היום דיווחה חברת פלוריסטם על אחד משיתופי הפעולה המהותיים ביותר שלה בשנים האחרונות, ביחד עם חברת תנובה. במסגרת השת"פ, תקמנה החברות תאגיד משותף שיעסוק בפיתוח מזון מבוסס חלבון מתורבת, ראשית עבור תחליפי בשר בקר ובהמשך עבור תחליפי דגים ומוצרי חלב. יקי ינאי, מנכ"ל פלוריסטם, ואייל מליס, מנכ"ל תנובה, מספרים עתה בראיון לביזפורטל על העסקה הנוכחית ומתייחסים לציפיות המשקיעים. "מאז הקמתה עסקה פלוריסטם בפיתוח של תרופות מבוססות תאי שלייה בשיתוף פעולה עם חברות ובתי חולים גדולים בארץ ובעולם", פותח ינאי בהסבר. "בשנה האחרונה הגענו להבנה כי היתרון של החברה הוא לאו דווקא בפיתוח התרופות עצמן, אלה בטכנולוגיה בה אנחנו משתמשים כדי לעשות את זה". הטכנולוגיה עליה מדבר ינאי הינה פלפטורמה לגידול תלת מימדי של תאים באמצעות תאים נצמדים, כאלה שמרכיבים את תאי השריר והשומן, אך גם את תאי השליה האנושית. עד כה השתמשו בפלוריסטם בטכנולוגיה על מנת לייצר תרופות - שליה אנושית הייתה נלקחת לאחר הלידה ובאמצעות ביופסיות שהיו נלקחות ממנה, פיתחו בחברה תרופות שחלקן אף קיבלו אישור FDA כתרופת יתום. כעת מאמינים בחברה כי יוכלו להשתמש בטכנולוגיה דומה עבור שוק המזון. ומה הערך המוסף שתנובה מביאה לעסקה עבור פלוריסטם? מותג. החברה מעוניינת להזרים את מוצריה לשוק בצורה חלקה, מהירה וכזאת שתאפשר לה תוך כמה שנים להפוך לשחקן מרכזי בסקטור גם בארץ וגם בחול.  "בחנו בחברה את מנעד היכולת של הפלטפורמה שלנו וגילינו שהיא רחבה מאוד, לרבות היכולת לגדל בשר מתורבת", הוא ממשיך. "שליית הפרה אינה כה שונה מהשליה האנושית. על ידי לקיחה שלה אנחנו מסוגלים להפרות ולאחר מכן לגדל תאי בשר של ממש כתחליף לבשר ה-"חי" או לתחליפי הבשר הצמחיים שנמצאים היום בשוק.  עבור החברות מדובר בעסקה בעלת פוטנציאל גדול. כפי שדווח, התאגיד שיוקם - ויחשב לתאגיד נפרד מהפעילות הגולמית של תנובה ושל פלוריסטם - יוחזק בסדר גודל של כ-16% על ידי תנובה, שתוכל לעלות ל-24% בכפוף לאבני דרך. מליס מספר כיצד בשוק תחליפי הבשר קיימות כמה רמות, כאשר הראשונה היא תחליפי הבשר הצמחיים, כמו אלו ש- BEYOND MEAT  (BYND) מייצרת. הרמה השנייה מתקדמת מעט יותר, ומבוססת על תהליכים ביולוגים של גדילה והתפתחות, כמו מרבית תחליפי החלב שניתן למצוא בשוק. הרמה השלישית מתייחסת כבר לבשר מתורבת, מהסוג שעל פי הערכת החברות - פלוריסטם מסוגלת לייצר. אייל, תנובה היא אחת מהחברות הגדולות בשוק הישראלי, קיים מגוון רב של חברות שיכולתם לבחור בהן שמפתחות טכנולוגיה שקשורה בחלבון מתורבת, למה פלוריסטם? מליס: "בשנים האחרונות תנובה הייתה מעורבת בשוק תחליפי החלב שצמח מאוד בתקופה הזאת. אם מסתכלים על השוק הזה כיום מדובר בסקטור שצמח מהר מאוד, ב-20% בשנה, כיום הוא מוערך בכחצי מיליארד שקל בארץ. אנחנו מזהים מגמה דומה כיום בשווקי הבשר המתורבת. זאת בעצם מגמה שהחלה לפני כמה שנים עם תחליפי הבשר הצמחיים, וזה בעצם מה שרוב החברות בסקטורים הללו עושות היום. חיפשנו שותפה שתאפשר לנו להתחיל את העבודה כבר מחר, כזאת שהמשאבים ויכולות הייצור כבר עומדות לנגדה, ולאו דווקא חברה שתאלץ מחר למצוא מעבדה להתחיל לעבוד בה".  ינאי: "מדובר על הקמה של תאגיד מ-0, אך בתאגיד שכבר מיומו הראשון יוכל לעבוד במלוא ההפסק. בחרנו את כל המבנה הארגוני עבור החברה ולשירותה יעמדו כלל הרישיונות שמחזיקות בהן חברות האם (תנובה, פלוריסטם) הן עבור הטכנולוגיה והן עבור ההפצה ושיווק ויעמוד לרשותו כלל שירותי המשפט, אנשי האיכות והידע שדרושים לו".  תוך כמה זמן המוצר צפוי לצאת לשוק? "הצבנו לעצמנו יעדים מאוד אגרסיבים, ואנחנו מתכננים להגיע לשוק עם הקונספט הטכנולוגי כבר במהלך השנה הקרובה ולהוציא את המוצר לשוק בשנה הבאה (2023). התכנון פה הוא לבנות חברת 'Stand-Alone' שתוך 18-24 חודשים תהווה גוף משמעותי, הן מבחינת היכולות והן מבחינת השווי".  מהו פוטנציאל השוק בתחום החלבון המתורבת?  ינאי: "מי שמסתכל על שוק תחליפי החלב בארצות הברית יראה שהוא מהווה 10% מכלל השוק החלב במדינה. שוק הבשר המתורבת מהווה 2% מכלל השוק, כך שניתן להבין את פוטנציאל הצמיחה. כבר היום השוק מוערך בכמה עשרות מיליארדי דולרים ואנחנו צופים שעד 2030 הוא כבר יגדל לבערך 250-280 מיליארד. צריך לזכור שמעבר למוצר שמהווה תחליף למוצרי הבשר הסטנדרטים, מדובר גם בבעיות יסוד כמו קיימות ואיכות הסביבה, שגם צפויים לתרום לגידול בסקטור". המניה התרסקה? "תמיד יש סיכון בתחום הזה" תחום הפודטק מעורר עניין רב בשנתיים האחרונות ויותר כספים זורמים לסטארט אפים בתחום. השבוע שעבר היה חיובי במיוחד לחברות הציבוריות הישראליות מהתחום, עם עליות של כמה עשרות אחוזים. ואולם, אתמול כבר מילניום פוד יהש -0.39% ירדה ב-13%, שותפות הפודטק המתחרה ביומיט פוד יהש 1.34% איבדה 21% וחברת החלב המתורבת וילק -2.51% ירדה 8.5%. תנובה עצמה השקיעה במתחרה של האחרונה, חברת רי-מילק, שהשלימה בשבוע שעבר גיוס של 120 מיליון דולר לפי שווי של 325 מיליון דולר - עלייה של פי עשרה בשווי תוך שנה בודדת. תנובה משקיעה בסטארט אפים נוספים מתחום המזון תחת החממה שלה, שמתחרה באחת אחרת של שטראוס - שתיהן מנסות לאתר מבעוד מועד את ההבטחות הבאות. עוד יוזכר כי תנובה, שנמצאת בשליטת ברייטפוד הסינית לאחר מכירתה מיידי אייפקס, נערכת להנפקה בתל אביב, ככל הנראה לפי שווי של 8-10 מיליארד שקל. בעוד בתוך החברה עדיין מתנהל מאבק בין ברייטפוד עצמה לקיבוצים, המחזיקים בכרבע מהחברה, סביב הפרשה במסגרתה נטען כי היו"ר חיים גבריאלי ניצל יחסי מרות (הוא מכחיש, הקיבוצים מעוניינים בפיטוריו), בעסקים עצמם נראה כי החברה מתמרקת לקראת ההנפקה כדי להפוך אטרקטיבית יותר עבור המוסדיים והמשקיעים הפרטיים. כך, גם פעילות תחליפי החלב הצמחיים של המותג אלטרנטיב הולכת ומתרחבת. עוד מוקדם יותר השנה נכנסה לתחום הארוחות המוכנות, וב-2020 התחילה בפעילות ישירה מול הצרכן במכירת מוצרים עד בית הלקוח. ובאשר לפלוריסטם, לפני כשנה וחצי, בשיא משבר הקורונה דווח כי הטכנולוגיות שלה עשויות להוות טיפול בנגיף הקורונה, ובשבועיים הראשונים של אפריל 2020 טס מחיר המניה בכ-246%. בסוף חודש יולי האחרון הספיקה המניה לאבד 12% ביום בטדד לאחר שדיווחה כי כשלה בניסוי של תרופה אותה היא ניסתה לפתח לקורונה. בסך הכל, ב-12 החודשים האחרונים נפלה ב-81%. הדיווח על שיתוף הפעולה עם תנובה הזניק את המניה היום בכ-22.45% לשער של כ-5.52 שקל למניה, המשקף שווי שוק של 178 מיליון שקל. ידוע כי קיימת תחרות רבה בתחום, גם הסיכונים אינם אפסיים. איזו בשורה תוכל להביא העסקה האחרונה למשקיעים של פלוריסטם שראו את שוויה מתרסק כאמור? "תמיד קיים סיכון בענפים מסוג זה", משיב ינאי על החשש. "אותנו לא מעניין כרגע כמה עלה או ירד מחיר המניה בזמן האחרון. במקרה של התרופה לקורונה מדובר היה בניסוי, זה לא המצב כאן" הוא אומר. "מדובר כאן בטנכלוגיה שאנחנו עובדים איתה הרבה שנים ואנחנו יודעים שעובדת. עבורנו זו יציאה לדרך חדשה כאשר במקביל נמשיך לפתח את הפעילות הסטנדרטית שלנו בתחום פיתוח התרופות".