אנתרופיק קלוד (X)
אנתרופיק קלוד (X)

רוצים לקנות מניות אנתרופיק? הנה הפלטפורמות המורשות

החברה שמאחורי קלוד צמצמה את רשימת הפלטפורמות שאינן מורשות לתווך במניותיה מ-8 ל-4; השווי של אנתרופיק בשוק המשני - 965 מיליארד דולר

עמית בר |
נושאים בכתבה אנתרופיק

אנתרופיק, אחת מחברות הבינה המלאכותית הבולטות בעולם ומי שעומדת מאחורי מודל קלוד, משנה את האזהרות החריגות שפרסמה למשקיעים בשוק המשני שקנו את מניותיה בפלטפורמות שונות. החברה עדכנה פלטפורמות שאינן מורשות לקנות או למכור את מניותיה, וצמצמה את מספר הגופים המופיעים בה מ-8 ל-4 בלבד.

ברשימה המעודכנת מופיעות כעת ארבע פלטפורמות בלבד: Open Door Partners, Unicorns Exchange, Pachamama ו-Upmarket. שמות בולטים שהופיעו בגרסה הראשונה של ההודעה הוסרו, אחרי שהאזהרה יצרה בלבול בשוק, לחץ אצל משקיעים ופגיעה בגופים שפועלים בתחום המסחר במניות פרטיות. לפני העדכון הופיעו ברשימה גם Hiive, Forge Global, Sydecar ו-Lionheart Ventures, ושמותיהן כעת הוסרו. עם זאת, כדאי מאוד לוודא לפני שעושים עסקה אם יש התייחסות מעודכנת מצד אנתרופיק.  

פלטפורמות נוספות שנחשבות מקובלות וגדולות למסחר במניות פרטיות:

Forge Global - אחת הזירות הגדולות והמוכרות בעולם למסחר במניות Pre-IPO. היא פועלת כמרקטפלייס לקנייה ומכירה של מניות בחברות פרטיות, בעיקר לחברות טכנולוגיה גדולות שנשארות פרטיות זמן רב. Forge מציגה עצמה כפלטפורמה מובילה לשוק המשני של מניות פרטיות. 

EquityZen - פלטפורמה ותיקה יחסית שמאפשרת למשקיעים כשירים להיחשף למניות של חברות פרטיות, לרוב דרך עסקאות שניוניות או מבני SPV. היא מוכרת במיוחד בקרב עובדים לשעבר, עובדים קיימים ומשקיעים שמחפשים נזילות או חשיפה לחברות לפני הנפקה. 

Nasdaq Private Market - פלטפורמה של נאסד"ק לשוק הפרטי. היא נחשבת מוסדית ומסודרת יותר, ופועלת גם מול חברות עצמן לניהול אירועי נזילות, עסקאות שניוניות, מכרזים פנימיים ותוכניות נזילות לעובדים ולמשקיעים. מבחינת מוניטין, זו אחת הזירות היותר “רשמיות” במובן התאגידי, אם כי גם כאן כל עסקה תלויה באישור ובמגבלות של החברה הפרטית. 

Hiive שמוזכרת למעלה כפלטפרומה שאנתרופיק פסלה ואז אישרה אותה, צמחה מהר בשנים האחרונות ומתמקדת במסחר במניות של חברות פרטיות מגובות הון סיכון. היא מציגה מרקטפלייס לקונים ומוכרים, עם דגש על שקיפות מחירים ועסקאות בין בעלי מניות למשקיעים.

CartaX / Carta Liquidity -  קארטה מוכרת בעיקר כמערכת ניהול הון ומניות לעובדים בחברות פרטיות, אבל יש לה גם פעילות סביב אירועי נזילות ומכרזים שניוניים. היתרון שלה הוא הקשר הישיר לקאפ טייבל של חברות פרטיות רבות, אבל היא לא תמיד פועלת כמו מרקטפלייס פתוח למשקיעים חיצוניים.

Zanbato - פלטפורמה מוסדית יותר לשוק השניוני, עם דגש על עסקאות בין גופים מקצועיים, בנקים פרטיים, ברוקרים ומשקיעים כשירים. פחות מוכרת לציבור הרחב לעומת Forge או EquityZen, אבל קיימת שנים ונחשבת שחקנית משמעותית בצד המוסדי.

גם אם הפלטפורמה גדולה ומוכרת, זה לא אומר שהחברה הפרטית אישרה מסחר במניות שלה דרך אותה פלטפורמה. לפני עסקה במניה פרטית צריך לבדוק - האם יש אישור מפורש של החברה להעברת המניות. האם מדובר במניה ישירה או בחשיפה דרך SPV. האם החברה תרשום את ההעברה בספרים שלה. מהן העמלות, דמי הניהול וה-carry אם יש. האם קיימת זכות סירוב של החברה או המשקיעים הקיימים. האם יש מידע פיננסי אמיתי או רק מחיר שמבוסס על ביקוש. האם יש תקופת נעילה או מגבלת מכירה עתידית.


השינוי בהתייחסות של אנתרופיק  הוא אירוע חשוב משום שהביקוש למניות שלה בשוק הפרטי גדול במיוחד. ככל שחברות AI כמו אנתרופיק ו-OpenAI נשארות פרטיות לאורך זמן, כך מתפתח סביבן שוק משני שבו משקיעים, עובדים לשעבר, קרנות וברוקרים מנסים לבצע עסקאות עוד לפני ההנפקה. זה שוק שמאפשר חשיפה מוקדמת לחברות הצומחות בעולם, אך הוא גם פחות שקוף, עם מגבלות העברה, זכויות סירוב, אישורי דירקטוריון וסיכוני ביטול עסקאות.

המסר המקורי של אנתרופיק היה חד: עסקאות במניות החברה שמבוצעות דרך פלטפורמות לא מורשות עלולות להיות בטלות, והחברה לא תכיר בהן ברישומיה. האזהרה חלה גם על מניות בכורה וגם על מניות רגילות. עבור מי שקונה מניה פרטית, זה סיכון משמעותי. אם החברה אינה מכירה בעסקה, הרוכש עלול להישאר בלי זכות אמיתית במניה, גם אם שילם כסף. קיימת חשיבות גדולה לעשות זאת בפלטפורמות מורשות על ידי החברה. 

אנתרופיק, כמו חברות פרטיות אחרות, רוצה לשלוט בזהות בעלי המניות שלה. הסיבות: מניעת כניסת גורמים לא רצויים, שמירה על מבנה הון מסודר, הגנה על עובדים ובעלי מניות קיימים, מניעת תמחור לא רשמי שעלול להשפיע על גיוסים עתידיים, וצמצום סיכון רגולטורי. אך ברגע שחברה פרטית הופכת למותג גלובלי ומוערכת במאות מיליארדי דולרים, השליטה הזו נהיית קשה. הביקוש למניות יוצר תמריץ לעסקאות עקיפות, חוזים כלכליים, הסכמי חשיפה וניסיונות לעקוף מגבלות העברה. השוק רוצה לסחור במה שהחברה עדיין אינה רוצה להפוך לסחיר.

להרחבה: אנתרופיק בדרך לטריליון: גייסה 65 מיליארד דולר; והאם מיתוס יושק בקרוב?

אנתרופיק משיקה את קלוד אופוס 4.8

קיראו עוד ב"גלובל"

Hiive יצאה מהרשימה ותקפה את אנתרופיק

אחת הפלטפורמות שהופיעו תחילה ברשימה הייתה Hiive, שפועלת בשוק המשני של חברות פרטיות. מנכ"ל החברה, סים דסאי, הגיב בחריפות וטען כי הפלטפורמה אינה מבצעת העברות מניות ללא אישור החברה הרלוונטית. אחרי ש-Hiive הוסרה מהרשימה המעודכנת, הוא טען כי הפרסום הראשון של אנתרופיק יצר בלבול בקרב משקיעים ופגע במוניטין של החברה.

התגובה ממחישה את הרגישות בשוק המשני. פלטפורמה שמופיעה ברשימה פומבית של חברה כמו אנתרופיק עלולה להיפגע מיד, גם אם בהמשך שמה מוסר. משקיעים נבהלים, מוכרים פוטנציאליים עוצרים עסקאות, קרנות שמחזיקות חשיפה עקיפה לחברות AI סופגות לחץ, והברוקרים נדרשים להסביר ללקוחות אם העסקאות שלהם תקפות. מבחינה טכנית מדובר בתיקון רשימה, אך בפועל זה אירוע שמדגיש כמה השוק הפרטי של מניות AI הפך עצבני. כאשר חברה כמו אנתרופיק מפרסמת הודעה חריגה, גם בלי שינוי בעסק עצמו, זה יכול להזיז שוק שלם.

הרקע לסיפור הוא הזינוק בשווי חברות AI. לפי הדיווחים האחרונים, אנתרופיק גייסה לפי שווי שמתקרב ל-965 מיליארד דולר אחרי הכסף, רמה שמציבה אותה מעל OpenAI וממחישה עד כמה המשקיעים מוכנים לשלם עבור חשיפה לחברות שמובילות את שוק הבינה המלאכותית. כאשר חברה פרטית מגיעה לשווי כזה, היא אינה מתנהגת עוד כמו סטארט אפ רגיל. היא הופכת לנכס פיננסי עולמי, גם בלי להיות רשומה למסחר. קרנות רוצות חשיפה, משקיעים פרטיים עשירים מחפשים כניסה, עובדים רוצים לממש, וברוקרים בונים סביב זה פעילות.

ככל שהשווי גבוה יותר, כך גם הסיכון גבוה יותר. עסקה פרטית במניה של אנתרופיק אינה דומה לקנייה של מניית אנבידיה או מיקרוסופט בבורסה. אין מסחר רציף, אין נזילות יומית, אין שקיפות מלאה, ולעיתים אין ודאות שהחברה תאשר את ההעברה. משקיע שקונה מניות פרטיות בשוק משני אינו רק מהמר על החברה, אלא גם על תקפות העסקה.

השוק המשני הופך לזירת מאבק

האירוע של אנתרופיק הוא חלק ממגמה רחבה. חברות AI פרטיות מנסות מצד אחד ליהנות משווי גבוה ומביקוש גובר, ומצד שני למנוע מסחר חופשי מדי במניות שלהן. הסיבה: מסחר משני לא מפוקח עלול ליצור מחיר שוק לא רשמי, להקשות על גיוסים, לגרום לעובדים למכור מוקדם מדי, ולמשוך משקיעים שהחברה אינה רוצה על הקאפ טייבל.

מנגד, המשקיעים טוענים שהשוק המשני ממלא צורך אמיתי. חברות נשארות פרטיות שנים רבות יותר, והציבור הרחב אינו יכול להשתתף בצמיחה שלהן דרך הבורסה. אם ההנפקות מתעכבות, השוק המשני הופך לחלון כמעט יחיד לחשיפה מוקדמת. זה נכון במיוחד ב-AI, שם השווי נבנה במהירות עוד לפני שהחברה מציגה מודל עסקי ציבורי מלא.

אנתרופיק מאותתת שאינה מתכוונת לאפשר לשוק המשני להתנהל בלי פיקוח שלה. היא מוכנה לפרסם שמות, להזהיר משקיעים ולהבהיר שעסקאות לא מאושרות לא יוכרו. גם אחרי צמצום הרשימה, המסר נשאר: מי שקונה מניות של החברה מחוץ למסלול רשמי לוקח סיכון.

עבור משקיעים מוסדיים ופרטיים, הלקח ברור. חשיפה לחברות AI פרטיות נשמעת אטרקטיבית, אך היא מגיעה עם שכבת סיכון משפטית ותפעולית. לא מספיק לבדוק את השווי, הצמיחה או המוצר. צריך לבדוק מי מוכר את המניה, אם יש אישור העברה, אם החברה מכירה בעסקה, אם יש זכויות הצבעה או רק חשיפה כלכלית, ומה קורה אם החברה מסרבת לרשום את ההעברה. השווי של חברות AI פרטיות אינו רק סיפור טכנולוגי - הוא קשור גם למבנה ההון, למידת השליטה של החברה בבעלי המניות, וליכולת שלה לנהל ביקוש בלי לאבד שליטה על השוק סביב המניה.

אנתרופיק צמצמה את הרשימה, אך עמדתה לא השתנתה. מניות החברה אינן מוצר חופשי שכל פלטפורמה יכולה לתווך - וההנפקה המתוכננת לאוקטובר תהפוך את הסיפור הזה לשונה לחלוטין.


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה