דיסקונט לא רצה שתדעו על החשבון הרדום של הסבתא ז"ל - איך תדעו שיש כזה חשבון ותקבלו את הכסף

בנק דיסקונט הגיע להסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדו ב-2018, ובמסגרתו ישלם 28 מיליון שקל ללקוחות בעלי חשבונות עזובים ורדומים. הסכום מתחלק כך: 8.6 מיליון שקל לבעלי חשבונות עזובים ו-19.4 מיליון שקל לבעלי חשבונות רדומים. ההסדר הושג אחרי יותר מארבע שנות גישור והוגש לאישור בית המשפט. מדובר בנקודה מאוד כואבת שנוגעת לרבבות ואפילו מאות אלפי משפחות. לדוגמה - הסבתא נפטרה לפני 30 שנה והיה לה חשבון בנק שאף אחד לא דרש אותו. עברתם חשבון בנק לפני 20 שנה ולא סגרתם את החשבון בבנק מסוים כי היה שם תיק מניות קטן ומאז עברתם דירה, התחתנתם, החלפתם שם משפחה ועוד. 

מדובר בכסף מאוד גדול ששוכב בבנקים ושהמוטבים לא יודעים בכלל שיש להם אותו. הבנקים היו אמורים לאתר את הבעלים החוקיים והיורשים. זה קרה, אבל עדיין יש כמות ענקית של חשבונות וכספים שאין להם דורש.   

הטענות המרכזיות בתביעה נגד דיסקונט היו שהבנק לא עשה מספיק כדי לאתר בעלי חשבונות כאלה, לא דיווח כראוי לאפוטרופוס הכללי על חלק מהכספים, ולא השקיע אותם בהתאם לדרישות. התובעים טענו שהבנק התעשר מהחזקה בכספים דרך עמלות וריביות. דיסקונט מצדו טען שפעל לפי החוק, מדווח לאפוטרופוס כנדרש, ואין עליו חובה לאתר יורשים או בעלים פוטנציאליים. לטענת הבנק, האחריות העיקרית לאיתור נכסים עזובים מוטלת על האפוטרופוס הכללי.

מה ההבדל בין חשבון רדום לנכס עזוב?

חשבון רדום הוא חשבון בנק או פיקדון שאין בו תנועה תקופה ארוכה, והבעלים לא יצר קשר עם הבנק. נכס עזוב הוא מושג רחב יותר, וכולל כסף, דירות, מיטלטלין או זכויות שבעליהם אינם ידועים או שאי אפשר לנהל אותם. במקרה של חשבונות בנק, זה קורה לעיתים קרובות אחרי פטירה, מעבר דירה, או שכחה של חשבון ישן.

בישראל יושבים כיום מיליארדי שקלים בחשבונות כאלה ברחבי המערכת הבנקאית. חלק גדול מהכסף שייך לאנשים שאינם יודעים עליו, או ליורשים שלא בדקו. בנק ישראל מפעיל את מערכת "הר הכסף 2", שמאפשרת בדיקה חינם של חשבונות ופיקדונות ללא תנועה, גם של קרובים שנפטרו. דיסקונט עצמו מפנה לקוחות לאתר.

להרחבה: הר הכסף 2 - לאתר בקלות כספים אבודים

ההסדר אינו חריג. בשנים האחרונות הוגשו תביעות ייצוגיות דומות נגד בנקים גדולים. ב-2022 הגיע דיסקונט עצמו להסדר קודם שכלל זיכוי של 6.5 מיליון שקל לכ-25 אלף לקוחות על פיקדונות ללא תנועה, ובנק הפועלים הגיע להסדר רחב יותר בהיקף 65 מיליון שקל סביב נושא דומה. בכל המקרים עולה אותה שאלה: עד כמה הבנקים צריכים להתאמץ כדי לאתר בעלים? הבנקים טוענים שהם עומדים בהוראות בנק ישראל ובחוק, ושאי אפשר להטיל עליהם אחריות בלתי מוגבלת. התובעים טוענים שהבנקים נהנים מהכסף בינתיים, גובים עמלות ומשתמשים בו, ולכן צריכים לעשות יותר.

נתוני בנק ישראל מצביעים על מאות אלפי חשבונות רדומים במערכת. חלקם עם סכומים של כמה מאות שקלים, אך יש גם חשבונות עם עשרות ומאות אלפי שקלים, ובסך הכל מדובר במיליארדים. חלק מהכסף עובר לאפוטרופוס הכללי אחרי תקופה מסוימת, ועד אז הבנקים מנהלים אותו. עבור דיסקונט, 28 מיליון שקל הם סכום קטן ביחס לתוצאותיו, אך ההסדר משפיע על אופן ההתנהלות מול לקוחות שאיבדו קשר ומחייב שיפור בתהליכי איתור, דיווח והודעות.

מה כדאי לעשות אם יש לכם כסף כזה?

קודם כל, היכנסו לאתר "הר הכסף 2" של בנק ישראל. הבדיקה פשוטה, חינמית ומספקת אינדיקציה מהירה. אם מופיע משהו, פנו לבנק עם תעודת זהות ומסמכים. במקרה של חשבון של נפטר נדרש צו ירושה או צו קיום צוואה. אם הכסף כבר עבר לאפוטרופוס הכללי, קיים שירות ייעודי לאיתור והשבת נכסים עזובים.

כדאי לבדוק גם חשבונות ישנים של הורים, סבים או קרובים אחרים. לא פעם כסף מתגלה רק אחרי פטירה, כשהיורשים עורכים סדר בניירות.

להרחבה: אין לי מושג איפה הפנסיה והחסכונות שלי מנוהלים - איך אני מוצא אותם?

• מבקשי הייצוגית נגד הבנקים זלזלו בלקוחות ורצו להוביל לתוצאה בלתי סבירה בעליל
• פרסום בזמן מלחמה: החברות שנעלמו מהמסך וזה שלקח את כל הקופה

הבדיקה באתר בנק ישראל אינה כרוכה בתשלום ואורכת דקות ספורות.