אל ניניו בדרך לשיא היסטורי: מה קרה בפעמים הקודמות וכמה זה יעלה לעולם?

אל ניניו מתחזק באוקיינוס השקט, והתחזיות החדשות כבר מצביעות על אירוע שעשוי להיות החזק ביותר מאז החלו המדידות לפני 76 שנה. הסיכוי לכך עומד על 83%. לכאורה מדובר בהתחממות של מי האוקיינוס, אלפי קילומטרים ממרכזי הצריכה הגדולים, אבל הניסיון מלמד שהתופעה הזאת יכולה להגיע עד למחירי המזון בסופרמרקט, לחשבון החשמל ולעלויות ההובלה הימית. בשנים קודמות היא תרמה לבצורות, לשיטפונות ולנזקים כלכליים של מיליארדי דולרים. הפעם היא מגיעה כשהעולם כבר מתמודד עם מחירי אנרגיה גבוהים ועם שיבושים באספקת חומרי גלם.

התחזית החדשה חריגה במיוחד. טמפרטורת המים באזור מרכזי באוקיינוס השקט צפויה להיות גבוהה בכ-3.7 מעלות מהממוצע בחודשים אוקטובר עד דצמבר, לעומת חריגה של כ-2.6 מעלות באירוע החזק של 2015-2016. ההסתברות של 83% מתייחסת למדד אחר, שבוחן את עוצמת התופעה ביחס להתחממות באזורים הטרופיים. שתי המדידות מצביעות על אירוע חריג בעוצמתו, עם שיא צפוי לקראת דצמבר.

אבל מה באמת קורה כאשר אל ניניו מתחזק? בדרך כלל, רוחות מעל האוקיינוס השקט דוחפות מים חמים מערבה, לכיוון אסיה ואוסטרליה. בזמן אל ניניו הרוחות נחלשות, המים החמים מתפשטים מזרחה ומשנים את תנועת העננים והמשקעים. התוצאה יכולה להיות בצורת באינדונזיה ובאוסטרליה, לצד גשמים חריגים בפרו ובאזורים נוספים בדרום אמריקה. בחלק מהמקומות דווקא נוצרים תנאים טובים יותר לגידולים מסוימים.

הדוגמה הבולטת היא אל ניניו של 1997-1998, שהיה מהחזקים שנמדדו. בפרו ובאקוודור ירדו גשמים חריגים, נהרות עלו על גדותיהם, כבישים וגשרים נפגעו ושטחים חקלאיים הוצפו. באותו זמן, בצד השני של האוקיינוס, אינדונזיה התמודדה עם בצורת קשה.

באינדונזיה נפגעו משריפות כ-8 מיליון הקטרים, שטח הגדול פי שלושה משטחה של ישראל. רבות מהשריפות החלו בפעילות אנושית, בעיקר לצורך פינוי שטחים לחקלאות, אבל היובש החריג אפשר לאש להתפשט במהירות. האומדנים לנזק הכלכלי נעים בין 4.5 מיליארד דולר לכמעט 20 מיליארד דולר, בהתאם להיקף הנזקים הבריאותיים והסביבתיים שנכללים בחישוב.

האירוע ההוא המחיש כמה רחוק יכולות להגיע ההשלכות. השריפות פגעו במטעים, בתחבורה ובתיירות, ועשן כבד התפשט למדינות שכנות. מפעלים התקשו לפעול, טיסות בוטלו ומיליוני תושבים נחשפו לזיהום אוויר חריג.

ב-2015-2016 הגיע עוד אירוע אל ניניו חזק, ושוב אינדונזיה שילמה מחיר כבד. כ-2.6 מיליון הקטרים עלו באש, והנזק הכלכלי הוערך ב-16.1 מיליארד דולר. השריפות היו מעשה ידי אדם, אבל הבצורת החריפה את התפשטותן. בהודו, באותה שנה, כמות הגשמים בעונת המונסון הייתה נמוכה בכ-14% מהממוצע הרב-שנתי. בכלכלה שבה מאות מיליוני בני אדם תלויים בחקלאות, הפחתה כזאת בגשם משפיעה על יבולים, על הכנסות החקלאים ועל מחירי המזון.

והנה דוגמה קרובה יותר, מהאירוע של 2023-2024. הבצורת בפנמה הורידה את מפלס אגם גאטון, שמספק מים להפעלת תאי השיט בתעלה. כדי להעביר אונייה בין שני האוקיינוסים צריך להשתמש בכמויות גדולות של מים מתוקים, וכשהאגם מתרוקן אפשר להעביר פחות אוניות.

