מחירי המזון עלולים לעלות שוב - והפעם הלחץ מתחיל באנרגיה
החשש הבא בשוק המזון העולמי לא מתחיל בסופרמרקט אלא הרבה קודם - בדיזל, בדשנים ובמזג האוויר. לפי S&P Global, שלושה לחצים שמצטברים במקביל עלולים להעלות את עלויות החקלאות כבר בחודשים הקרובים, ובהמשך להתגלגל למחירי המזון לצרכן.
הגורם שמחבר בין שלושת הלחצים הוא האנרגיה. המלחמה באיראן פגעה בתנועה דרך מצר הורמוז, והמשמעות היא לא רק פחות נפט וגז בשוק העולמי. דרך אותו נתיב עוברים גם חומרי גלם חיוניים לייצור חקלאי, כך שהשיבוש מתחיל להשפיע על העלות של גידול המזון עצמו.
מהורמוז אל השדה
כ-29% מהסחר העולמי באוריאה, דשן חנקני מרכזי, וכמחצית מהסחר העולמי בגופרית עוברים דרך מצר הורמוז. כל עוד התנועה באזור נשארת מוגבלת, החקלאים נאלצים להתמודד עם שוק דשנים יקר והדוק יותר.
הבעיה היא גם עניין של תזמון. בחצי הכדור הדרומי עונת הזריעה מתקרבת בדיוק עכשיו, ולכן חקלאים בברזיל, אוסטרליה ודרום אפריקה צריכים לקבל החלטות רכישה כשהמחירים כבר גבוהים. הם לא יכולים פשוט להמתין חודשים לירידת מחירים אם ברצונם לשמור על לוח הזמנים של העונה.
כאן מתחיל הסיכון ליבולים. דשן יקר לא מחייב בהכרח מחסור פיזי במזון, אבל הוא דוחף את החקלאים לבחור בין שלוש אפשרויות לא נוחות: לשלם יותר, להשתמש בפחות דשן או לשנות את תמהיל הגידולים. כל אחת מהאפשרויות עלולה לפגוע ברווחיות, בתפוקה או בשתיהן.
במקביל ללחץ על התשומות, אל ניניו משנה את תנאי הגידול באזורים חקלאיים מרכזיים. חלק מהאזורים צפויים לקבל פחות גשם, אחרים יותר מדי, והמשמעות היא תנודתיות גבוהה יותר בתפוקה דווקא כאשר עלויות הייצור כבר עולות. אוסטרליה ממחישה את גודל הסיכון. לפי S&P Global, תפוקת החיטה במדינה עשויה לרדת לכ-22 מיליון טון, לעומת צפי נוכחי של כ-28 מיליון טון. פגיעה בסדר גודל כזה באחת מיצואניות החיטה החשובות בעולם יכולה להשפיע על מאזן ההיצע הרבה מעבר לשוק המקומי.
גם באסיה קיים סיכון לירידה בתפוקת האורז בדרום ובדרום-מזרח היבשת. מנגד, ארגנטינה עשויה ליהנות מגשמים שיתמכו ביבולי הסויה. כלומר, אל ניניו לא יוצר כיוון אחיד לכל הסחורות, אלא מגדיל את הפערים בין אזורים וגידולים.
הדיזל מייקר גם את הטרקטור וגם את הקרקע
הלחץ השלישי הוא מחירי הדיזל, כאשר המלחמות באיראן ובאוקראינה מצמצמות את ההיצע ומעלות את מחיר הדלק שעליו נשענים טרקטורים, קומביינים וציוד כבד אחר. עבור החקלאי, זו הוצאה שקשה מאוד לעקוף.
אבל ההשפעה של דיזל יקר אינה מסתיימת בחשבון הדלק. אם הביקוש לביו-דלקים יגדל, יותר שטחים חקלאיים עשויים לשמש לגידולים שמיועדים להפקת אנרגיה במקום מזון. כך נוצר מצב שבו אותו משבר אנרגיה מייקר גם את הייצור וגם מתחרה על הקרקע החקלאית. זה מה שהופך את הסיכון הנוכחי לשונה מלחץ נקודתי על סחורה אחת. דשנים יקרים, מזג אוויר קיצוני ודלק יקר פועלים בחלקם על אותם גידולים ובאותן עונות, ולכן הפגיעה המצטברת עלולה להיות גדולה יותר מסך כל גורם בנפרד.
- במבה ב-3.90 או ב-7.90 שקל: אותו מוצר, פער של פי שניים בין רשתות המזון
- אל ניניו בדרך לשיא היסטורי: מה קרה בפעמים הקודמות וכמה זה יעלה לעולם?
הצרכן ירגיש את זה רק בשלב הבא
בארה"ב מחירי המזון כבר עלו בכ-2.5% בשנה האחרונה, כאשר מחירי הבקר בלטו במיוחד ומחיר הבשר הטחון הגיע לשיא באוגוסט. אם עלויות ההזנה, הדשנים והאנרגיה יעלו במקביל, הלחץ על יצרני הבשר והמזון עלול לגדול עוד יותר.
ההערכות הן שקצב אינפלציית המזון בשנה הקרובה עשוי לעבור 3.5%. עבור משקי הבית, המשמעות היא שההקלה היחסית שנרשמה בחלק ממחירי המזון עלולה להיות זמנית אם הלחצים החקלאיים יתגלגלו לאורך שרשרת האספקה.
מבחינת החברות, התמונה מפוצלת. יצרניות דשנים כמו CF Industries עשויות ליהנות ממחירים גבוהים יותר אם הייצור שלהן לא ייפגע, בעוד חברות מזון כמו Tyson Foods חשופות יותר לעלייה בעלויות חומרי הגלם וההזנה. הנקודה הקריטית עשויה להגיע בתחילת השנה הבאה, כאשר גם חקלאי חצי הכדור הצפוני יתחילו לרכוש דשנים ולהיערך לזריעה. אם עד אז הורמוז יישאר משובש, הדיזל יישאר יקר ואל ניניו יפגע ביבולים, מה שמתחיל עכשיו כבעיה של תשומות חקלאיות עלול להפוך במהירות לבעיה של מחירי מזון עולמיים.
