-קלאוד": חברות שמשכירות כוח מחשוב לבינה מלאכותית, בלי להיות ענקיות ענן כמו אמזון או מיקרוסופט. מניית קורוויב האמריקאית איבדה יותר ממחצית מערכה מאז השיא שקבעה במאי, ונביוס ירדה בכ-43% מהשיא של יוני (להרחבה: המאזנים של קורוויב ונביוס). באוסטרליה, פירמוס גנזה את הנפקת הענק שלה בסידני. ברקע עומד החוב: כדי לקנות שבבים, החברות בענף לוקחות הלוואות בהיקפים עצומים, והשוק בוחן מחדש אם ההכנסות מהשכרת המחשוב יספיקו כדי להחזיר אותן. התשואה על חלק מאיגרות החוב של קורוויב טיפסה בשבוע שעבר לסביבות 15%, רמה של חברות שהמלווים חוששים מהן.

התוכן והמידע של נתוני המחשבון והכלי האינטראקטיבי
מה קורה בשווקים? - עדכונים שוטפים על השווקים
סוף התוכן מהמחשבון והכלי האינטראקטיבי

מרכז נתונים שנבנה במפעל

המוצר שאליס מציגה כיתרון העיקרי שלה הוא מרכז נתונים מודולרי, שהיא מכנה PMDC. במקום להקים בניין ייעודי, היא מרכיבה מראש במפעל יחידות סגורות שבתוכן השרתים, מערכות החשמל והקירור וציוד התקשורת, ומציבה אותן בכל אתר שיש בו קרקע וחיבור לרשת החשמל. לפי החברה, הקמה כזו נמשכת עד שלושה חודשים, לעומת שנתיים עד שלוש שנים בבנייה רגילה, ועלות ההקמה הראשונית נמוכה בעד 40%. יחידה מהדגם הגדול מכילה 256 מעבדי B200 של אנבידיה וצורכת כ-600 קילוואט, וכך החברה יכולה לגדול יחידה אחרי יחידה, בלי לחכות לבניין שלם. את הארונות עצמם היא בונה עם דל האמריקאית.

ארון שרתים ממוצע במרכזי הנתונים הוותיקים צורך פחות מעשרה קילוואט, ומאווררים ומזגנים מספיקים כדי לפנות ממנו את החום. כל שבב B200 צורך כקילוואט ויותר, בערך כמו תנור חימום קטן. ארון של 72 שבבי בלאקוול של אנבידיה מגיע לכ-120 קילוואט, ובצפיפות כזו האוויר כבר אינו עומד בקצב. לכן אליס, כמו מפעילות ענן ה-AI הגדולות, משתמשת בקירור נוזלי ישיר: לוחות מתכת שמוצמדים לשבבים עצמם, ונוזל קר שזורם דרכם ומוציא את החום מהארון. נוזל מוביל חום טוב בהרבה מאוויר, והחברה מציגה יכולת קירור של יותר מ-300 קילוואט לארון.

הידעת?מה מודד ה-PUE של מרכז נתונים?
PUE הוא היחס בין כל החשמל שמרכז הנתונים צורך לבין החשמל שמגיע בפועל לשרתים. ציון 1 פירושו שכל קילוואט הולך למחשוב, וכל מה שמעליו הולך לקירור, לתאורה ולאובדני המרה. בסקרים השנתיים של מכון אפטיים, הממוצע העולמי תקוע כבר כמה שנים סביב 1.55 עד 1.6, ואליס מדווחת על 1.27 ביחידות שלה עם הקירור הנוזלי. בארון של 120 קילוואט, הפער הזה שווה לחיסכון של כ-35 קילוואט בצריכה הרציפה.

מעל החומרה פועלת תוכנה של אליס שמחלקת מעבד גרפי אחד בין כמה משתמשים, כך שלקוח שזקוק לחלק מהכוח אינו נדרש לשכור שבב שלם. בענן, כל שעה שבה שבב יקר עומד בלי עבודה היא הכנסה שהלכה לאיבוד. כיום אליס מפעילה כ-10 מגה-ואט באזור סיאול, והיא הבטיחה לעצמה חיבור לעוד 40 מגה-ואט בדרום-מערב המדינה, שאמורים לפעול עד סוף השנה, ולעוד 80 מגה-ואט בדרום-מזרח ב-2027. עד עכשיו רוב הכנסות הענן שלה הגיעו מגופים ממשלתיים, והיחידות שלה קיבלו את אישור אבטחת הענן שהמדינה דורשת מספקים למגזר הציבורי. לפרויקט של משרד המדע הקוריאני לפיתוח מודלי בינה מלאכותית מקומיים היא הקימה אשכול של 512 מעבדי B200 עם קירור נוזלי.

השעון שמתקתק על השבבים

בשוק המקומי אליס פוגשת מתחרים גדולים ממנה בהרבה. בסוף 2025 הודיעה אנבידיה שתספק לממשלה ולתאגידים בקוריאה יותר מ-260 אלף מעבדים גרפיים, ובין המקבלים נייבר, סמסונג ו-SK. בעולם היא מתחרה בקורוויב, בנביוס ובעשרות חברות קטנות יותר, וכולן חשופות לאותו סיכון: אנבידיה משיקה דור חדש של שבבים כמעט מדי שנה, ושבב שנקנה היום יתחרה בעוד שנתיים במעבדים מהירים וחסכוניים ממנו. המחיר שהלקוחות ישלמו אז על שעת עבודה של השבב הישן פתוח לגמרי, ולכן חוזים ארוכים שווים הרבה. לפי אליס, רוב המגעים החדשים שלה הם על הסכמים לשלוש עד חמש שנים.

את הכסף מההנפקה אליס מתכוונת להשקיע במרכזי נתונים נוספים ברחבי קוריאה ובהתרחבות לחו"ל, עם בסיסים מתוכננים בארה"ב, ביפן ובסינגפור. היא מציגה את השירות כחלופה למדינות שמחפשות כוח מחשוב בלי תלות בספקים אמריקאיים או סיניים. לפי החברה, ההכנסות הראשונות מלקוחות בחו"ל, שיקבלו כוח מחשוב מהשרתים בקוריאה דרך הרשת, צפויות במחצית הראשונה של 2027.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה