מודי נחת בישראל: במה יתבטא "שדרוג היחסים לרמה הגבוהה ביותר"?

ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי נחת היום בישראל, בביקור ראשון בארץ מזה תשע שנים, במהלך שמוגדר בניו דלהי ובירושלים כהעמקת השותפות האסטרטגית בין המדינות. על סדר היום עומדים הסכמים ביטחוניים, קידום הסכם סחר חופשי והצהרה על שיתוף פעולה הדוק יותר במאבק בטרור. מודי צפוי להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שקיבל אותו בחיבוק חם עם נחיתתו, ולנאום בכנסת, כבוד שמוענק למעט מאוד מנהיגים זרים ולרוב מבטא רמת קרבה מדינית גבוהה במיוחד.

הביקור מתקיים בתקופה רגישה במזרח התיכון, כאשר המלחמה בעזה עדיין משפיעה על יחסי ישראל עם חלק ממדינות המערב והעולם הערבי. מבחינת הודו, מדובר במהלך שאמור לחזק את הקשר עם ישראל, לצד שמירה על מערכת יחסים פעילה עם מדינות ערב ועם שותפותיה בגוש ה-BRICS, שבו חברות גם סין ורוסיה.

ביטחון קודם לכל - הודו מגדילה הזמנות

ישראל היא אחת מספקיות הנשק המרכזיות של הודו כבר עשרות שנים, והקשר הזה עבר אבולוציה מיחסי מוכר-קונה לשיתופי פעולה עמוקים יותר, כולל ייצור משותף של מערכות מתקדמות כמו מל"טים וטילים. בשנה האחרונה הזמינה הודו מישראל ציוד ביטחוני בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר, כמעט כפול מהיקף של כ-880 מיליון דולר ב-2023.

על פי הערכות בינלאומיות, הודו מהווה עד כ-34% מיצוא הנשק של ישראל, נתון שממחיש עד כמה ניו דלהי היא לקוח מרכזי עבור התעשיות הביטחוניות המקומיות. במהלך הביקור צפויה להתקדם עסקה גדולה נוספת לרכישת מערכות טילים מתוצרת ישראלית, שאושרה עקרונית כבר בשנה שעברה. הפרטים הכספיים המלאים לא צפויים להתפרסם, אך מדובר בעסקה משמעותית בהיקף של מאות מיליוני דולרים לפחות.

• המספר היומי - 34% הוא נתח יצוא הנשק מישראל להודו. האם יגדל עוד?
• המספר היומי - 50 מיליארד דולר מיקרוסופט תשקיע ב-AI במדינות הדרום הגלובלי
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הצורך של הודו בהצטיידות נובע גם מהמציאות האזורית שלה לאחר שפקיסטן, יריבה ותיקה ומדינה גרעינית, חתמה לאחרונה על הסכם הגנה הדדי עם סעודיה, ובטורקיה בוחנים אפשרות להצטרף למהלך. מבחינת ניו דלהי, מדובר בשינוי מאזן כוחות אזורי שמחייב חיזוק יכולות. ישראל, מצידה, רואה בהודו שותפה אסטרטגית במדינה גדולה עם תקציב ביטחון מהגבוהים בעולם.

סחר והשקעות - הסכם חופשי עד סוף השנה

היקף הסחר בין המדינות מוערך בכ-5 מיליארד דולר ב-2025, כולל סחורות, שירותים ויהלומים, לא כולל עסקאות ביטחוניות. הודו היא שותפת הסחר השנייה בגודלה של ישראל באסיה.

השבוע כבר החלו מגעים רשמיים לקידום הסכם סחר חופשי, בהמשך להבנות שהושגו בנובמבר האחרון. המטרה היא להגיע להסכם עד סוף השנה. מבחינת ישראל, פתיחת השוק ההודי המשגשג, עם צמיחה שנתית של כ-6%-7% ותוצר שמוערך ביותר מ-3.5 טריליון דולר, היא הזדמנות להגדיל יצוא בתחומים כמו טכנולוגיה, חקלאות מתקדמת, מים וסייבר.

• פירסט סולאר נופלת 16%, טאבולה 6%; אורקל מטפסת 2.3% - מה עושים החוזים?
• הכנסות טאבולה עלו ל-1.9 מיליארד דולר אך הרווחיות נשחקה - המניה יורדת
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

ישראל נחשבת למוקד טכנולוגי, בעיקר בתחומי ביטחון, חדשנות חקלאית והתפלת מים. שיתופי פעולה קיימים כבר היום, אך הסכם סחר יכול להוריד מכסים ולהקל על השקעות הדדיות. במקביל, קבוצת אדאני ההודית רכשה חלק מנמל חיפה בסוף 2023, מהלך שמחבר את האינטרס המסחרי לאסטרטגי.

בין וושינגטון לבייג'ין - האיזון ההודי

הידוק היחסים עם ישראל משתלב במדיניות חוץ רחבה יותר של מודי כאשר בירושלים ובניו דלהי רואים את עצמן כמדינות חזקות שפועלות בסביבה אזורית מורכבת, תחת איום מצד גורמים איסלאמיסטיים קיצוניים, ותוך תחושה שלא תמיד הקהילה הבינלאומית מספקת להן את הגיבוי שהיו מצפות לו. בתוך ההקשר הזה, החיבור הביטחוני ביניהן מקבל משקל נוסף. הודו חברה פעילה בגוש ה-BRICS לצד סין, רוסיה, ברזיל ודרום אפריקה, וגוש זה מתרחב למדינות נוספות.

הודו לא מתיישרת באופן מלא עם הציר הסיני-רוסי, אך גם לא מצטרפת באופן מוחלט לעמדות המערב. היא משתתפת ביוזמות כלכליות עם ארצות הברית, כולל פרויקט המסדרון הכלכלי הודו-המזרח התיכון-אירופה, שאמור לחבר בין הודו לנמלי הים התיכון דרך המפרץ ונמל חיפה. עם זאת, באזור נשמעות גם יוזמות חלופיות שעשויות לעקוף את ישראל דרך נתיבים אחרים, בין היתר דרך סוריה, מה שמחדד את האינטרס הישראלי לעגן את הודו כשותפה מרכזית במסדרון הקיים. מנגד, היא שומרת על קשרים כלכליים הדוקים עם רוסיה ורוכשת ממנה אנרגיה בהיקפים משמעותיים.

ביחס לישראל, הודו, לפחות ברמה בהפומבית, רוקדת על שתי חתונות כאשר מצד אחד, קיים שיתוף פעולה ביטחוני וטכנולוגי הדוק ותמיכה פומבית ביחסים החמים בין ההנהגות. ומצד שני, קריאה עקבית לפתרון שתי מדינות והסתייגות מהרחבת ההתנחלויות בגדה המערבית. הביקור הנוכחי מתקיים גם על רקע ביקורת פנימית בהודו מצד גורמים אופוזיציוניים על ההשלכות ההומניטריות של הלחימה בעזה.

הקשר האישי והזווית הפוליטית

מודי, שמפלגתו הלאומנית-הינדואית זכתה בכהונה שלישית ברציפות ב-2024, נחשב לתומך מובהק בהידוק היחסים עם ישראל. הקשר האישי בינו לבין נתניהו תורם ליציבות הדיפלומטית, אם כי המדיניות נשענת בעיקר על אינטרסים ביטחוניים וכלכליים.

מבחינת נתניהו, הביקור מספק חיזוק מדיני בתקופה שבה ישראל מתמודדת עם ביקורת בינלאומית על רקע המלחמה בעזה, ובשעה שהממשלה מבקשת להציג חזרה לזירה הבינלאומית ולחזק את מעמדה המדיני. מפגש פומבי עם מנהיג של מעצמה אזורית גדולה תורם גם לזווית הפוליטית הפנימית, במיוחד לאחר המשבר הביטחוני של אוקטובר 2023.

בירושלים רואים בהודו חלק ממערך רחב יותר של מדינות סביב המזרח התיכון, שכולל גם מדינות ערביות, מדינות באפריקה ומדינות באגן הים התיכון כמו יוון וקפריסין, כחלק מניסיון לייצר ציר פעולה מול גורמים אזוריים שמוגדרים בירושלים כרדיקליים. שיתוף פעולה עם אחת הכלכלות הצומחות בעולם ועם מדינה שמונה יותר מ-1.4 מיליארד תושבים מעניק לישראל עומק אסטרטגי מחוץ למעגל המערבי המסורתי.

מה החשיבות של הביקור הנוכחי של מודי בישראל?
מדובר בביקור ראשון של ראש ממשלת הודו בארץ מזה תשע שנים, והוא מתקיים בעיתוי רגיש מבחינה אזורית ובינלאומית. עצם ההגעה והנאום בכנסת, מהלך שמוענק למעט מנהיגים זרים, משדרים קרבה מדינית גבוהה. מעבר לסמליות, הביקור נועד לקדם הסכמים קונקרטיים בתחומי ביטחון וסחר, ולהדק מנגנונים קיימים של שיתוף פעולה. זאת אינה פגישה טקסית בלבד אלא ביקור עם לו"ז כלכלי וביטחוני צפוף וברור.

עד כמה הודו חשובה ליצוא הביטחוני של ישראל?
הודו היא אחת הלקוחות המרכזיות של התעשיות הביטחוניות בישראל. בשנה האחרונה היקף ההזמנות עמד על כ-1.5 מיליארד דולר, לעומת כ-880 מיליון דולר בשנה שלפני כן, כמעט הכפלה בתוך שנה. לפי הערכות בינלאומיות, עד כ-34% מיצוא הנשק הישראלי מופנה להודו. זה נתון שמציב את ניו דלהי כעוגן משמעותי עבור החברות הביטחוניות, במיוחד בתחומים כמו מערכות טילים, מל"טים ומערכות הגנה מתקדמות.

מה עומד מאחורי הגידול בהצטיידות ההודית?
הודו פועלת בסביבה אזורית מורכבת. פקיסטן, מדינה גרעינית ויריבה היסטורית, מעמיקה קשרים ביטחוניים עם מדינות כמו סעודיה, ובטורקיה בוחנים השתלבות בציר זה. מבחינת ניו דלהי, מדובר בהתפתחות שמחייבת חיזוק יכולות. לצד זאת, הודו משקיעה בעשור האחרון בשדרוג מערכות, במעבר לייצור מקומי ובהרחבת שיתופי פעולה טכנולוגיים. ישראל משתלבת במדיניות הזו לא רק כספקית אלא גם כשותפה לפיתוח וייצור.

מה כולל מהלך הסכם הסחר החופשי בין המדינות?
היקף הסחר האזרחי בין ישראל להודו מוערך בכ-5 מיליארד דולר ב-2025, ללא עסקאות ביטחוניות. המשא ומתן להסכם סחר חופשי נועד להפחית מכסים, להקל רגולציה ולעודד השקעות הדדיות. מבחינת ישראל, מדובר בגישה נוחה יותר לשוק עם צמיחה שנתית של כ-6%-7% ותוצר של יותר מ-3.5 טריליון דולר. מבחינת הודו, ההסכם עשוי להרחיב שיתופי פעולה בטכנולוגיה, מים, חקלאות מתקדמת וסייבר.

