אחד מכל 5 ילדים בעולם: אלה ממדי המשבר הגלובלי של אי-ביטחון תזונתי

כאשר אנחנו שומעים את המושג "רעב", רבים מדמיינים תמונות קשות ממדינות עולם שלישי רחוקות. אך המציאות מורכבת הרבה יותר. בעולמנו השבע לכאורה, מתחולל "רעב שקט" - משבר גלובלי של אי-ביטחון תזונתי הפוגע במיליארדי בני אדם, ונוכח גם במדינות מפותחות כמו ישראל. זהו אתגר שאינו נראה תמיד בעין, אך גובה מחיר אנושי כבד בבריאות, בחינוך ובעתיד.

על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ביטחון תזונתי (Food Security) אינו רק היכולת למלא את הבטן. הוא מתקיים כאשר לכל האנשים, בכל עת, יש גישה פיזית, חברתית וכלכלית למזון מספק, בטוח ומזין, העונה על הצרכים התזונתיים שלהם ועל העדפות המזון שלהם לחיים פעילים ובריאים. 

היעדר ביטחון כזה - כלומר, אי-ביטחון תזונתי - הוא מצב שבו לאנשים אין גישה כזו באופן קבוע. זהו "הרעב הנסתר", שאינו תמיד נראה לעין כרעב המוני, אך מחלחל עמוק לתוך החברה ופוגע במערכת החיסון, בהתפתחות הקוגניטיבית ובירידה בתוחלת החיים.

תמונת מצב גלובלית: מספרים וכסף

כ-1.7 מיליארד בני אדם חיים כיום באזורים שבהם הידרדרות הקרקע מחסלת את תפוקת היבולים עקב שינויי אקלים ופעילות אנושית.

• יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
• חוזרים לתלושי המזון: אושרה העברת 400 מיליון שקל לחלוקת תווי מזון
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עד שנת 2050, אוכלוסיית העולם צפויה לגדול בכ-40%, ולהגיע לכמעט 10 מיליארד בני אדם. במקביל, צריכת המזון צפויה לזנק בכ-70%. בעוד שהביקוש עולה, ההיצע נמצא בסיכון: כ-13% מהאדמות הראויות לעיבוד צפויות להיעלם עקב שינויי אקלים, מדבור ועיור. נוצר "פער מזון" עצום, שאותו ניתן יהיה לסגור רק באמצעות הגדלה דרמטית של יעילות הייצור ושינוי הרגלי הצריכה הגלובליים. למרבה הצער, הפגיעה בילדים היא הקשה ביותר: נתונים עדכניים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם סובל מעיכוב בגדילה, כתוצאה ישירה מתת-תזונה וחוסר-ביטחון תזונתי כרוני.

בישראל, דוח העוני של ארגון "לתת" שפורסם בדצמבר 2025 חשף נתונים מדאיגים עוד יותר: 26.9% מהמשפחות בישראל (כ-867,000 משפחות) חיות באי-ביטחון תזונתי. המצב חמור במיוחד בקרב ילדים, כאשר 37.5% מילדי ישראל (כ-1.18 מיליון) נמצאים במצב זה.

למרות גיוס של 45 מיליארד דולר על ידי הבנק העולמי להתמודדות עם המשבר, רק כ-3% מהמימון הפיתוחי העולמי מופנה ישירות למגזר המזון באזורי משבר. הפער בין הצרכים למימון עצום.

• מהנדס שגנב סודות AI מגוגל הורשע בריגול כלכלי
• "מתי המסיבה הפרועה באי?" - מיילים חושפים את הקשר בין מאסק לאפשטיין
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מרים אדלסון הפסידה היום 3 מיליארד דולר: מניית לאס וגאס סנדס...

שורשי המשבר: ממה נובע הרעב?

השאלה הגדולה הזאת נשענת על הידיעה שהעולם מייצר מספיק מזון כדי להאכיל את כולם, אך הבעיה טמונה במערכת מורכבת של כשלים שמונעים מהמזון להגיע למי שזקוק לו ביותר:

קונפליקטים ומלחמות: סכסוכים מזוינים הם הגורם המרכזי למצבי רעב קיצוניים. מלחמות עוקרות חקלאים מאדמתם, משבשות שרשראות אספקה ומונעות גישה לשווקים ולסיוע הומניטרי.