מספר המעברים היומי בתעלה ירד בשיא ההגבלות לכ-22, לעומת 36 בתקופה רגילה. מדובר בירידה של כמעט 40% בקיבולת היומית. אוניות המתינו, חלקן עברו למסלולים ארוכים יותר וחברות השילוח שילמו יותר כדי להבטיח מעבר בזמן. תעלת פנמה היא אחד המעברים המרכזיים בסחר העולמי, וכשהיא מוגבלת ההשפעה מגיעה גם ליצרנים וליבואנים במרחק אלפי קילומטרים.

מה יקרה למחירי המזון והאם גם הפעם צפויות התייקרויות?

שוק הקקאו מספק דוגמה טובה לאופן שבו מזג אוויר יכול להשפיע על מחירי סחורות. בשנת 2024 מחירי הקקאו זינקו בכ-175%, בעקבות שילוב של יבולים חלשים, מחלות שפגעו בעצים ותנאי מזג אוויר קשים בחוף השנהב ובגאנה, שאחראיות לחלק גדול מהייצור העולמי. אל ניניו היה אחד הגורמים שהשפיעו על התנאים באזור, לצד בעיות בענף שהצטברו במשך שנים.

גם המחירים של שוקולד ומוצרים המכילים קקאו התייקרו בהמשך. התהליך הזה הדרגתי. יצרני המזון קונים חומרי גלם חודשים מראש, לעיתים במחירים שנקבעו בחוזים. לכן זינוק במחיר הקקאו בבורסה עשוי להגיע לצרכן באיחור, וגם כשהמחיר העולמי יורד, ההוזלה במדפים יכולה להגיע בקצב איטי יותר.

אותו מנגנון פועל באורז, בסוכר, בקפה ובשמן דקלים. הודו, למשל, כבר הגבילה בעבר יצוא של אורז כדי להגן על השוק המקומי. כאשר מדינה גדולה מגבילה יצוא מחשש למחסור, מדינות שתלויות ביבוא מתחרות על כמות קטנה יותר של סחורה, והמחיר העולמי עלול לעלות.

מחקר כלכלי שהתבסס על אירועי עבר מצא שאל ניניו חזק עשוי להביא להתייקרות של עד 9% במחירי סחורות המזון בעולם, כאשר שיא ההשפעה מגיע כ-16 חודשים מתחילת האירוע. זו הערכה המבוססת על קשרים שנמצאו בעבר, והיא רחוקה מלהיות תחזית להתייקרות של 9% במחירי המזון לצרכן.

ההבחנה הזאת חשובה. מחיר האורז, למשל, יכול לזנק בשוק העולמי, אבל המחיר בחנות מושפע גם מהובלה, אחסון, שערי מטבע, שכר עבודה ורווחיות של יבואנים וקמעונאים. בחלק מהמוצרים חומר הגלם מהווה מרכיב קטן יחסית מהמחיר הסופי. במוצרים אחרים, בעיקר מזון בסיסי, הקשר בין מחיר הסחורה למחיר לצרכן חזק יותר.

ישראל חשופה להתפתחויות האלה בעיקר דרך היבוא. קפה, קקאו, סוכר, דגנים ושמנים מגיעים במידה רבה מחו"ל, וגם החקלאות המקומית משתמשת בחומרי גלם מיובאים. האפשרות שאל ניניו יעלה את מחירי המזון בישראל קשורה לכן גם ליבולים במדינות אחרות וגם לעלויות ההובלה ולשער השקל.

החשש הנוסף הוא פגיעה כפולה. כאשר יבולים נפגעים, היצע המזון מצטמצם. אם במקביל מתייקרים הנפט, הדשנים וההובלה, עלות הייצור גדלה. השילוב הזה יכול להביא להתייקרויות גם כשהביקוש לצריכה נשאר יציב. לבנקים המרכזיים מדובר בהתפתחות בעייתית במיוחד, משום שעלייה במחירי המזון והאנרגיה יכולה להאט את הירידה באינפלציה דווקא בזמן שהכלכלה נחלשת.

ובכל זאת, עוצמה גבוהה של אל ניניו מבטיחה בעיקר סיכוי גדול יותר לשיבושי מזג אוויר, ולא תוצאה כלכלית אחידה. יש יבולים שנהנים מעודף גשם, מדינות שמחזיקות מלאים גבוהים ויצרנים שיכולים להגדיל אספקה ולפצות על מחסור במקום אחר. לכן מחיר של סחורה מסוימת יכול אפילו לרדת בזמן שהאירוע האקלימי מתחזק.

בחודשים הקרובים יתפרסמו נתוני היבולים של הקפה בברזיל, הקקאו במערב אפריקה והאורז באסיה, לצד עדכונים על מפלסי המים בתעלת פנמה. במקביל, החזאים יבדקו אם טמפרטורת האוקיינוס אכן מגיעה לרמה החריגה שנחזתה לדצמבר. הנתונים החקלאיים יתחילו להראות כמה מהשינויים במזג האוויר כבר פגעו בתפוקה, וכמה סחורה תהיה זמינה ליצוא במהלך 2027.