ביטחון תזונתי מתאר מצב שבו לכל אדם יש גישה סדירה למזון מזין בכמות מספקת. היעדרו נמדד בסקרים לאומיים ובינלאומיים, והוא נחשב מדד חברתי וכלכלי כאחד, שכן הוא משקף גם את רמת ההכנסה וגם את מחירי המזון. בישראל הנושא עולה בהקשר של מחירי המזון בפיקוח, של תוכניות
תמיכה כמו חלוקת תווי מזון ושל מדיניות היבוא והתחרות ברשתות. גם ענף החלב, הביצים והתוצרת החקלאית נבחן דרך המתח בין הגנה על יצרנים מקומיים לבין הוזלת המוצר לצרכן. במישור העולמי, מלחמות ומשברי אקלים
משבשים אספקת תבואות ומעלים מחירים במדינות מתפתחות. עבור קורא כלכלה, זהו אחד הביטויים המוחשיים ביותר של יוקר המחיה ושל מדיניות המזון של
הממשלה.
27.1% מהישראלים חיים בחוסר ביטחון תזונתי ו-9.9% בחוסר ביטחון תזונתי חמור; פחות מחודשיים לפני הבחירות דורשים בכירי אקדמיה ומנכ"לי ארגונים מראשי המפלגות להתחייב ליישום התוכנית הלאומית שנשארה במגירה - מתקציב של לפחות 300 מיליון שקל ועד הוזלת מזון והרחבת
מפעל ההזנה