משבר האקלים: אירועי מזג אוויר קיצוניים - בצורות, שיטפונות וגלי חום - הורסים יבולים, פוגעים בבעלי חיים ומדרדרים קרקעות בקצב הולך וגובר. למעלה מ-35% מהאדמות הראויות לעיבוד בעולם כבר נפגעו מפעילות אנושית. קרקע בריאה מסוגלת לאגור מים בעת בצורת ולנקז בעת שיטפון, אך כשהיא נשחקת, היא הופכת לפגיעה יותר, מה שמאיץ את תהליך המדבור. אזור הים התיכון, וישראל בתוכו, נחשב לאחד האזורים הפגיעים ביותר לשינויי אקלים, עם ירידה צפויה ביבולים והחרפה של לחצי המים.

עוני ואי-שוויון כלכלי: הגורם הבסיסי ביותר. מיליארדי בני אדם פשוט אינם יכולים להרשות לעצמם לרכוש תזונה בריאה ומזינה. עליית מחירי המזון הגלובליים, בשילוב עם אינפלציה וקיפאון בשכר, הופכים את המזון לבלתי מושג עבור רבים.

חזיתות המאבק: הטכנולוגיה בקו הראשון

כאשר הקרקע הראויה לחקלאות הולכת ונעשית למשאב נדיר, הפתרון היחיד הוא חדשנות טכנולוגית ואגריטק (AgriTech).

אחת הדוגמאות הבולטות והאמיתיות ביותר לכוחה של החדשנות היא פרויקט ה"אורז הזהוב" (Golden Rice). מחסור כרוני בוויטמין A הוא בעיה בריאותית ציבורית חמורה בעולם המתפתח, הגורמת לעיוורון ואף למוות בקרב מיליוני ילדים, במיוחד באזורים שבהם אורז הוא המזון העיקרי היחיד.

מדענים פיתחו זן אורז מהונדס גנטית שמייצר בטא-קרוטן, ההופך בגוף האדם לוויטמין A. לאחר עשרות שנים של מחקר, פיתוח ורגולציה, הפיליפינים הפכה למדינה הראשונה שאישרה גידול מסחרי של האורז הזהוב בשנת 2021. פתרון הנדסי-הומניטרי זה מציע עד 50% מהצריכה היומית המומלצת של ויטמין A לילדים רכים.

ואיך אפשר בלי בינה מלאכותית?

ישנם עוד יוזמות ופתרונות שמשמשים כיום במסגרת המאבק במשבר הביטחון התזונתי. אחת מהם היא חקלאות אנכית (Vertical Farming). הכוונה היא לגידול מזון בשכבות בתוך מבנים בלב הערים. שיטה זו מבטלת את הצורך בשטחי קרקע עצומים ומאפשרת ייצור מזון מקומי סמוך לצרכנים, מה שמקצר שרשראות אספקה ומבטיח טריות. שוק החקלאות האנכית חווה צמיחה מואצת: הוא צפוי לגדול מ-7.74 מיליארד דולר ב-2024 ל-9.55 מיליארד דולר ב-2025, עם צפי להכפלה ואף שילוש בשנים הבאות. 

פתרון נוסף הוא מזון מתורבת וחלבונים אלטרנטיביים: פיתוח חלבונים מהצומח ובשר מתורבת מציע פתרון לביקוש הגובר לחלבון תוך הפחתת התלות בחקלאות בעלי חיים עתירת המשאבים. שוק החלבונים האלטרנטיביים הגלובלי נאמד בכ-90.9 מיליארד דולר בשנת 2024 וצפוי לצמוח ל-309.8 מיליארד דולר עד 2025. למרות ירידה בהשקעות הון סיכון בסוף 2024, התחום עדיין רואה צמיחה משמעותית בביקוש הצרכני. 

ואיך אפשר בלי בינה מלאכותית? התחום החדשני שנדמה שנוגע בכל היבט של חיינו, מוצא את דרכו להשתלב גם בתחום הזה. אלגוריתמי AI משנים את פני החקלאות המסורתית. מערכות אלו משתמשות בחיישני קרקע, רחפנים וניתוח נתונים כדי למקסם את התפוקה, תוך שימוש מזערי במים ובדשנים. על פי התחזיות, למעלה מ-60% מהחוות הגדולות בעולם יאמצו טכנולוגיות חקלאות מדייקת מבוססות AI עד סוף 2025. מערכות אלו צפויות להגדיל את יבול היבולים ב-15%-20% ולהפחית עלויות תפעוליות בכ-25%.

המאבק ב"רעב השקט" אינו רק עניין של צדקה, אלא דורש מדיניות לאומית וגלובלית ותכנון אסטרטגי, שבו לחדשנות הטכנולוגית תפקיד קריטי בהבטחת עתיד שבו לכולם תהיה גישה לביטחון תזונתי.