מזון מתורבת (Cultivated Meat) הוא מונח המתאר בשר המיוצר באמצעות גידול תאי שריר בעלי חיים במעבדה, ולא באמצעות גידול וגידוד בעלי חיים מסורתי. הטכנולוגיה מבוססת על עקרונות של הנדסת רקמות, המותאמים לייצור מזון בקנה מידה תעשייתי. התהליך מתחיל בנטילת דגימת
תאים ממקור חי, ולאחר מכן גידולם בכלי ביו-ריאקטור בתנאי תזונה וטמפרטורה מבוקרים עד להיווצרות רקמת בשר בעלת מרקם דומה לבשר קונבנציונלי.
ישראל נחשבת למרכז פעילות משמעותי בתחום המזון המתורבת, עם מספר חברות סטארט-אפ מקומיות המפתחות בשר, עוף ודגים
מתורבתים, ומושכות השקעות הון סיכון מגופים ישראליים ובינלאומיים המזהים בתחום פוטנציאל צמיחה עתידי.
לצד ההבטחה הסביבתית והאתית שבצמצום גידול בעלי חיים למזון, מתמודד הענף עם אתגרי רגולציה, עלויות ייצור גבוהות יחסית ואישורי בטיחות מזון הנדרשים ממדינות
שונות בטרם ניתן לשווק את המוצרים לצרכן הסופי בהיקף מסחרי משמעותי. מדינות שונות אימצו עד כה גישות רגולטוריות שונות ביחס לשיווק בשר מתורבת, כאשר חלקן אישרו כבר מכירה מוגבלת לציבור וחלקן עדיין בוחנות את הנושא.
התחום מושך הון סיכון בזכות הבטחה לצמצום
שטחי גידול ולשיפור אבטחת מזון, אך נתקל בעלויות ייצור גבוהות ובאישורי רגולציה איטיים, ולכן חברות בתחום מגיעות לרוב לנאסד"ק דרך הנפקה מוקדמת יחסית.
החלבון אשר נקרא ליזוזים, מיוצר באופן טבעי על ידי גוף האדם במספר רקמות בגוף ולו תכונות אנטי-בקטריאליות חשובות, כך על פי הדיווח. החלבון אותו פיתחה ביו הינו מסוג מסויים המסוגל להמשיך להיות יעיל גם בטמפרטורות גבוהות ובמגוון תנאי אחסון והעברה
פלוריסטם רותמת טכנולוגיה מהביוטק לפודטק בשת"פ עם תנובה. המנכ"לים מדברים בראיון על שוק של 280 מיליארד ד' ב-2030, תנובה מאמינה שתשחזר את ההצלחה מתחליפי החלב, ואחרי התרסקות פלוריסטם המנכ"ל אומר: "התרופה לקורונה הייתה ניסוי, זה לא המצב"
התאגיד צפוי לעסוק במזון מבוסס חלבון מתורבת כאשר יפעל בהתחלה לגידול בשר, עם אפשרות להתרחב גם לתחום הדגים והחלב. תנובה תשקיע 7.5 מ' ד' בתאגיד עם הפשרות להמשך השקעות בעתיד. בעקבות הדיווח - מנית פלוריסטם מזנקת 35%
