תומר אייזן ביומילק
צילום: ליבי קטן נאור

למה וילק ממהרת להירשם בנאסד"ק?

וילק זינקה היום בעקבות דיווח על כוונה להירשם גם מעבר לים. אבל למה מנהלי חברת מיטק, שהם במקרה גם בעלי מניות גם בוילק, בעצם ממהרים לקחת אותה לשם? אמנם מדובר בחברה קטנה ולא בטוח שיש למניה לאן ליפול, אבל ברור שהיא לא בשלה להנפקה בוול סטריט, שורפת מזומנים, רושמת הערת "עסק חי" והשוק כעת גם כך בתקופה קשה מבחינת הנפקות, בטח הנפקות זבל
נתנאל אריאל | (21)

חברת וילק 1.96%  (לשעבר ביומילק) זינקה היום (חמישי) ב-6%, אחרי שדיווחה על כוונתה להירשם בבורסת הנאסד"ק. וילק רוצה, ואולי מתיימרת, להצליח לגייס 15 מיליון דולר במהלך ההנפקה בנאסד"ק. החברה נסחרת בישראל לפי שווי של 95 מיליון שקל, כלומר מדובר על גיוס של 50% משווי החברה. כדי לעקוף חלק מהבעיות ולנסות להציג למשקיעים שלא מדובר על דילול שלהם, וילק מתכוונת להנפיק בנאסד"ק את חברת הבת ביומילק, שאיתה התמזגה לפני שנתיים. את הדרך שעושה כעת וילק כבר עשו (וגם התרסקו) אייסקיור מדיקל (כאן), ברנמילר (כאן), ננו דיימנשן (כאן) וגם מיטק (כאן), של אריק קאופמן וירון קייזר, שני בעלי מניות בוילק. לא בטוח שוילק תתרסק, מהסיבה הפשוטה שלא בטוח שיש לה לאן ליפול. אם כי גם שווי של 100 מיליון שקל עוד יכול להתברר כגבוה מדי. כך למשל קרה לסייברוואן 0% - שנאלצה לחתוך שוב ושוב את השווי כדי להצליח לגייס.

 

אבל למה צריך את כל הבלאגן הזה של רישום בנאסד"ק של חברה שעדיין נמצאת בחיתוליה, ומדוע צריך את כל הפרוצדורה של הנפקת חברת הבת? כי וילק היא לא חברה רווחית, או אפילו חברה שנמצאת בדרך להציג משהו. היא חברת מו"פ קטנטנה בתחום הפוד-טק שרוצה לפתח טכנולוגיה ליצור במעבדה של חלב בקר וחלב אם. רעיון נחמד שייתכן שיצליח וייתכן שלא. בינתיים החברה כבר דיווחה כבר מספר דיווחים על התקדמויות שונות לפיהם נמצאה "אינדיקציה למציאת רכיבי חלב באמצעות מערכות החברה" וגם "הצליחה לבטא במעבדה חלבון חלב אם" וכי היא רוצה להגיע מתישהו ל"מוצג מוגמר – יוגורט שיכיל שומן מתורבת" שיהיה "שומן חלב פרה שמקורו מתרבית תאים ללא שימוש בבעלי חיים", אבל כדי לנסות להגשים את החלום הזה צריך קודם כל לשרוד. וילק בינתיים רושמת הערת "עסק חי" – כלומר, רואי החשבון שלה לא בטוחים שהיא מסוגלת לשרוד 12 חודשים קדימה. יש לה מזומנים בהיקף של 11.7 מיליון שקל בלבד, והיא שרפה בחצי השנה האחרונה מזומנים מפעילות שוטפת בהיקף של 7.2 מיליון שקל, כך שללא הזרמות וגיוסים היא אולי יכולה לשרוד אולי עד סוף השנה הנוכחית.

 

בקיצור – וילק נמצאת בבעיית מזומנים והיא צריכה דחוף כסף. אז מה יותר נוח מאשר למצוא משקיעים חדשים מעבר לים ולנסות למכור להם את החלום? חלום שאולי יצליח ואולי לא. בתחום הפוד-טק מנסים להמציא היום כל מה שאפשר, כמו למשל בשר מתורבת, דבש מתורבת, בשר במדפסות תלת מימד, ביצים שלא הוטלו על ידי תרנגולות ועוד. מבחינת שמות של חברות ישראליות שנסחרות בבורסה יש לא מעט: סבוריט, שותפות ביומיט פוד יהש, שותפות מיליונים פוד יהש, מיטק שהייתה בישראל ועברה לוול סטריט, ביו דבש, וגם וילק.

 

ישראל מדורגת שנייה בעולם במספר חברות הסטארט-אפ בתחום הפוד-טק. זה בעיקר אומר לכם שיש המון מיזמים ישראליים כאלה, שרובם צפויים כמובן להיכשל. אבל אם כל הדברים האלה כרגע נמצאים על השולחן אז למה בעצם לא גם חלב במעבדה? לחלום תמיד אפשר. וילק (לשעבר ביומילק) חולמת. כמו האחרות, היא חברת מו"פ שנמצאת בשלבי פיתוח ראשוניים, אבל לכו תדעו, זה עוד יכול להצליח דווקא לה.

 

המניות הללו הן מניות רכבת הרים בסיכון גבוה. או אם תרצו: הימורים. יום עסל יום בסל. בשנת 2021 מניות הפודטק הישראליות קרסו בעשרות אחוזים, בחצי החודש הראשון של ינואר 2022 הן זינקו בעשרות אחוזים – אבל רק כדי להתרסק מאז שוב בעשרות אחוזים. מניית וילק עצמה למשל, נסחרת כעת במחיר של 1.8 שקל למניה, ושווי שוק של 94 מיליון שקל, אחרי שניזקה היום ב-6%. אבל האמת היא שהתשואה על המניה גרועה, והיא התרסקה מאז תחילת השנה ב-41%.

 

המנהלים מרוויחים תגמול שהוא 25% מההפסד השנתי של החברה

עוד מעניין לציין אגב, שוילק מוציאה 8.5 מיליון שקל בחצי שנה על מחקר ופיתוח והוצאות הנהלה וכלליות. תגידו, אוקי. למה זה מעניין? כי האמת היא שחצי מההוצאות הן בכלל לא על מחקר ופיתוח אלא על שכר של ההנהלה. כן, החברה בעצם לוקחת את הכסף שיש בקופה – ובעיקר מחלקת אותו לעצמה. כך ב-2021 לקח המנכ"ל תומר אייזן תגמול שנתי של 1.76 מיליון שקל, סמנכ"ל הפיתוח העסקי נתניאל בן שמחון קיבל תגמול של 1.19 מיליון שקל, והבעלים של מיטק – אריק קאופמן וירון קייזר שילשלו כל אחד לכיסם 300 אלף שקל, על 'דמי ייעוץ'. בשורה התחתונה – המנהלים בחברה קיבלו תגמול כולל של 3.6 מיליון שקל, 25% מההפסד השנתי של החברה (בנטרול הוצאות רישום למסחר).

 

בוילק לא משקיעים מוסדיים. הם לא מתקרבים לחברה הזו. אבל 74% ממניותיה של החברה נמצאים בידי הציבור. אנשים רגילים שהחליטו להשקיע בה ובינתיים ספגו הפסדים כבדים על השקעתם. יכול להיות שהם ידעו למה הם נכנסים, אבל לא בטוח שהם היו רוצים לשלם להנהלת החברה כל כך הרבה כסף כאחוז מהוצאות החברה, בשביל כל כך מעט תוצאות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הנה שכר המנהלים:

 

הנה גרף מניית החברה:

 

 

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 17.
    תומר 13/11/2022 17:06
    הגב לתגובה זו
    הכל חרטטטים החברה תצליח .
  • 16.
    רמי 13/09/2022 22:15
    הגב לתגובה זו
    והיא תעלה לשווי דימיוני
  • 15.
    יהושע פרנקל 04/09/2022 21:54
    הגב לתגובה זו
    אין שום בסיס לקטול חברה עם רעיון כה יפה! משקיעים יראו תוצאות טובות בנייר הרבה יותר מהר ממה שאתה מקלקל. אולי זה אתה, חתול שחור שרוצה להשחיר כדי לרכוש עוד מניות?...
  • 14.
    אבי 04/09/2022 15:34
    הגב לתגובה זו
    בקרוב יגיעו הביקושים . אחלה מהלך לרישום לפי מיליארד שח שעכשיו שווה בקושי 70 מליון תעשו את החישוב לבד
  • 13.
    דניאל 04/09/2022 14:13
    הגב לתגובה זו
    לא דייק בעובדות לחלוטין( בנושא השכר למשל שהוא מהותי) להרוס בלי לדעת עובדות ולגרום נזק במיליונים בגלל הבל פה אפשר!
  • רן 04/09/2022 14:56
    הגב לתגובה זו
    לבדוק טוב טוב לפני שמכפישים
  • 12.
    דרור השורטיסט 04/09/2022 12:09
    הגב לתגובה זו
    שקודם תטוס פי 8 ורק אז תאיים בכתבה מגמתית מוזמנת
  • 11.
    איך כל הודעה של וילק (ל"ת)
    ביזפורטל מגיבים שכתב 04/09/2022 10:54
    הגב לתגובה זו
  • אבי 04/09/2022 11:39
    הגב לתגובה זו
    למה יורדת ככה?! טכנולוגיה אדירה בעיני שתשנה את פני האנושות
  • פגיעת ברק בדרך (ל"ת)
    בנימין 04/09/2022 16:36
  • 10.
    שוקי 04/09/2022 08:52
    הגב לתגובה זו
    ההנהלה תתחלף הקרוב לאחת שמתאימה מקצועית
  • 9.
    לפחות למיליארד דולר יש חלב אם. ויש חלב והשווי של ר 03/09/2022 22:16
    הגב לתגובה זו
    לפחות למיליארד דולר יש חלב אם. ויש חלב והשווי של רילמיק
  • 8.
    יוס 03/09/2022 11:13
    הגב לתגובה זו
    ימותו הקנאים החברה הזאת שווה מיליארדים!
  • 7.
    לוי 02/09/2022 16:55
    הגב לתגובה זו
    רילמיק היה נסחרת בארץ לא מצליחה לגייס בכלל המסחר בארץ לא מתאים לחברות משנות עולם
  • 6.
    שלום 02/09/2022 16:03
    הגב לתגובה זו
    רשות לניירות ערך.
  • 5.
    חברות ישראליות זבל שבזבלים דילולים בלי סוף וחלוקת אופצי (ל"ת)
    אפק 02/09/2022 14:31
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מומחה לכדורגל 02/09/2022 08:42
    הגב לתגובה זו
    אין לו מושג, כל החברות שלו הן ערבוב קטלני של כלום ושום דבר
  • 3.
    אזרח 02/09/2022 07:33
    הגב לתגובה זו
    שבה יקבלו בעלי השליטה הרבה מניות /כסף במקרה של הנפקה בבורסה בחו"ל... והם רוצים את המניות האלו לפני שהחברה תתרסק לחלוטין כנראה.
  • רש 04/09/2022 01:00
    הגב לתגובה זו
    לכור כל כמות ביום הצגת חלב או חלב אם
  • 2.
    לרון 02/09/2022 06:43
    הגב לתגובה זו
    המכנים רכבות הרים כאלה "חברות חלום" אכן לרוב חלום בלהות בלי מרכאות,הסיכון אכן בעננים
  • 1.
    לרון 02/09/2022 06:41
    הגב לתגובה זו
    לפחות לא מפנטזת על נאסד"ק,רכבת הרים דומה,ביו דבש????......
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.