כיצד משתלב נמל חיפה במערכת היחסים הכלכלית?
הרכישה של חלק מנמל חיפה על ידי קבוצת אדאני ההודית בסוף 2023 חיברה בין אינטרס עסקי לתפיסה אסטרטגית רחבה יותר. הנמל אמור להשתלב במסדרון הכלכלי הודו-המזרח התיכון-אירופה, יוזמה שמבקשת לחבר את הודו לאירופה דרך המפרץ וישראל. במקביל, באזור עולות יוזמות חלופיות שעשויות לעקוף את ישראל, ולכן לחיבור הישיר בין הודו לנמל חיפה יש גם משמעות גיאו כלכלית.

איך הודו מאזנת בין הקשר עם ישראל והמערב לבין החברות ב-BRICS?
הודו פועלת במדיניות איזון מורכבת. היא חברה פעילה בגוש ה-BRICS לצד סין ורוסיה, אך במקביל מעמיקה קשרים עם ארצות הברית ואירופה. היא משתתפת ביוזמות מערביות, אך גם רוכשת אנרגיה בהיקפים משמעותיים מרוסיה. הקשר עם ישראל משתלב בתוך האסטרטגיה הזו. הוא מחזק את הציר המערבי-טכנולוגי של הודו, מבלי לנתק אותה מהשותפויות במזרח.

האם הודו תומכת באופן מלא בעמדות ישראל בזירה המדינית?
הודו מציגה קו מורכב. מצד אחד, היא מחזקת את שיתוף הפעולה הביטחוני והטכנולוגי עם ישראל ומקיימת קשרים הדוקים ברמת ההנהגה. מצד שני, היא ממשיכה לקרוא לפתרון שתי מדינות ומסתייגת מהרחבת ההתנחלויות. זה ניסיון לשמור על איזון מול מדינות ערב ומול דעת הקהל הפנימית בהודו, במיוחד על רקע הביקורת סביב הלחימה בעזה.

מה המשמעות הפוליטית של הביקור עבור נתניהו?
הביקור מאפשר לישראל להציג ברית פעילה עם אחת הכלכלות הגדולות והצומחות בעולם בזמן שחלק ממדינות המערב מקשיחות עמדות כלפיה. כאשר הודו רוכשת ציוד ביטחוני בהיקף של כ-1.5 מיליארד דולר בשנה ומקדמת הסכם סחר חופשי, מדובר לא רק בסמליות אלא בעוגן כלכלי וביטחוני מוחשי. מבחינה פוליטית, הצגת קשר אסטרטגי עם מדינה של יותר מ-1.4 מיליארד תושבים מחזקת את הטענה של הממשלה שישראל אינה מבודדת ושהיא ממשיכה להרחיב שיתופי פעולה גם תחת לחץ בינלאומי.

כיצד משתלבת הודו בתפיסה האזורית הרחבה של ישראל?
בירושלים רואים בהודו מנוף אסטרטגי שמרחיב את מרחב התמרון של ישראל מעבר למעגל המערבי הקלאסי. מדינה עם תקציב ביטחון מהגבוהים בעולם, שוק של יותר מ-1.4 מיליארד תושבים וצמיחה של כ-6%-7% בשנה, מעניקה לישראל עומק כלכלי וביטחוני שאינו תלוי רק באירופה ובארצות הברית. חיבור כזה מפחית תלות, יוצר איזון מול צירים אזוריים עוינים ומחזק את מעמדה של ישראל במיזמים כמו המסדרון הכלכלי דרך נמל חיפה.

מה יכול להשתנות בשנים הקרובות ביחסי ישראל הודו?
אם הסכם הסחר ייחתם והעסקאות הביטחוניות יעמיקו, הקשר עשוי לעבור מדרגה נוספת ולהפוך לממוסד יותר דרך מנגנונים קבועים של שיתוף פעולה תעשייתי וטכנולוגי. במקביל, הכול תלוי גם בהתפתחויות האזוריות, ביחסי הודו עם סין ורוסיה ובמעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית. מדובר במערכת יחסים שנשענת על אינטרסים ברורים, ולכן היא נוטה להתקדם כל עוד האינטרסים הללו נשארים חופפים.