אייר אינדיה
צילום: אייר אינדיה

הטיסה בוטלה שלוש פעמים, ואייר אינדיה תפצה רק ב-3,000 שקל

חמישה נוסעים ישראלים תבעו את חברת התעופה ההודית אחרי שטיסתם בוטלה שוב ושוב באפריל 2024, על רקע המצב הביטחוני. בית המשפט לתביעות קטנות בבת ים קיבל את התביעה באופן חלקי בלבד, ופסק פיצוי צנוע בהרבה לעומת סכום התביעה

עוזי גרסטמן |

חמישה נוסעים ישראלים - נעם נורמן, זהר מזל נורמן ביבי, הדס קצ'נובסקי נורמן, צוף אדלר ועדן נורמן - עברו חוויה שכל מי שמתכנן טיסה לחו"ל מפחד ממנה. הם רכשו כרטיסי טיסה מאייר אינדיה ל-21 באפריל 2024, אבל מה שהתחיל כהזמנה רגילה נהפך לסאגה של ביטולים חוזרים ונשנים.

כבר שלושה חודשים לפני מועד הטיסה הודיעה אייר אינדיה שהטיסה מבוטלת. התובעים הועברו לטיסה חלופית ב-14 לאפריל 2024. שלושה ימים לפני הטיסה החלופית, גם היא בוטלה, והם שובצו לטיסה שלישית ב-22 לאפריל 2024. ואז, שלושה ימים לפני הטיסה השלישית, גם היא בוטלה. הפעם, כך טענו התובעים, לא הוצעה להם שום חלופה - רק הצעה להחזר כספי.

בלית ברירה, הנוסעים רכשו כרטיסי טיסה מחברת תעופה אחרת, במועד מאוחר יותר ובעלות כוללת של 29,680 שקל - סכום גבוה משמעותית מהמחיר המקורי ששילמו. הם הגישו תביעה קטנה על סכום של 34,392 שקל לבית המשפט לתביעות קטנות בבת ים, בטענה שאייר אינדיה הפרה את חוק שירותי תעופה.

אייר אינדיה: "זה בגלל המצב הביטחוני"

אייר אינדיה מצדה, לא הכחישה את הביטולים, אבל טענה שהם נבעו מאירועים ביטחוניים שאירעו באפריל 2024. החברה הסתמכה על תיקון מס' 2 לחוק שירותי תעופה - הוראת השעה של חרבות ברזל - שפוטרת חברות תעופה מפיצוי עבור טיסות שבוטלו בין ה-12 ל-18 באפריל 2024. בנוסף, טענה החברה שהיא לא צריכה לשלם את עלות הכרטיסים החדשים שהתובעים רכשו, שהיו יקרים בהרבה ממה שהיא הציעה.

הרשם הבכיר אדי לכנר, שדן בתיק, מצא סתירה מעניינת בטענות של אייר אינדיה. הטיסה השלישית, שבוטלה ב-19 לאפריל, תוכננה לצאת ב-22 לאפריל - מועד שנמצא מחוץ לטווח הימים שעליהם חלה הוראת השעה. מעבר לכך, בית המשפט הצביע על כך שאייר אינדיה שיבצה את התובעים לטיסה השלישית דווקא ב-18 לאפריל - אחד מהימים שעבורם חל התיקון. כלומר מצד אחד החברה טענה שהמצב הביטחוני מנע ממנה להפעיל טיסות, ומצד שני עבור אותם ימים בדיוק היא שיבצה את הנוסעים לטיסות חדשות.

עם זאת, בית המשפט לא התעלם מהמציאות המורכבת של אותה תקופה. הרשם ציין כי "בעת מצב ביטחוני בו המציאות מעורפלת, הנתבעת עשתה מאמצים לשמר את שגרת השירותים עבור נוסעיה". לכן, למרות שהביטול ב-19 לאפריל לא נופל בימים שכלולים בתיקון לחוק, בית המשפט קבע שהוא נגרם בשל נסיבות שאינן בשליטת החברה, ודחה את דרישת הפיצוי הסטטוטורי.

בנושא הטיסה החלופית - אייר אינדיה נכשלה

הנקודה שבה אייר אינדיה הפסידה היא דווקא בשאלת הטיסה החלופית. החוק מחייב חברת תעופה להציע כרטיס טיסה חלופי גם כשהביטול נעשה מנסיבות שאינן בשליטתה. נציגת אייר אינדיה טענה בדיון שהתקיים ב-23 לפברואר השנה, שלא היה באפשרות החברה להציע טיסה חלופית כי טיסות מטעמה לא יצאו, וכי לא היה לה הסכם "Code Share" עם חברות אחרות.

קיראו עוד ב"משפט"

בית המשפט לא קיבל את הטענה. התובעים הציגו הוכחות שיצאו טיסות נוספות באותה התקופה, בעוד שאייר אינדיה לא הביאה ראיות לתמוך בטענה שלה. הרשם לכנר קבע כי, "החוק מטיל על הנתבעת את החובה להציע כרטיס טיסה חלופי, ולא מחייב קיומו של Code Share לשם כך". החברה היתה צריכה לפעול ולרכוש כרטיסים עבור הנוסעים גם מחברות אחרות.

מנגד, בית המשפט הסתמך על פסק דין שניתן בעניין וירניק נ' איבריה, שבו נקבע שאין מקום לחייב חברת תעופה במלוא הפרש העלות בין הכרטיס המקורי לכרטיס חלופי יקר שהנוסע רכש בעצמו. לכן, במקום לפסוק את מלוא הסכום שנתבע - 34,392 שקל - בית המשפט חייב את אייר אינדיה לשלם לתובעים סכום של 3,000 שקל בלבד.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה