ליצור תמריץ אמיתי להירשם בישראל (תמונת AI)
ליצור תמריץ אמיתי להירשם בישראל (תמונת AI)
דעה

צעד המיסים הפשוט שיעודד רישום חברות היי-טק בישראל

על מנת שיותר יזמים ירשמו חברות בארץ, כל מה שרשות המיסים צריכה לעשות הוא לשנות את פרשנותה להגדרת חברת היי-טק הזכאית להטבות חוק העידוד


שחר שטראוס |

האם מאור שלמה עומד בראש חברת היי-טק "קטנה"? החייל במילואים שהפך לאחד הסמלים הבולטים של עידן הבינה המלאכותית הקים סטארט-אפ מבוסס AI בהשקעה של עשרות אלפי שקלים, ומכר אותו לוויקס בתוך חצי שנה בכ-80 מיליון דולר. הסיפור המדהים הזה, עדיין לא הניע את רשות המיסים לעשות חושבים.

כיום קובעת רשות המיסים את מבחני הזכאות של חברות היי-טק לפי היקף כוח האדם, ואינה מכירה בחברות בעלות פחות משלושה עובדי פיתוח במשרה מלאה כחברות שמקיימות את הגדרת "מפעל". מדוע זה משנה? מאחר שהחברות ה"קטנות" האלו אינן זכאיות להטבות המס שמעניק חוק עידוד השקעות הון, ומעדיפות בשל כך רישום בחו"ל.

החוק לעידוד השקעות הון נחשב לאחד הכלים המרכזיים של ישראל לעידוד צמיחה, פיתוח תעשייה והגדלת הייצוא. החוק מעניק לחברות העומדות בקריטריונים מסוימים, ובהם פעילות משמעותית מול שווקים זרים, הטבות מס ובראשן שיעורי מס חברות מופחתים. הרציונל ברור: עידוד פעילות שמכניסה מטבע זר לישראל ומחזקת את התחרותיות של המשק בזירה הגלובלית.

עם השנים הורחבה תחולת החוק גם לחברות טכנולוגיה, כך שחברות לפיתוח תוכנה עשויות להיחשב "מפעל יצרני" לצורכי החוק. המשמעות היא שבעלי מניות יכולים ליהנות משיעור מס כולל נמוך משמעותית לעומת חברות שאינן זכאיות, אשר משלמות מס חברות של 23%, ולאחר חלוקת דיבידנד מגיעות לנטל מס מצטבר של כ-50%. לעומת זאת, היקף המס בחברות שבתחולת החוק נע בין 7.5% ל-16%, ולאחר חלוקת דיבידנד מגיע לנטל מס מצטבר של 37%-30%.

 הרצאת מנהל הרשות לא תורגמה למעשים

החוק עצמו אינו קובע רף מספרי של עובדים, וההבחנה בין "חברה קטנה" ל"חברה גדולה" נובעת מפרשנות של רשות המיסים, החוטאת למטרת החוק. הרשות יכולה הייתה לבחון את גודל והיקף הפעילות גם לפי פרמטרים אחרים: הכנסות, תזרים, מספר לקוחות, היקף פעילות בינלאומית או שווי בגיוס ובאקזיט. אך כיום ישנו פער הולך ומתרחב בין מבנה שוק ההיי-טק החדש לבין האופן שבו מיושמות הטבות המס, כאשר חברות צעירות וחדשניות מוצאות את עצמן לעיתים מחוץ למעטפת המס המיטיבה.

יותר ויותר יזמים בוחנים, ולעיתים גם בוחרים, להקים את החברה מחוץ לישראל עם עניין גובר ברישום במדינות כמו קפריסין או איחוד האמירויות, שבהן סביבת המס לחברות בינלאומיות נוחה יותר. כך למשל, קפריסין גובה מחברות היי-טק מס של 3% בלבד, ללא מס על חלוקת דיבידנד, ובאמירויות בתנאים מסוימים ניתן להגיע ל-0% מס. זאת, כאמור, לעומת קרוב ל-50% בישראל.

מנהל רשות המיסים, שי אהרונוביץ, ציין בהרצאה לפני כשנה, שלאור ההתפתחויות הטכנולוגיות תשקול הרשות לעדכן את פרשנותה המשפטית לחוק, כך שגם חברת היי-טק בעלת עובד אחד תהיה זכאית להטבות. בפועל, דבר לא נעשה מאז.

במקום להידרש ליוזמות כופות של חובת רישום בישראל, עדיף היה להתמקד ביצירת תמריץ אמיתי שיגרום ליזמים לבחור רישום בישראל באופן טבעי. התאמת פרשנות חוק עידוד השקעות הון למציאות של חברות היי-טק גמישות ומהירות צמיחה, יכולה לעשות בדיוק את זה בלי רגולציה חדשה ובלי כפייה, אלא באמצעות שינוי נקודת האיזון הכלכלית. אם רשות המיסים רוצה שיותר חברות של יוצאי יחידות טכנולוגיות יירשמו כאן ולא בחו"ל, כל מה שהיא צריכה לעשות הוא שינוי קטן בפרשנות גודלן של חברות. 


עו"ד (רו"ח) שחר שטראוס, משרד בנימיני (צילום: איגור לובינסקי)

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה