סופר אל ניניו מאיים על המזון בעולם: האורז, הסוכר והקפה עלולים להתייקר

מחירי המזון בעולם מתחילים לטפס, ובחודשים הקרובים הם עלולים לקבל דחיפה נוספת מכיוון מפתיע: האוקיינוס השקט. תופעת אל ניניו, שכבר התפתחה לאירוע עוצמתי במיוחד, משנה את משטר הגשמים בעולם ומאיימת על יבולי אורז, סוכר, חיטה, קפה ושמן דקלים. בספטמבר עלה מדד מחירי המזון העולמי ב-1.5%, והשלים עלייה של 5.8% בתוך שנה. מחירי הסוכר זינקו בתוך חודש ב-6.1% ומחירי הדגנים עלו ב-5.1%. חלק מההתייקרויות נובע מהמלחמה במזרח התיכון, מהתייקרות האנרגיה ומשיבושים בהובלה הימית, אבל מזג האוויר הופך לגורם משמעותי נוסף, והפגיעה ביבולים עלולה להגיע לשווקים גם במהלך 2027. 

אל ניניו הוא תהליך טבעי שחוזר מדי כמה שנים. בדרך כלל רוחות מעל האוקיינוס השקט דוחפות מים חמים לכיוון אינדונזיה ואוסטרליה. כשהרוחות נחלשות, המים החמים מתפשטים מזרחה, לכיוון דרום אמריקה, ומשנים את דפוסי הרוחות והגשמים באזורים נרחבים בעולם. התוצאה יכולה להיות בצורת באוסטרליה ובדרום מזרח אסיה, ובאותו זמן גשמים כבדים ושיטפונות בפרו, באקוודור ובחלקים ממזרח אפריקה. הפעם מדובר באירוע חריג במיוחד. טמפרטורת המים באזור מרכזי באוקיינוס השקט כבר גבוהה בכ-2.1 מעלות מהממוצע, ובאזורים מזרחיים יותר נרשמו חריגות של כ-4 מעלות. התחזית האמריקאית האחרונה מעניקה הסתברות של 83% לכך שמדד העוצמה היחסי של אל ניניו בחודשים אוקטובר עד דצמבר יעבור את הרמה שנרשמה באירועים החזקים ביותר מאז 1950. [ההשלכות של אירועי אל ניניו היסטוריים] כוללות פגיעה בתשתיות, ביבולים ובנתיבי סחר, לצד נזקים כלכליים של מיליארדי דולרים. 

אחד הגידולים החשופים ביותר הוא האורז. הודו אחראית לכ-40% מיצוא האורז העולמי, ועונת המונסון היא גורם מרכזי בהצלחת היבול שלה. בתקופות של אל ניניו חזק, הגשמים בהודו נוטים להיחלש. במקביל, גם תאילנד, אחת מיצואניות האורז הגדולות, חשופה לבצורות. באירוע של 2015-2016 ירד יבול האורז בתאילנד בכ-20% בהשוואה לרמה הרגילה. שוק האורז רגיש במיוחד לשינויים בהיצע, משום שכ-12% מהתפוקה העולמית מגיעים למסחר בינלאומי. מרבית האורז נצרך במדינות שמגדלות אותו. לכן, כאשר יצואנית גדולה מצמצמת מכירות לחו"ל כדי להבטיח אספקה לאוכלוסייה המקומית, ההשפעה על המחירים בעולם יכולה להיות מהירה וחדה.

ב-2023, למשל, מגבלות היצוא שהטילה הודו תרמו לעלייה של 16% במחיר אורז תאילנדי בתוך חודש. גם שוק הסוכר בסיכון. הודו ותאילנד הן יצרניות גדולות, והיקף המשקעים משפיע על תפוקת קני הסוכר שלהן. בספטמבר כבר נרשמה עלייה חדה במחירים העולמיים על רקע תחזיות ליבולים חלשים יותר. 

