
המאבק על האפוטרופסות הסתיים בפיצול סמכויות
אשה ובתה ביקשו להדיח את אחיו של הבעל מתפקיד האפוטרופוסים. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה דחה את הבקשה בכל הנוגע לרכוש, אך הפריד בין התחומים ונתן לשתיים שליטה בענייניו האישיים והרפואיים
אשתו ובתו של אדם שלקה באירוע מוחי לפני יותר מעשור ביקשו להחליף את אחיו בתפקיד האפוטרופוסים ולמנות את הבת במקומם. השופטת לירון זרבל-קדשאי מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה דחתה את הבקשה ברובה, אך מצאה פתרון יצירתי: פיצול האפוטרופסות כך שהאחים ימשיכו לנהל את ענייני הרכוש, ואילו האשה והבת ינהלו לבדן את העניינים האישיים והרפואיים.
הסיפור התחיל ב-2012, כשבית המשפט מינה את האשה ואת שני אחיו של הבעל כאפוטרופוסים במשותף, לאחר שהבעל לקה באירוע מוחי ומאז הוא לא מסוגל לדאוג לענייניו. באותה התקופה הבת היתה עדיין קטינה, ולכן נבחרו האחים כדי לסייע לאשה בניהול ענייניו.
כעבור שנים, לאחר שהבת בגרה ונהפכה לאשה צעירה שלומדת לתואר בהוראה ועובדת למחייתה, ביקשו השתיים - האם והבת - לבטל את המינוי של האחים ולמנות את הבת כאפוטרופסית לצד אמה. לטענתן, הן אלה שמטפלות בפועל באיש בחיי היום-יום, ואילו התפקיד של האחים מתמצה בעיקר "בטיול הזה לבנק למשוך את הכסף", כפי שציין בא-כוחן בדיון.
מנגד, האחים הציגו תמונה שונה לחלוטין. הם טענו שמאז מינויים הם מילאו את תפקידם ללא דופי, דאגו למיצוי זכויותיו של האיש בביטוח הלאומי, סילקו חובות שהצטברו ואף הוציאו כספים מכיסם הפרטי לשם כך. לדבריהם, הם הצליחו לחסוך עבור האיש סכום של כ-55 אלף שקל בעו"ש ועוד כ-100 אלף שקל בתוכנית חיסכון.
ב-2013 ביקשה האשה להשתחרר מהאפוטרופוסות
פרט מעניין שעלה במהלך ההליך: ב-2013, שנה לאחר המינוי, דווקא האשה עצמה ביקשה להשתחרר מתפקידה, ותסקיר של עובדת סוציאלית שהוכן באותה התקופה קבע כי היא אינה מתאימה לשמש אפוטרופסית.
השופטת זרבל-קדשאי הדגישה כי "אין להמעיט כהוא זה מתרומתם המשמעותית של המשיבים לרווחתו של האדם, ואף המבקשת והבת, בהגינותן, הביעו הערכה על פועלם של המשיבים לאורך השנים". היא ציינה שהתרשמה כי הקונפליקט בין הצדדים עוסק ברובו בעניינים כספיים, ובעיקר בחוסר הנוחות שחשות האם והבת סביב הצורך לתאם עם האחים כל משיכה של כסף מהחשבון של האיש.
גורם נוסף ששקל בית המשפט היה עמדתו של האדם עצמו. האפוטרופוס לדין שמונה לו דיווח כי "האדם נראה שבע רצון מתפקוד האפוטרופוסים הנוכחיים", וכי ביקורו בבית האדם העלה כי "האדם ציין שהוא אוהב את אשתו ובתו וכן כי הוא נתמך על ידן. כן ציין שהוא בקשר טוב עם אחיו המשיבים, סומך עליהם, כי הם דואגים לו ונוהג לבקרם מידי יום". אמנם חוות דעת מקצועית קבעה שלא ניתן לייחס משקל רב לעמדתו בעקבות המוגבלות הקוגניטיבית שלו, אך השופטת סברה שאין בכך "כדי לאיין לחלוטין את עמדתו העקבית".
הקלות משמעותיות בענייני הרכוש
בסופו של דבר, השופטת בחרה בגישת ביניים: היא דחתה את הבקשה להחלפת האפוטרופוסים בכל הנוגע לרכוש, אך הורתה על פיצול המינוי. בענייניו הרפואיים והאישיים של האדם, מונו האם והבת לאפוטרופסיות בלעדיות. בענייני הרכוש, נותר המינוי המשותף על כנו, אך עם הקלות משמעותיות: הוראה על העברה אוטומטית של 5,000 שקל בחודש לחשבון של האם ללא צורך באישור האחים, ומשיכות של עד 10,000 שקל לא יסורבו "אלא מטעמים חריגים".
השופטת אף הוסיפה אזהרה לאחים: "ככל ויימצא כי הסירוב לא היה מוצדק, או כי המשיבים הערימו קשיים על המבקשת שלא לצורך, יהיה מקום לשוב ולשקול את זהות האפוט' בעתיד".