מס 8200: מחלוקת עובדתית וערכית וגם קשיים משפטיים מהותיים

מה אומרת הצעת רשות המיסים לגבי סטארט-אפים של יוצאי יחידות טכנולוגיות בצה"ל?

רשות המיסים בוחנת הצעת חוק שלפיה בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל - ובהן 8200, ממר"ם, לוטם ויחידות נוספות שעיסוקן מחקר, פיתוח, סייבר או מודיעין טכנולוגי - ואשר שירתו 24 חודשים לפחות, ייחשבו כתושבי ישראל לצורכי מס במשך עשר שנים ממועד שחרורם. בתקופה זו, גם אם יעברו לחו"ל, כל חברה או פטנט שיקימו ייחשבו כבעלי זיקה ישראלית לצורכי מס, והחברה תירשם ותשלם מס בישראל. ההצעה צפויה לחול רק על מי שיתגייסו בעתיד ולא רטרואקטיבית.

מה המשמעות של ההצעה?

המשמעות היא יצירת כלל מס מיוחד לקבוצה מסוימת של יזמים רק בשל שירותם הצבאי. בפועל, ההצעה מבקשת למנוע מצב שבו יוצאי יחידות טכנולוגיות מקימים חברה בחו"ל ומחזיקים את הקניין הרוחני מחוץ לישראל, כך שחלק מהמס אינו נגבה בישראל. הרציונל הוא שהמדינה השקיעה בהכשרתם ולכן היא מבקשת ליהנות יותר גם מפירות ההצלחה היזמית. מנגד, חשוב להבין שהמהלך עלול להרתיע משקיעים, להקשות על גיוסי הון, לעודד התאגדות ויציאה מוקדמות יותר לחו"ל, ואף להחליש את התמריץ להקים פעילות מקומית.

מה אומר החוק כיום בנוגע למיסוי סטארט-אפים?

לפי הדין הקיים אין משטר מס נפרד ליוצאי יחידות טכנולוגיות. תושב ישראל חייב במס בישראל על הכנסותיו מכל העולם, ואילו תושב חוץ חייב במס בישראל רק על הכנסות שמקורן בישראל. שאלת התושבות נקבעת לפי מבחן "מרכז החיים", הכולל מקום מגורים, משפחה, עבודה, אינטרסים כלכליים, וכן לפי מבחן נוסף של ימי שהייה בישראל. כיום אין הוראה שלפיה עצם השירות ביחידה טכנולוגית מקבע תושבות מס.

אילו מיסים חלים על סטארט-אפ שהתאגד בארץ לעומת סטארט-אפ שהתאגד בחו"ל?

ההבדל המרכזי נוגע למקום שבו ממוסים רווחי החברה, מכירת הקניין הרוחני ומיסוי האקזיט. כאשר החברה מתאגדת בישראל, היא נחשבת חברה ישראלית ולכן בסיס המס מצוי בישראל והמדינה עשויה ליהנות ממיסוי הקשור לפעילות החברה או למכירתה. תושבי חוץ שימכרו מניות של חברה ישראלית יהיו לרוב פטורים ממס בישראל, אולם הוצאת הקניין הרוחני אל מחוץ לישראל - ככל שתהיה - תהיה חייבת במס.

לעומת זאת, כאשר החברה מתאגדת בחו"ל, במיוחד אם גם הקניין הרוחני  מוחזק מחוץ לישראל, חלק משמעותי מהמס ברמת החברה או העסקה עשוי שלא להגיע לישראל. עם זאת, אם המייסדים עדיין תושבי ישראל, הם צפויים לשלם בישראל מס אישי על רווחיהם.

• בעלי חברה ניכו חשבוניות כוזבות בכ-2 מיליון שקל
• "סטפות" של שטרות, בניין בן שלוש קומות - והכל מהכנסות זעומות ממרכול?

חשוב לזכור, כי יזמים ישראלים רבים מקימים חברות בארה"ב, ובפרט בדלאוור, לא מטעמי התחמקות ממס אלא מסיבות עסקיות מובהקות: דלאוור נחשבת לסטנדרט מקובל בעולם ההון-סיכון והטכנולוגיה בזכות מערכת משפט תאגידית מפותחת, בית משפט ייעודי לענייני חברות, ודאות גבוהה למשקיעים, גמישות במבני הון וכן העובדה שקרנות אמריקאיות רבות מעדיפות להשקיע באמצעותDelaware C-Corp . לכן, ההתאגדות בארה"ב היא פעמים רבות החלטה עסקית לגיטימית ולא בהכרח תכנון מס.

האם יש תקדים להצעה מסוג כזה ומהן מגבלות ההצעה?

כיום לא קיים תקדים ישיר בישראל לחקיקה המטילה משטר מס מיוחד על בסיס שירות ביחידה צבאית מסוימת. אין זה דומה למקרים בהם המדינה משקיעה רבות בהכשרה ייחודית, ומחייבת בשל כך שירות קבע ממושך. בנוסף, הדין כבר מגן על מה שפותח במסגרת השירות עצמו: המצאה במהלך השירות עשויה להיות שייכת למדינה או למעסיק, ובוגרי יחידות טכנולוגיות כפופים לחובות סודיות ואבטחת מידע.

ההבדל הוא שהדינים הקיימים מגנים על מה שנוצר בצבא, בעוד שההצעה הנוכחית מבקשת למסות מיזמים שיפותחו בעתיד באזרחות. זהו לב המחלוקת העובדתית והערכית סביב ההצעה: בעוד שרשות המיסים טוענת, כי חלק מהפיתוחים האזרחיים נשענים על ידע וניסיון שנצברו בשירות, יזמים רבים טוענים, ובצדק רב, כי החברות שהקימו שנים לאחר השחרור אינן המשך ישיר של פעילותם הצבאית, ולעיתים עוסקות בתחומים שונים לחלוטין.

האם יש בעיות משפטיות בהצעה זו?

• עד 2030 כל הכספומטים בישראל יאפשרו משיכת מזומן בלי כרטיס
• חשד להעלמת מס של יותר מ-10 מיליון שקל: מכירת אמנות באיביי והצהרת הון חריגה

כן. ראשית, עלולה להיות פגיעה אפשרית בחופש העיסוק, שכן כפיית התאגדות בישראל עלולה להגביל יזם המבקש לפעול מחו"ל מטעמים עסקיים או רגולטוריים. שנית, קיימת שאלה של פגיעה ביכולת לנתק תושבות לאחר רילוקיישן.

שלישית, קיים קושי משמעותי מול אמנת המס בין ישראל לארה"ב: ככל שחברה התאגדה בארה"ב ונחשבת לתושבת ארה"ב לצורכי מס, חוק ישראלי פנימי אינו יכול, הלכה למעשה, להתעלם מהאמנה ולקבוע חד-צדדית שאותה חברה היא תושבת ישראל.

רביעית, עולה חשש לכפל תושבות או כפל מס. חמישית, עשויה להיות טענת אפליה משום שהנטל מוטל דווקא על בוגרי יחידות טכנולוגיות. לבסוף, הצעה זו מעוררת גם קשיי אכיפה והגדרה. לכן, גם אם התכלית הפיסקלית מובנת, ההצעה מעוררת קשיים חוקתיים, מעשיים ובינלאומיים משמעותיים.

עו"ד (רו"ח) רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת וראש מחלקת מיסים במשרד עמית-פולק-מטלון (צילום: אייל טואג)