בברזיל, היצרנית הגדולה בעולם, גשמים כבדים דווקא עלולים לשבש את הקציר ולהקטין את תפוקת הסוכר. אלה סיכונים שונים שמובילים לאותה תוצאה אפשרית: פחות סחורה זמינה ליצוא. הקפה והקקאו חשופים אף הם לשינויי מזג האוויר. בווייטנאם ובאינדונזיה, שבהן מגדלים כמויות גדולות של קפה, בצורת ממושכת עלולה לפגוע בפריחה ובתפוקת הפולים. בברזיל, יצרנית הקפה הגדולה בעולם, הסיכונים קשורים גם לעיתוי הגשמים ולתקופות החום. במערב אפריקה, המרכזת חלק גדול מייצור הקקאו, עודף גשם או יובש בתקופות רגישות עלולים לפגוע ביבול. מנגד, תנאים נוחים יותר באזורים מסוימים יכולים להגדיל את התפוקה ולמתן את המחירים. 

באוסטרליה החשש המרכזי הוא מחיטה. במהלך אירועי אל ניניו חזקים מאז 1980, תפוקת החיטה במדינה הייתה בממוצע נמוכה בכ-15% מהרמה הרגילה. היו גם שנים שבהן היבול דווקא היה טוב, כך שעוצמת התופעה לבדה קובעת מעט יחסית לגבי התוצאה בכל מדינה. אבל אוסטרליה היא יצואנית חיטה מרכזית, ופגיעה ביבול שלה עשויה להשפיע על מדינות שתלויות ביבוא. אפילו שוק הדגים מושפע. 

התחממות מי הים מול חופי פרו גורמת לשינויים בתנועת דגי האנשובי, שמספקים חומר גלם לייצור קמח ושמן דגים. הירידה בדיג כבר משפיעה על הפעילות במדינה, וקמח הדגים משמש בין היתר כמזון בחקלאות הימית ובגידול בעלי חיים. התייקרות שלו יכולה להגדיל בהמשך את עלויות הייצור בענפים נוספים.

השאלה הכלכלית המרכזית היא מתי השיבושים יגיעו למחירי המזון בחנויות. עלייה במחיר חומר הגלם מגיעה לעיתים לצרכן באיחור של חודשים. חברות מזון מחזיקות מלאים, קונות סחורות באמצעות חוזים ומשנות מחירים בהתאם גם לתחרות, לשערי המטבע ולהוצאות הייצור. [החשש מגל התייקרויות עולמי בעקבות אל ניניו] מתחדד בתקופה שבה הוצאות האנרגיה והדשנים כבר גבוהות. המשמעות מורכבת במיוחד עבור מדינות עניות. 

כאשר יבול מקומי נפגע ומחירי היבוא עולים במקביל, חלק גדול יותר מהכנסת המשפחה מופנה לרכישת מזון בסיסי. תוכנית המזון העולמית מעריכה כי מספר האנשים המתמודדים עם חוסר ביטחון תזונתי חריף ב-45 מדינות עלול להגיע ל-274 מיליון עד סוף 2027, גידול של כ-49 מיליון לעומת הרמה הנוכחית.

• אל ניניו בדרך לשיא היסטורי: מה קרה בפעמים הקודמות וכמה זה יעלה לעולם?
• תא דמוי סוללה שואב CO2 מהאוויר ופעל 5,000 שעות

גם ישראל חשופה להתפתחויות האלה דרך יבוא דגנים, קפה, קקאו, סוכר ושמנים. השפעת ההתייקרויות על המדפים תלויה בין היתר בשער השקל, בעלויות ההובלה ובתחרות בין היבואנים. בחודשים הקרובים צפויים להתפרסם נתוני היבולים באסיה ובאוסטרליה, ובהמשך נתוני הקציר במדינות נוספות. הם יסייעו להעריך עד כמה השינויים במזג האוויר כבר פגעו בייצור, ואיזה חלק מהמחסור האפשרי יגיע לשוקי המזון במהלך השנה הבאה.