הודו בעסקה גדולה עם איראן - מה זה אומר על הידידה הגדולה של ישראל?
ביד אחת היא קונה מערכות ביטחוניות מישראל ומקימה שיתופי פעולה עם חברות ביטחוניות ישראליות, מצד שני היא קונה נפט וגז מאיראן; האם זה אפשרי?
העובדות הן כאלו - איראן לא מכרה נפט להודו ודווקא המלחמה הובילה אותה לעסקה ענקית מול הודו. לכאורה מלחמה אמורה להסלים ולבודד את האויב, אבל ארה"ב מאפשרת לאיראן למכור נפט כדי לא לפגוע במדינות רבות שחסר להן נפט. אבל ככה היא בעקיפין מחזקת את איראן ואת הקשר שלה עם מדינות כמו הודו. זו דינמיקה מסוכנת, אחרי הכל הקשרים בין מדינות מושתתים על כלכלה וסחר, ואם ההודים והאיראנים יסגרו עסקאות כלכליות, זה יחזק מאוד את כוחה של איראן דווקא אצל ידידה ושותפה גדולה של ישראל - הודו שהיא אחת מרוכשות הציוד הביטחוני הגדולות מהתעשיות בארץ.
בסוף הכל עסקי, והיו המון מקרים של מדינות שהכו מידידות לאויבות וההיפך. אבל כאן ממש דוחפים אותן להידברות ולקשרים עסקיים. אולי אין ברירה, אבל זה נזק אגבי של המלחמה עם השפעות שיכולות להיות גדולות להמשך.
ועל מה בעצם מדובר? הודו חזרה לרכוש נפט גולמי מאיראן בפעם הראשונה אחרי שבע שנים. מכלית ראשונה הגיעה לנמל ואדינאר בגוג'ראט עם 600 אלף חביות. חברת רילאיינס, שהיא חברת הזיקוק נפט הגדולה בעולם, קנתה לבד 5 מיליון חביות. המהלך הזה הגיע אחרי ויתור זמני של 30 יום מצד ארה"ב על הסנקציות נגד איראן, כדי להקל על הסחר בנפט על רקע עליית המחירים.
הודו היא הצרכנית השלישית בגודלה של נפט בעולם ומייבאת יותר מ-85% מהכמות שהיא צורכת. כ-60-65% מהנפט שלה עובר דרך מצר הורמוז. כשהנתיב הזה נחסם חלקית בגלל העימותים באזור, ניו דלהי נאלצה לפעול מהר. מחירי הנפט עלו בחדות, והיבואנים והיצרנים ההודים חיפשו מקורות זולים וזמינים. איראן הציעה נפט במחיר פרימיום של 6-8 דולר לחבית מעל ברנט, עם תשלום מהיר - וההודים לקחו.
- הודו על מפת התעופה העולמית: נמל התעופה בנוידה נחנך - וישנה את כללי המשחק
- הודו פותחת את שוק תרופות ההרזיה: סמגלוטייד גנרי ב-14 דולר לחודש - מלחמת המחירים בדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא רק נפט: גם גז והסכמות בשטח
העסקה היא הרבה יותר גדולה מרק עסקת נפט. הודו קלטה גם משלוחי גז נוזלי מאיראן, והקשר המסחרי מתרחב לעסקאות בשרשרת ומחויבות איראנית לאספקת נפט וגז להודים. לאיראן זו הזדמנות פז לחדש את היחסים עם הודו, וזה אומר שיש סיכוי לא קטן שהם יספקו להודים "הנחות" במעבר הורמוז, יאפשרו מעבר ויחשיבו אותה למדינה ידידותית. בחודש האחרון למרות חסימת המצד, אוניות שהיו בדרכן לסין עברו ללא בעיה, כחלק ממערכת היחסים הטובה בין סין ואיראן.
להרחבה: איך אפשר לעבור במצר הורמוז? איראן גובה עד 2 מיליון דולר למעבר
להודו אין באמת ברירה. הודו צריכה להניע כלכלה שצומחת בקצב מהיר, והנפט האיראני מספק לה חמצן. אך מפת האינטרסים עלולה להשתנות - הנפט הוא כוח מאוד גדול, הוא הדלק-המנוע של הכלכלות ולאיראנים יש אותו בשפע.
- איראן אחרי הפלת שני מטוסי קרב אמריקאים - "פיתחנו מערכות הגנה חדשות"
- אירופה בדרך למס חדש: רווחי הענק של חברות האנרגיה על הכוונת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אינטל רוכשת מחדש את המפעל באירלנד ב-14.2 מיליארד דולר -...
הודו צורכת נפט וגז מאיראן בשעה שהיא כאמור בקשרים הדוקים עם התעשייה הביטחונית המקומית. לאחרונה, במקביל לביקורו של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בישראל, שודרגו היחסים ל"רמה הגבוהה ביותר". ישראל מספקת להודו כ-35% מכלל יצוא הנשק שלה. רק בשנה האחרונה הזמינה הודו ציוד ביטחוני ישראלי בהיקף מוערך של מעל 1.5 מיליארד דולר - כמעט כפול משנה קודמת. בתחילת 2026 נחתמה עסקת ענק של קרוב -9 מיליארד דולר שכוללת חימושים מדויקים, טילים ארוכי טווח, מערכות תקיפה אוטונומיות וטכנולוגיות מתקדמות.
הבעייתיות כאן ברורה. מצד אחד, ישראל היא שותפה אסטרטגית מרכזית של הודו בתחום הביטחון והטכנולוגיה. העסקאות האלה כוללות שיתוף פעולה בייצור משותף של מל"טים, טילים ומערכות הגנה אווירית. מצד שני, הודו קונה נפט מאיראן, מדינה שישראל רואה בה איום אסטרטגי. זה לא סתירה מוחלטת, אבל זה יוצר מתח.
העסקה עם איראן לא צפויה לפגוע בקשרים עם ישראל, אבל היא צפויה להחזיר אותנו להבנה שדברים עלולים להשתנות וצריך להיזהר במכירת נשק וסודות לאחרים. שתי המדינות יודעות שהאינטרסים הכלכליים של הודו שונים מהאינטרסים הביטחוניים. הודו רוצה נשק מתקדם, טכנולוגיה ושותפות אסטרטגית נגד איומים כמו סין ופקיסטן - וישראל מספקת את זה. אבל היא גם צריכה נפט זול, וטהרן מציעה אותו עכשיו.
